המדינה תחויב לפריסה ארצית של בתי משפט קהילתיים בתוך 3 שנים

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "להחלטה ללכת לבחירות יש השפעה דרמטית מידית גם על הכנסת. ככל שהדברים תלויים בי הוועדה תמשיך את עבודתה לקידום הצעת החוק לטובת האזרחיות והאזרחים. ניתן עדיפות להצעת החוק שיש להן השפעה וחשיבות וכן כאלו שנוכל להשלימן מבחינת לוח הזמנים. אתמול במקביל להצהרת רה"מ אישרה המליאה את הרפורמה בדיוור דיגיטלי שהוועדה שקדה עליה רבות ויש בכך סמליות. ננסה לסיים את כהונת ועדת החוקה בכמה שיותר מעשי חקיקה ותחיקה לטובת כל האזרחים. הצעת החוק שאנו דנים בה היום נכללת בדברי החקיקה הזוכים לעדיפות גבוהה בשל השפעתה הטובה והדבר מחייב אותנו לעבודה אינטנסיבית ויש לזכור שמדובר בהוראת שעה, כך שהדברים ימשיכו להיבחן ע"י הרשות המבצעת והמחוקקת".

חברי הוועדה ומשתתפים נוספים בדיון ביקשו לצמצם את רשימת העבירות שלגביהן לא תהיה אפשרות להעביר את עניינם של נאשמים לבית משפט קהילתי:

היו"ר ח"כ קריב: "אם זו לא הייתה הוראת שעה לא היינו מאפשרים את היריעה הרחבה של עבירות שאינן נכללות בחוק. יש לצערנו מקומות מוגבלים במסלול הזה, אך ככל שפותחים עוד בתי משפט קהילתיים, הציפייה שלנו היא שהשר יבחן את העבירות במגמה לצמצמן. ועדת ההיגוי חייבת להשמיע קולה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כאשר מרחיבים את ס' 51 לחוק בתיהמ"ש וגם התוספת השמינית- כשבאים קטגורית וקובעים עבירות נגד ביטחון המדינה, כשלפעמים אתה רואה צעיר בן 19 שעשה עבירה ראשונה, אם נשלח לבית הכלא ייצא עבריין יותר חמור ויבצע יותר עבירות. ייצגתי מקרים של אלמ"ב שהחלו בתיק לא חמור ועם התקדמות ההליכים ושליחת הבעל למאסר בפועל, המקרים הסלימו. לפעמים ההליכים המשפטיים רק מחריפים את הבעיה ואם היינו שולחים אב שסטר לילד לבית משפט קהילתי היו פותרים את זה אחרת. צריך לבחון את המקרים שבמדרג הנמוך".

עו"ד דן באומן מלשכת עורכי הדין: "נדמה שיש פספוס לעניין המדרג החמור יש פה עבירות שהן לאו-דווקא במדרג החמור כגון הפרעה לעובד ציבור. אפשר היה לוותר על הרשימה הסגורה של העברות בתוספת השמינית לחוק".

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "סברנו שיש למעט ככל האפשר בעבירות המנויות בתוספת השמינית. אנחנו שותפים מלאים לרצון להשלים את הצעת החוק אך אאיר זרקור לשלוש קבוצות עבירות שתהיה זו טעות לכלול בתוספת - קבוצת העבירות הראשונה היא עבירות הנשק, בפרט אלו מהן ברף התחתון- אחזקה ונשיאה. מהניסיון שלנו, העבירה הזו לאו-דווקא מאפיינת עבריינים 'מקצוענים' וחלק גדול המשתייכים לה אינם בעלי רקע עברייני מובהק, ויש להם פוטנציאל שיקומי מובהק. אולי דווקא בית משפט קהילתי יציל אותם מהדרדרות למעגל העבריינות. הצורך מתחדד ביחס לעבירות המתגבשות סביב עבירות אלו, כמו עונשי מינימום. דווקא בגלל זה לא צריך ליצור מחסום נוסף לענישה שיקומית במקרים המתאימים. קבוצה נוספת - עבירות כלכליות ועבירות מס. הרבה פעמים מדובר על אי-הגשת דוחות במועד, אי-ניכוי מס בניגוד לפקודה ועוד. מניסיוננו יש קבוצה די משמעותית שמבצעת עבירות מהסוג הזה ומתאימה להליך קהילתי, אלו לא אותם מעלימי מיסים סדרתיים, קבוצה שלא תכביד ומתאימה לקונספט של בתי משפט קהילתיים. קבוצה נוספת - האם כשמדובר על עבירות שחיתות שלטונית ותאגידית אנחנו לא נוקטים בגישה מרחיבה מדי?. יש עבירה של העלבת עובד ציבור או התחזות לעובד ציבור וכן הסתננו עבירות כמו גניבה בנסיבות מיוחדות הכוללת גניבת מתכות, כשאני יכול לחשוב על אוכלוסייה שגונבת מתכות והיא קלאסית לבתי משפט קהילתיים כך שאני סבור שיש להסירן מהתוספת".

עו"ד רחלי זוארץ לוי מפרקליטות המדינה: "עבירות המס שהועלו פה, שרוב המבצעים אינם קהל היעד של בתי משפט קהילתיים, אותם מקרים יוצאי דופן שכן יכולים להתאים ייכללו בחריג. לגבי עבירות הנשק- יש גישה ומגמה היום לכיוון הרתעתי והחמרת ענישה ולכן לא חשבנו שיש מקום להכלילן בבית משפט קהילתי. לגבי יתר הדברים שנאמרו נבחן את האפשרות לצמצמם".

קריב: "אם ישנה הגזמה מבחינתכם בעבירות מסוימות תציגו את הדברים, אך לא אבטל את הרשימה. אם יש עבירות ברשימה שקרובות לעולמות של מצוקה סוציאלית קשה, כדאי לציין זאת. עבירות שהן במדרג הנמוך, ממילא לא בטוח שמתאימות לבתי משפט קהילתיים. לא נסיר את כל התוספת, זה צעד קיצוני אך יש לשקול את העבירות שצוינו".