פייק

די לצביעות

כמה סמלי הדבר, שנפתלי בנט שהתהדר קבל עם ותקשורת, מעל כל במה אפשרית ותחת כל מיקרופון רענן, כי הקים את הממשלה כדי למנוע, כביכול, בחירות חמישיות, עמד הפעם בחלוף שנה לכהונתו על הבמה כראש ממשלה כושל, כדי להודיע על החלטתו לפיזור הכנסת, שמשמעה הליכה לבחירות חמישיות. אם הייתה זו ה"הבטחה" היחידה שלו שנראה היה שמומשה, בסופו של דבר גם היא הופרה בקול תרועה רמה.

אכן, כמאמר הפתגם, סוף האמת להתגלות. כמו שאר ההבטחות השקריות של בנט חסרות התקדים, גם אליבי זה הוּכח כפייק גמור. וּמה האמת? תאוות השלטון. הרצון חסר המעצורים של בנט, שלא ידע שובע, לאורך כל דרכו הפוליטית, לכבוש את ראשות הממשלה בכל מחיר - כשהמטרה המגלומנית הזאת מקדשת את כל האמצעים: שקרים, הפרת כל ההבטחות לציבור הבוחרים וגניבת קולותיהם לטובת חיבור עם ממשלת שמאל ערבית של תומכי טרור.

נדמה היה שאפילו השמיים לא היו הגבול גם מבחינת עושק הקופה הציבורית כדי לשַחד ולרַצות את כל חברי הכנסת והממשלה הדבקים בכיסאם. אך המפלה הסופית של האיש וממשלתו, כשהאמת הצפוייה הנוגעת לדינמיקה הפנימית של ממשלה בלתי אפשרית זו, כפי שחזה היָמין, יצאה לאור. הכרזה לחוד ואמת לחוד כבר אמרנו? די לצביעות.

הליכוד צדק

עכשיו מתברר כמה צדק הליכוד כשהצביע נגד הארכת תקנות יו"ש, שגרמה בסופו של דבר להפלת הממשלה. אילו נכנע הליכוד לגחמות הקואליציה, הממשלה הכושלת הזאת, שקנתה את כל קיומה בשקרים, בהונאת ציבור הבוחרים (תשאלו את בנט) ולא פחות בכסף הגדול לכל דורש, בכסאות ובג'ובים, תוך ויתור מוחלט על כל אידיאולוגיה, חיבור לאחים המוסלמים והישענות על המשותפת, הממשלה לא רק הייתה מסמנת עוד הישג להציג לציבור, איך לא על חשבון האופוזיציה - אלא הממשלה הייתה נשארת על כינונה בחוסר תפקוד. ויתרה מכך, סחיטה גוררת סחיטה, והקואליציה הייתה מתרגלת לסחיטה מצפונית של האופוזיציה לטובת חקיקה נוספת.

לכך בדיוק כיוונו ח"כ שטייניץ ורגב (אין יותר כאבי בטן, זוכרים?) כשביקשו לשלול כל תמיכה בקואליציה, גם כשמדובר לכאורה בחוקים חברתיים, כדי להפיל את הממשלה במהירות. כמה נכון. כמה צודק.