תוקף תווי קנייה שפקעו יוארך בחמש שנים נוספות

ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 22.3.22) את תקנות שירותי תשלום שהגיש משרד המשפטים ונועדו להסדיר מתן פטור מתחולת חוק שירותי תשלום, שהחליף את חוק כרטיסי חיוב ונועד להרחיב את השימוש באמצעי תשלום שונים במשק. לפי ההצעה שאושרה, הוראות החוק המסדירות העברת תשלומים לא יחולו על מערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT ועל כרטיסי מתנה.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון מאוטנר לוגסי, הסבירה כי התקנות נועדו לפטור אמצעי תשלום של תווי קניה ושוברי מתנה שערכם הוא עד 1,500 שקלים לחיוב מידי מהוראות חוק שירותי תשלום, זאת על-מנת לאפשר לתחום להמשיך להתקיים. עם זאת, התקנות שומרות הגנות מסוימות על הצרכנים.

במסגרת ההגנות נקבע בתקנות כי מנפיק הכרטיס יצטרך לבצע מאמץ סביר לשחזור יתרה במקרה של אבדן או גניבת אמצעי התשלום. כמו-כן, בהתאם לדרישת הוועדה נקבעה הגנה נוספת במקרה שבו בית העסק נכנס להליך של פשיטת רגל וחדלות פרעון עוד לפני שסיפק את המוצר ללקוח, ובמקרה כזה יוכל הלקוח לפנות ולבקש את כספו חזרה.

בנוסף, התקנות קובעות כי המנפיק יצטרך לגלות למשלם את תנאי המימוש, את אופן המימוש, רשימת הספקים והתוקף וכן מה אפשר לעשות במקרה של אבדן, גניבה או שחזור יתרה צבורה. כמו-כן, בהתאם לחוק הגנת הצרכן נקבע כי תוקף תווי קניה לא יפחת מחמש שנים ותוקף שוברי מתנה לא יפחת משנתיים. על-מנת לחזק את ההגנה על הצרכן אושר היום כי צרכן שלא מימש שובר שפג תוקפו יוכל לבקש להאריך את התוקף בתקופה אחת נוספת.

מנכ"ל חברת הסליקה גמא, אריאל גנות, טען כי החברות הקמעונאיות מנהלות עסק פיננסי מתוחכם ומחזיקות מיליארדי שקלים של הציבור בפקדון, ואין סיבה שלא לנהל את זה כמו שמנהלים הנפקת כרטיסי אשראי. הוא דחה את הניסיון להלך אימים כאילו הגבלה תוביל לפגיעה בצרכנים ולכך שלא יחולקו תווי שי לחג, ואמר כי המשמעות של הגבלת תוקף היא שאחרי שנתיים או 5 שנים אפשר יכול הגוף שהנפיק את תו שלא מומש פשוט להכניס את הכסף ישירות לשורת הרווח שלו.

ח"כ אורי מקלב שאל מדוע מי שקונה שובר אין לו הגנה כמו שיש לכל אמצעי תשלום אחר, ובמה זה שונה מכרטיס אשראי. הוא הוסיף כי הענף מגלגל מיליארדי שקלים וצריך לשמור על הצרכן. היו"ר ביטון ביקש לדעת כמה כסף הולך לפח בשוברים לא ממומשים. עו"ד מאוטנר לוגסי השיבה כי יש מימוש של 96-98 אחוז בטווח של עד 18 חודשים ראשונים. מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי לקוח שמגיע עם תו שלא בתוקף מחדשים לו אותו כמחווה של רצון טוב. היו"ר ביטון אמר כי רצון טוב זה לא מספיק, וביקש להוסיף זאת לתקנות והדבר, כאמור, אושר.

בנוסף לכך אמר היו"ר ביטון כי הוא עדיין מודאג מכך שישנה פגיעה בצרכנים. אומנם הצרכן אמור לדעת זאת כשהוא רוכש ומשתמש באמצעי תשלום מהסוג הזה, אך דעתו עדיין לא נוחה מכך. הוא הוסיף כי לא נמסרו נתונים מספקים באשר לכסף שהולך לפח או לכיסי החברות המנפיקות, ודרש מהממשלה להסדיר את הנושא באופן כולל.

בתגובה לכך אמרה עו"ד מאוטנר לוגסי, כי הממשלה עובדת על תזכיר חקיקה שיבחן את כל נושא השחקנים שמנפיקים אמצעי תשלום ותבחן התייחסות לענף באופן כולל. היו"ר ביטון ביקש לתחום את העבודה הזו בזמן מוגדר ודרש לסיים את הליכי החקיקה בהקדם.

מנהל פיתוח מקצועי בארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, אמר כי התקנות מצלמות מצב קיים של תעשיה מיושנת שהתבססה בעבר על תווי שי שהיו בניירות שהחזקנו בארנק, במקום להביא את בשורת הדיגיטציה של המערכות הקיימות כיום שמאפשרות הגנה טובה יותר על הצרכן.

מנכ"ל BUYME, תומר כהן, התייחס לנושא הסכום ואמר כי אומנם 1,500 שקלים מחריג את רוב השוברים, אך עלול לפגוע בשוברי תיירות ומלונאות שהם היקרים יותר. בדיונים הקודמים ביקש כהן להעלות את רך הפטור, אולם עמדתו, כאמור, לא התקבלה.

בעקבות הדיון הציע היו"ר ביטון לקבוע את החרגת תווי השי ושוברי המתנה לתקופה קצובה של שנה וחצי, על-מנת שעד אז או שהתקנות יפקעו והצרכן ייהנה מהגנה כמו באמצעי תשלום אחרים או שהממשלה תסדיר את הנושא. ח"כ מקלב התייחס לכך ואמר כי התכוון להתנגד לתקנות, אך בעקבות התיקונים שנוספו להן החליט להימנע בהצבעה והתקנות אושרו עם התיקונים אותם ביקש היו"ר ביטון.