דרעי חושש: קמפיין נגד בן-גביר יביא להתחזקות הציונות הדתית

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום א', 26.6.22) החלת משמעת קואליציונית על שלושה מ"חוקי הנאשם" תיקונים לחוק יסוד: הממשלה - תקופת כהונה מרבית בתפקיד ראש הממשלה של גדעון סער, הגבלת מועמד שהורשע בשוחד, מרמה והפרת אמונים מהרכבת ממשלה של ח"כ גבי לסקי וכן אי-כשירות של נאשם להרכיב את הממשלה של ח"כ אלי אבידר ואחרים.

יום אחד ארכימדס ישב באמבט

במחוזות השמאל/תקשורת רווח המושג "פשע שנאה", אבל הוא משמש רק להגדרת מעשים מגונים, ואפילו הם שוליים ביותר, של יהודים כנגד ערבים. מעולם לא נעשה שימוש בצמד מלים זה נגד פיגועים, ואפילו הנוראים שבהם. האם רצח באמצעות גרזן תואר על-ידי מישהו כפשע שנאה?

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מתנער (יום א', 26.6.22) לחלוטין מדבריו של ח"כ דודי אמסלם שאמר הבוקר בראיון בראיון לערוץ 12 כי "אם הליכוד ישיג 61 מנדטים בבחירות הקרובות, רע"ם תוכל להיות שותפה בתוך הקואליציה". "בהבהרה שפרסם נתניהו נמסר: "נדהמתי לשמוע את הדברים שאמר דודי אמסלם שאותם אמר על דעתו בלבד, כפי שכבר קרה בעבר. רע״מ היא מפלגה אנטישמית אנטי-ציונית, תומכת טרור שמייצגת את האחים המוסלמים ששואפים להשמיד את ישראל. הליכוד בראשותי לעולם לא הסכים ולעולם לא יסכים להכניס את רע״מ לקואליציה כלשהי.

טוכולסקי גורס במאמרו בצורה החלטית ונחושה שאין להצביע בבחירות הקרובות הצבעה אסטרטגית, אלא הצבעה "עניינית", כלומר: לפי מה שאתם מאמינים בו". מוטו זה של המאמר הוא בעיני זריית חול בעיני הקורא. בה בעת איני מופתע משום שמפלגה או זרם פוליטי-מחשבתי שמיוצג ע"י 4 -5 מנדטים (שמאל קיצוני), אינו יכול להתיימר ל"ייצג את העם" על כי הוא בגדר אוונגרד שנשאר תמיד כזה אם איננו נעלם כליל מהמפה הפוליטית. הרעיון המרכזי השני הוא שהצרה הפוליטית שלנו מעוגנת כביכול בשאלה "כן ביבי - לא ביבי" וזה בסיס עיקר צרותינו; גם לכך אינני מסכים. ההיסטוריה שלנו לא התחילה בימי "ביבי" והפערים החברתיים-כלכליים והפוליטיים בישראל לא נולדו או התפתחו בימיו. "המציאה" אותם דווקא תנועת העבודה שלנו על שלוחותיה וייצבו אותם הניסיונות להתמודד בהם על-פי קווי המתאר האידאולוגיים התאורטיים שהיוו יסוד לכישלון מתמשך.