בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
דוכן שום בשוק [צילום: סופי גורדון/פלאש 90]
|
|
|
פערי התיווך: חברי הכנסת טוענים לדוח מוטה ומגמתי
|
מנכ"לי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים ● מנכ"ל משרד החקלאות: לא היו השקעות בחקלאות והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים ● מנכ"ל משרד הכלכלה: מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואיש לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם ● יו"ר ועדת הכלכלה על הרפורמה בחקלאות: הדבר מזעזע את הקואליציה - קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא רפורמה בהסכמה
|
ברקע פרסום הרפורמה בחקלאות והורדת מכסים התכנסה (יום ג', 22.3.22) ועדת הכלכלה לדיון דחוף בפגרה, ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, על-מנת לבחון את הנתונים הסותרים בדבר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות. ביטון אמר שהעברת הרפורמה כפי שהיא מזעזעת את הקואליציה וקרא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא לרפורמה בהסכמה. מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל משרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים, ומנכ"ל משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס אמרה כי לא היו השקעות בחקלאות עד עכשיו, והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואיש לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם". מלכא, שעמד בראש הוועדה לבחינת פערי התיווך, אמר: "ממשלת ישראל החליטה להילחם ביוקר המחיה שמהווה איום גדול על החברה והכלכלה. בדקנו מה גרם ליוקר המחיה ואנחנו רואים שהמחירים של הפירות והירקות עלו ב-81 אחוז מאז שנת 2000, יותר ממדד הדיור". עוד הוסיף מלכא שהצריכה מעבר לפריון הכולל של הענף לא השתנתה בכלל בזמן שהאוכלוסייה גדלה ב-47%, כשהאוכלוסייה עצמה צורכת הרבה פחות ירקות שנחשבים בריאים. מלכא הוסיף שוועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל הניתן. מלכא הציג בוועדה שעל כל 10 שקלים ששילם האזרח, בממוצע 6.4 שקלים הלכו למקטע החקלאי ו-3.6 שקלים הלכו למתווכים. "מהשוואה הבינלאומית שערכה הוועדה, 60% פדיון של המקטע החקלאי נחשבים לרף הגבוה, אבל יש לזכור שהמקטע החקלאי בישראל כולל את כל הטיפול מעבר לגידול, ועלויות הייצור שונות", אמר מלכא. ראש תחום חקלאות בלמ"ס, הד"ר משה ינאי, הציג את מחקר הלמ"ס שהתבסס על נתוני שנת 2017 ובחן את פערי התיווך, ואמר: "הנתונים של הלמ"ס שונים מהנתונים שהציגה הוועדה של משרד הכלכלה, כשבירקות נמצא פער כולל של מעל 100% - 300% בפירות הדר ו-180% במטעים אחרים". ינאי הוסיף שבדומה לדוח שהוצג הלמ"ס, ניתח כל שלב בשרשרת השיווק והממצאים שלו כמעט הפוכים - כשעל כל 10 שקל ירקות ופירות 41% מגיעים לחקלאי ו-59% מגיעים לקמעוני ולסיטונאי". מלכא התייחס לכך ואמר שידע על הדוח של הלמ"ס, אך כשפנו לבקש נתונים מסר להם ינאי כי הנתונים לא ראויים לפרסום. על כך השיב ינאי: "הנתונים מפורסמים באינטרנט ואכן לא פרסמנו אותם ברמת פרי וירק, אבל הם מהימנים ולכן פורסמו". ינאי הוסיף: "החקלאות התייעלה, פחות חקלאים יצרו אותה תוצאת עם פחות מים ופחות שטחים".
|
|
הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות וירקות / דוח
|
|
במסמך זה מוצגים ממצאי הביניים של הועדה לבחינת פערי התיווך בשוק הפירות והירקות. מהממצאים עד כה עולה כי התרומה של המקטע החקלאי למחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020 הייתה בממוצע כ- 64% .תרומה זו כוללת, מעבר לעלויות הגידול גם את עלויות העברת הפרי אל הסיטונאי או הקמעונאי, לפי העניין, אשר עשויות לכלול עלויות מיון, הובלה, סינון, שטיפה, הבחלה, אריזה והובלה. ראוי לציין כי מדובר בממוצע, כאשר השונות בין החקלאים גדולה כפי שיפורט בגוף הדו"ח. שרשרת התיווך מהחקלאי לצרכן תורמת כ- 36% בממוצע מהמחיר לצרכן. (89 עמ')
14/03/2022
| נדב כספי, סנדי בורנשטיין
●
רשות התחרות
|
|
|
התייחסות ראשונית לדו"ח הביניים של הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא התוצרת החקלאית – פירות וירקות / מצגת
|
|
הערות עיקריות לדו"ח הביניים: התעלמות מנתונים סותרים שהוגשו; התעלמות מהלמ"ס וממצאיו; היעדר אבחנה בין פירות וירקות; התעלמות מכמויות ומהפחת והשפעתו; אין בדיקה של ריכוזיות הרשתות מול החקלאים; מתודולוגיה שמתעדפת מהירות על פני דיוק (15 עמ')
22/03/2022
| עמית בן-צור, שלומית ארבל, ברוך גורביץ'
●
יסודות
|
|
|
|
ח"כ שלמה קרעי אמר במהלך הדיון: "יש כאן פערי תיווך משמעותיים. צריך שקיפות שלכל מחיר פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, ואז אם תהיה שקיפות תקום צעקה בציבור. השקיפות חשובה להגברת התחברות ולהקטנת פערי התיווך של הסיטונאים והקמעוניים". ח"כ גבי לסקי הוסיפה: "איך ייתכן שקיבלנו דוח של הוועדה שבוצע בזמן קצר ששונה לחלוטין מדוח המ"מ והלמ"ס ומכון יסודות. יש פה תחושה לא טובה ואני אומרת בכל הזהירות, יש תחושה לפיה הדוח בא להגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח הזה מוטה ולא מייצג את המציאות ולפי דעתי יש לגנוז אותו להתחיל מההתחלה". ח"כ אוריאל בוסו אמר: "החקלאות היא לא הבעיה. זה ציונות וצריך לזכור את מי שנמצא בחזית. אנחנו רואים מה קורה, שקצת מתוח מסביב. לקחת מכסים של אנשים ומי שהקים את המדינה ומי שנמצא בחזית בצפון ולזרוק אותם בבת אחת לים - זה לא הפתרון, זה לא ציונות וזה לא משאנחנו רוצים לעשות".
|
|
|
סגן השר ח"כ אביר קארה אמר: "אני מייצג את האזרח הלא-מקומבן במדינה. שאין לו לובי, הסתדרות, וועדים, מתפקדים או קבוצת לחץ ואינטרס. רוב חברי הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחיה, והסיבה שאנחנו נמצאים פה היא שהיום בשביל לקנות עגבניות צריך לשעבד את הבית. השוק חייב להיות פתוח, ויש להפחית את כל המכסים ולפתוח אותו לחלוטין לתחרות, ואם צריך לתת סיוע - ניתן". ח"כ יוסי שיין הוסיף שיש בעיה קשה בחקלאות הישראלית ונדרשת השקעה אדירה, כשהרפורמה לא מגיעה רק להודות מכסים אלא משקיעה בחקלאות שיובשה שנים. "מחירי הירקות והפירות עלו משמעותית יותר ממדד מחירי הדיור והעבודה שנעשתה על-ידי משרד הכלכלה זה אומץ גדול של השרים שיראו לנו מה קרה באמת", אמר. סגן השר ח"כ אלון שוסטר אמר במהלך הדיון: "אני רואה בדוח הביניים שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז, והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפרושות לראשי הקואליציה הם החלטות רעות, ואני קורא להקפיא את הצווים ולהיכנס חזרה למשא-ומתן שלא התקיים". ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "הדוח מוטה. שhקרו לציבור, לנו, לשותפים הקואליציוניים. הבטיחו הבטחות, וכמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה. שלושה משרדים עם אג'נדה לועגים לאינטליגנציה שלנו ויש רצח-אופי לחקלאים - הם חיים בקזינו וכל יום שמים את הכסף שלהם באדמה ולא יודעים מה יצא להם".
|
|
|
מנגד, ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש לפתור את בעיית הריכוזיות, אבל יש להוריד מכסים: "מעבר לעובדה שזה עוזר לשכבות החלשות שישלמו פחות על המוצרים, זה יגרום לייעול. יש לעזור לחקלאים וזה יכול להיות לא נעים וקשוח, אבל נכון להיום מדינת ישראל מגדלת בחלק משטחי הגידול שלה גידולים שאלמלא חסמי היבוא לא היה שום סיבה בעולם לגדל אותם בישראל. ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות". מנהל מכון יסודות, עמית בן-צור, הציג את החסרונות שבדוח ואמר שהוא לא מבחין בין פירות לירקות ושיש פער גדול ביניהם, והוסיף שרשתות השיווק משתמשות בירקות כאמצעי הפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות, ובגלל זה מחירי הפירות יקרים יותר לעומת הפירות. בן-צור ביקש לעבוד במקביל במספר מתודולוגיות תוך השוואת נתונים, ביצוע ניתוח מעמיק ובדיקה מסודרת לאור החשש לפיו הזמן הקצר שעמד לזכות הוועדה לא אפשר לה לבצע עבודה משמעותית. כתבת גלי צה"ל, עינב קרנר, הציגה בדיון את הבדיקה שערכה בתוכניתו של רינו צרור וסיפרה: "מצאנו פערים גדולים לפיהם גזר שעלה שקל לחקלאי נמכר במרכול בארבעה-חמישה שקלים. אם ניקח את מה שקבע משרד החקלאות ונוסיף 40% לרשתות השיווק נגיע לכל היותר לשלושה שקלים שיעלה גזר ברשתות השיווק - וראינו מחירים הרבה יותר גבוהים. הנתונים סותרים את מה שעלה דוח פערי התיווך". הפרופסור עידו קן, כלכלן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אמר בוועדה שיש חוסר תחרותיות במקטע הקמעוני, לכן הורדת מכסים, שהם בעדה ככלכלנים, לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכנים, והוסיף: "אנחנו חיים ללא נתונים ובלי נתונים מוסכמים אי-אפשר להתקדם". מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר: "יש לחזור למשא-ומתן ענייני על בסיס נתונים ולא על סיפורי מעשיות ופוליטיקה בגרוש. אפשר לשבת ולטפל בנתונים ולהגיע למודל שאפשר לחיות איתו. דברו איתנו לעניין תפסיקו לדבר בכוח". מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, אמר: "הוועדה לא הייתה הוגנת כלפי החקלאים. רוצים לסמן את החקלאים כאשמים בכל המצב. צריך לחזור לחקלאות וצריך להשקיע כספים כדי שלא נצטרך לסבסד את החקלאי הטורקי". יו"ר ענף הפירות, רמי בר נס: "בעבר הלכנו יד ביד עם משרד החקלאות, אבל לצערנו היום המשרד הפך לאגף במשרד האוצר ואין לנו אותם כדי לקיים דיונים. בדקו כמה הרשתות קנו, בכמה הם מכרו וככה נקבע הפער, איזה פרדוקס. כל האינפורמציה מגיעה רק מהרשתות ולא באו לאף חקלאי. אנחנו מוכנים לקחת את ה-64%. כל מה שנמכור נקבל הלכנו אתכם". מרכז החקלאות בתנועה הקיבוצית, חיים חבלין, אמר: "אומרים שהחקלאים אשמים ומטווחים אותם והעובדות הפוכות. יש פה מגמה מילטונית פרדימנית לא עדכנית. איזה עוד הוכחות צריך? הרעב באירופה אחרי מלחמת הועלם השנייה? ההיסטוריה חוזרת. צריך לשמור על החקלאים ולתת להם את התמיכות. תפסיקו לקרוא מקטע חקלאי לכל ההוצאות של החקלאי ולעוד הוצאות שלא קשורות אליו - מקטע חקלאי זה משהו שצריך לברר אותו, למה הם התכוונו שם בוועדה?".
|
|
|
ח"כ שלמה קרעי אמר במהלך הדיון: "יש כאן פערי תיווך משמעותיים. צריך שקיפות שלכל מחיר פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, ואז אם תהיה שקיפות תקום צעקה בציבור. השקיפות חשובה להגברת התחברות ולהקטנת פערי התיווך של הסיטונאים והקמעוניים". ח"כ גבי לסקי הוסיפה: "איך ייתכן שקיבלנו דוח של הוועדה שבוצע בזמן קצר ששונה לחלוטין מדוח המ"מ והלמ"ס ומכון יסודות. יש פה תחושה לא טובה ואני אומרת בכל הזהירות, יש תחושה לפיה הדוח בא להגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח הזה מוטה ולא מייצג את המציאות ולפי דעתי יש לגנוז אותו להתחיל מההתחלה". ח"כ אוריאל בוסו אמר: "החקלאות היא לא הבעיה. זה ציונות וצריך לזכור את מי שנמצא בחזית. אנחנו רואים מה קורה, שקצת מתוח מסביב. לקחת מכסים של אנשים ומי שהקים את המדינה ומי שנמצא בחזית בצפון ולזרוק אותם בבת אחת לים - זה לא הפתרון, זה לא ציונות וזה לא משאנחנו רוצים לעשות".
|
|
|
סגן השר ח"כ אביר קארה אמר: "אני מייצג את האזרח הלא-מקומבן במדינה. שאין לו לובי, הסתדרות, וועדים, מתפקדים או קבוצת לחץ ואינטרס. רוב חברי הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחיה, והסיבה שאנחנו נמצאים פה היא שהיום בשביל לקנות עגבניות צריך לשעבד את הבית. השוק חייב להיות פתוח, ויש להפחית את כל המכסים ולפתוח אותו לחלוטין לתחרות, ואם צריך לתת סיוע - ניתן". ח"כ יוסי שיין הוסיף שיש בעיה קשה בחקלאות הישראלית ונדרשת השקעה אדירה, כשהרפורמה לא מגיעה רק להודות מכסים אלא משקיעה בחקלאות שיובשה שנים. "מחירי הירקות והפירות עלו משמעותית יותר ממדד מחירי הדיור והעבודה שנעשתה על-ידי משרד הכלכלה זה אומץ גדול של השרים שיראו לנו מה קרה באמת", אמר. סגן השר ח"כ אלון שוסטר אמר במהלך הדיון: "אני רואה בדוח הביניים שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז, והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפרושות לראשי הקואליציה הם החלטות רעות, ואני קורא להקפיא את הצווים ולהיכנס חזרה למשא-ומתן שלא התקיים". ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "הדוח מוטה. שיקרו לציבור, לנו, לשותפים הקואליציוניים. הבטיחו הבטחות, וכמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה. שלושה משרדים עם אג'נדה לועגים לאינטליגנציה שלנו ויש רצח-אופי לחקלאים - הם חיים בקזינו וכל יום שמים את הכסף שלהם באדמה ולא יודעים מה יצא להם".
|
|
|
מנגד, ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש לפתור את בעיית הריכוזיות, אבל יש להוריד מכסים: "מעבר לעובדה שזה עוזר לשכבות החלשות שישלמו פחות על המוצרים, זה יגרום לייעול. יש לעזור לחקלאים וזה יכול להיות לא נעים וקשוח, אבל נכון להיום מדינת ישראל מגדלת בחלק משטחי הגידול שלה גידולים שאלמלא חסמי היבוא לא היה שום סיבה בעולם לגדל אותם בישראל. ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות". מנהל מכון יסודות, עמית בן-צור, הציג את החסרונות שבדוח ואמר שהוא לא מבחין בין פירות לירקות ושיש פער גדול ביניהם, והוסיף שרשתות השיווק משתמשות בירקות כאמצעי הפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות, ובגלל זה מחירי הפירות יקרים יותר לעומת הפירות. בן-צור ביקש לעבוד במקביל במספר מתודולוגיות תוך השוואת נתונים, ביצוע ניתוח מעמיק ובדיקה מסודרת לאור החשש לפיו הזמן הקצר שעמד לזכות הוועדה לא אפשר לה לבצע עבודה משמעותית. כתבת גלי צה"ל, עינב קרנר, הציגה בדיון את הבדיקה שערכה בתוכניתו של רינו צרור וסיפרה: "מצאנו פערים גדולים לפיהם גזר שעלה שקל לחקלאי נמכר במרכול בארבעה-חמישה שקלים. אם ניקח את מה שקבע משרד החקלאות ונוסיף 40% לרשתות השיווק נגיע לכל היותר לשלושה שקלים שיעלה גזר ברשתות השיווק - וראינו מחירים הרבה יותר גבוהים. הנתונים סותרים את מה שעלה דוח פערי התיווך". הפרופסור עידו קן, כלכלן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אמר בוועדה שיש חוסר תחרותיות במקטע הקמעוני, לכן הורדת מכסים, שהם בעדה ככלכלנים, לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכנים, והוסיף: "אנחנו חיים ללא נתונים ובלי נתונים מוסכמים אי-אפשר להתקדם". מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר: "יש לחזור למשא-ומתן ענייני על בסיס נתונים ולא על סיפורי מעשיות ופוליטיקה בגרוש. אפשר לשבת ולטפל בנתונים ולהגיע למודל שאפשר לחיות איתו. דברו איתנו לעניין תפסיקו לדבר בכוח". מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, אמר: "הוועדה לא הייתה הוגנת כלפי החקלאים. רוצים לסמן את החקלאים כאשמים בכל המצב. צריך לחזור לחקלאות וצריך להשקיע כספים כדי שלא נצטרך לסבסד את החקלאי הטורקי". יו"ר ענף הפירות, רמי בר נס: "בעבר הלכנו יד ביד עם משרד החקלאות, אבל לצערנו היום המשרד הפך לאגף במשרד האוצר ואין לנו אותם כדי לקיים דיונים. בדקו כמה הרשתות קנו, בכמה הם מכרו וככה נקבע הפער, איזה פרדוקס. כל האינפורמציה מגיעה רק מהרשתות ולא באו לאף חקלאי. אנחנו מוכנים לקחת את ה-64%. כל מה שנמכור נקבל הלכנו אתכם". מרכז החקלאות בתנועה הקיבוצית, חיים חבלין, אמר: "אומרים שהחקלאים אשמים ומטווחים אותם והעובדות הפוכות. יש פה מגמה מילטונית פרדימנית לא עדכנית. איזה עוד הוכחות צריך? הרעב באירופה אחרי מלחמת הועלם השנייה? ההיסטוריה חוזרת. צריך לשמור על החקלאים ולתת להם את התמיכות. תפסיקו לקרוא מקטע חקלאי לכל ההוצאות של החקלאי ולעוד הוצאות שלא קשורות אליו - מקטע חקלאי זה משהו שצריך לברר אותו, למה הם התכוונו שם בוועדה?".
|
|
|
מנכ"ל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, אמר: "יש זלזול בדוח משרד הכלכלה ולא ברור לי למה. כבר כמה דוחות הראו שמחיר הירקות והפירות בישראל יקרים. האוכלוסייה גדלה והתוצרת לא וזה מראה שיש בעיה של היצע וכנראה שאי אפשר להגדיל מתוצרת מקומית וצריך להביא יבוא. הלמ"ס בדק את כל המקטע החקלאי והרווחיות בו היא 18.1%. רווחיות החקלאים זה פי ארבעה מרשתות השיווק". נציג משרד האוצר, חיים בורובסקי, אמר במהלך הדיון ש"דוח הממ"מ לא סותר את הדוח שלנו שפורסם עכשיו. הדוח נעשה בצורה מקצועית. בדקנו גם את הנתונים שפורסמו בתוכנית של רינו צרור וגילינו שהם מוטעים. הנתונים שלנו מהימנים יותר מעמיקים מכל הנתונים של כל הדוחות האחרים שנעשו פה. בעניין דוח הלמ"ס פנינו אליהם והם השיבו שהנתונים לא מובהקים והנתונים שלנו כן מובהרים. טופלים הרבה האשמות על האוצר ואין שום כוונה במשרד להרוס את החקלאות, להפך. רוצים שתהייה פה חקלאות טובה יותר". מנכ"ל משרד החקלאות התייחסה לדוח שפרסמה הממשלה ואמרה כי היו שותפים לו למעלה מ-20 עובדי ציבור נאמנים שאין לזלזל בעבודתם. היא דחתה את הטענות על נתונים סותרים. לדבריה, "לקחת דוח מכון-מטעם, או נתונים של עיתונאית או את נתוני הלמ"ס שאמר נציג הלמ"ס שהם לא תקפים - זה לא רציני". היא הוסיפה כי "הרפורמה, מטרתה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית, אני מדברת גם עם החקלאים עצמם ולא רק עם הלובי החקלאי, ואם נמשיך לעשות את מה שעשינו, אחרי שנים בלי השקעה, באמת לא תהיה פה חקלאות. לא היו השקעות בחקלאות והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים במענקים שיצאו ויצאו. בסוף נעשתה החלטה מאוזנת תוך כדי חיזוק החקלאות". מנכ"ל משרד הכלכלה התייחס גם הוא לטענות שעלו בדיון ואמר: "הוועדה המקצועית הביאה נתונים שהיה עליהם ויכוח ואני מקווה שעכשיו אין". היו"ר ביטון השיב כי יש ויכוח, ומלכא המשיך ואמר: "באנו חזקים עם הנתונים ואנחנו יוצאים חזקים, אין שום סתירה. לרפורמה יש מספר רגליים. זה לא רק הורדת מכסים, זה גם תמיכה ישירה וצעדים נוספים שצריך לקחת הכל יחד. אין סתירה מול דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ודוח הלמ"ס עדיף שלא היה מתפרסם, הוא לא מחקר מקצועי אקדמי, וגם החוקר עצמו כתב לנו את זה. במכון יסודות מתבלבלים בין היקף הוצאה לצריכה ולכן הדוחות לא ראויים להתייחסות, והבדיקה של גלי צה"ל אינדוקטיבית בלבד". עם זאת הוא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואיש לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. לחקלאים למשל יש פטור מהסדר כובל ויש להם זכות להתארגן ולתאם מחירים וכמויות. השורה התחתונה, אני מקווה שהצדדים ישבו ויגיעו להבנה והסכמה".
|
|
|
בסיכום הדיון אמר ביטון כי "אנחנו כמעט בשנה אבודה וזה עצוב שזה המצב דווקא בתקופה בה לשר החקלאות יש גב של האוצר. זאת הייתה טעות להגיע להתגוששות ולירידת אמון עם החקלאים. עם כל הצער ולמרות שהקשבנו לנציגי הממשלה, עדיין יש פערים אדירים בניתוח הנתונים בין אם זה מול הלמ"ס או מול מקרים פרטניים, המספרים לא מסתדרים. אלה טוענים שסיטונאי והקמעונאי לוקחים 200 אחוז ויותר והדוח של משרד הכלכלה טוען שהוא לוקח 30%. זה פער קיצוני ולהטיל ספק בלמ"ס לא יוצר אמון. "הורדת מכסים לא תביא יותר חקלאים, זה צעד חד-צדדי של הממשלה, בפגרה, ולא עושים את זה ככה. האוצר יכול להיות בעד יבוא וזה לגיטימי, שר החקלאות הוא לא שר היבוא הוא שר החקלאות. שמשרדי האוצר והכלכלה יעשו יבוא. שר החקלאות לא יימדד בייבוא שנכנס לישראל אלא בכמה לולים וכמה רפתות נפתחו ואיך התוצרת גדלה. אז מי שנלחם על הייבוא שיקדם אותו ומי שצריך להימדד על תוצרת חקלאית שיקדם אותה. אותה יד ששחררה את המכסים נזפה ביבואנים על מונופולים ביבוא, אז זהירות בהורדת מכסים", אמר היו"ר ביטון. הוא סיכם בכך ש"הדבר הזה מזעזע את הקואליציה ואני לא מבין את מי שרוצה לשמור על הקואליציה ומביא את זה לפני תקציב חדש. אני מציע לכולם להירגע. את הכסף במכסים כבר שמנו, ההשקעות והפיתוח של החקלאות זה המבחן וצריך 100 אחוז ביצוע לשנת התקציב הזו. אני קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית, להידיין עם החקלאים ונציגיהם ונציגי הסיעות בכנסת ולמרות מה ששמענו והמורכבות והדם הרע, להכריז על רפורמה מוסכמת".
|
|
תאריך:
|
23/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
23/03/2022
|
|
עידן יוסף
|
+נופשים בהפלגות מישראל ליותר מ-72 שעות ידרשו לבצע בדיקת קורונה
|
09:33 24/03/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
ועדת הכלכלה אישרה תיקון לתקנות הקורונה: נוסעים בהפלגות של 72 עד 96 שעות ידרשו להציג בדיקת אנטיגן מוסדית או PCR שלילית שבוצע עד 24 שעות לפני העלייה לספינה ▪ נוסעים בהפלגות שמשכן מעל 96 שעות ידרשו להציג בדיקת PCR שלילית שבוצעה עד 72 שעות לפני העלייה לספינה
|
|
|
|
קווין אליזבת במפרץ חיפה [צילום: דוברות נמל חיפה]
|
|
|
|
+"בושה שהבנקים לא השתתפו במכרז"
|
13:10 23/03/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
סגן החשכ"ל באוצר: עומדים בלוחות הזמנים – בחודש הבא יצא המכרז לקרן ונוציא גם מכרז לליווי פיננסי למקבלי האשראי ▪ ביטון: "צריך יותר כסף כדי לסייע ליותר אנשים, לעודד מיזמים משותפים ולעמוד בלוחות זמנים"
|
|
|
|
ח"כ ביטון. יזם ישיבת מעקב [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
פערי התיווך: חברי הכנסת טוענים לדוח מוטה ומגמתי
|
|
ועדת הכלכלה קיימה (יום ב', 23.3.22), ישיבת מעקב אחר תהליך הקמת הקרן למודרי אשראי. כזכור, בישיבה שהתקיימה לפני כחודשיים אמר היו"ר ביטון כי כבר ב-2016 התחייבה הממשלה בפני ועדת הכלכלה להקים את הקרן, במסגרת הדיונים על חוק נתוני אשראי. באותו דיון העריך סגן החשב הכללי, גיל כהן, שהקרן תחל לפעול ביוני 2022. היו"ר ביטון התייחס אז לזמן שחלף וביקש, בשל כך, להגדיל את תקציב הקרן מ-50 ל-100 ואולי אפילו 200 מיליון שקל.
|
|
|
בעקבות הפיגוע הרצחני אתמול בב"ש, התעמתו (יום ד', 23.3.22) הח"כ ממפלגת הציונות הדתית והח"כ מהרשימה המשותפת, בדיון בוועדת חוקה. בדיון אמר ח"כ איתמר בן-גביר על חברי המפלגה המשותפת: "אתם המסיתים הכי גדולים בסיפור". ח"כ אוסמה סעדי השיב: "אנחנו לא רוקדים על הדם כמו שאחרים עושים - מנצלים את העניינים האלה להסתה". יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב נאלץ לקטוע את הויכוח.
|
|
|
שרי האוצר והתחבורה, אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי, דחו את השקת תוכניתם "דרך שווה" לשינוי מבנה תעריפי התחבורה הציבורית בארץ, שתוכננה להתקיים ביום רביעי לפני הצהריים. הנימוק הרשמי שנמסר לדחייה הוא הפיגוע בבאר שבע, אך ייתכן שיש לכך קשר לדיון שהתקיים כמה שעות קודם בוועדת הכלכלה, ובה הצביעו חברי הכנסת על ליקויים ברפורמה עצמה ובדרך קבלת ההחלטות.
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 22.3.22) את תקנות שירותי תשלום שהגיש משרד המשפטים ונועדו להסדיר מתן פטור מתחולת חוק שירותי תשלום, שהחליף את חוק כרטיסי חיוב ונועד להרחיב את השימוש באמצעי תשלום שונים במשק. לפי ההצעה שאושרה, הוראות החוק המסדירות העברת תשלומים לא יחולו על מערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT ועל כרטיסי מתנה.
|
|
|
ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים קיימה (יום ב', 21.3.22) דיון המשך בנושא טיפול בגורמי סיכון וכשלי בטיחות של משאיות, אוטובוסים והסעות ילדים, זאת לאחר שבתחילת ינואר נחשפו לא-מעט כשלים בטיפול בנושא. בישיבה הקודמת דרש היו"ר ח"כ בועז טופורובסקי דיווח על הפעולות שצריכות להיעשות ומי לא מבצע אותן, ובשל העובדה כי לא התקבלה תגובת משרד התחבורה, החליט טופורובסקי לכנס שוב את הוועדה בנושא.
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|