בנט הפיץ תקנות להרחקה ממושכת של קבצנים מהכותל

השר לשירותי דת, נפתלי בנט, הפיץ (יום ד', 6.7.22) להערות הציבור תקנות שנועדו להסדיר את הרחקתם מן הכותל המערבי של קבצנים.

התקנות נועדו לעגן בתקנות את מתווה הפעולה והפרשנות הנוהגת לתקנות באשר לסמכות הממונה מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי, להרחקה של אדם בהתאם לסמכותו לפי תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים במקרים בהם הופרו האיסורים שנקבעו. התיקון מסדיר את אופן הפעלת סמכות ההרחקה מהמקום הקדוש על-ידי הממונה.

על-פי האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון (רע"פ 8182/18 אליעזר מושיא נ' מדינת ישראל), הממונה רשאי ליתן הוראות לצורך ניהול המקום בצורה מיטבית. זאת אף כי יש בסמכויות אלה משום פגיעה בזכויות חוקתיות של הפרט. תקנה 4(ג) לתקנות שמירה על מקומות קדושים נועדה לספק בידי הממונה על המקומות הקדושים סמכות להרחיק ממקום קדוש אדם המפריע לו במילוי תפקידיו או מפר איזה מן האיסורים הקבועים בתקנות. אולם בשנים האחרונות תקנה 4(ג) פורשה ככזו המאפשרת הרחקה אפקטיבית לפרק זמן מסוים, מתוך הבנה כי פרשנות אחרת של התקנה אינה מאפשרת את קיום תכלית התקנות באופן מעשי.

התוויית אופן הפעלת הסמכות הנדרשת מהממונה לשם מילוי תפקידו, נעשתה עד כה במסגרת סיכומי דיון ונהלים, שנכתבו בהקשר לתופעת פושטי היד. עתה, בין היתר לאור קביעת בית המשפט השלום בעניין ללוש (ת"פ 42956-11-19), שם קבע בית משפט השלום כי יש לפרש את סמכות ההרחקה של הממונה באופן מצומצם, הכולל הרחקה פיזית ומידית בלבד, מוצע תיקון לתקנות שמעגן באופן מפורש בתקנות את מתווה הפעולה ששיקף את הפרשנות הנוהגת לפיה פעלו הגורמים המוסמכים מטעם המדינה במשך שנים.

התיקון המוצע נועד להסדיר את אופן הפעלת סמכות ההרחקה על-ידי הממונה לפרק זמן מוגבל, במידתיות ותוך עמידה בכללי המשפט המנהלי. זאת, תוך שיתוף פעולה עם גורמי המשטרה הנדרשים לסייע לממונה, ותוך הסתייעות בעובדי הקרן למורשת הכותל בהיבטים הטכניים כגון איסוף מידע וראיות והעברת מסמכים, ללא הפעלת שיקול דעת מהותי. הליכה בדרך זו, מעריכים במשרד לשירותי דת, אף תצמצם את הצורך לאכוף את כללי ההתנהגות ברחבה באמצעות אכיפה פלילית, ותאפשר לנקוט הליכים פליליים אך במקרים המתאימים לכך.