הליכוד חייב לרשות המיסים 28.4 מיליון שקל

הליכוד חייב לרשות המיסים 28.4 מיליון שקל, בשל דיווח ותשלום באיחור ניכר של מס במקור אותו ניכה משכר עובדיו בארבע מערכות הבחירות שהתקיימו בשנים 2021-2019. כך מגלה (12.7.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אשר קנס את הליכוד ב-250,000 שקל בשל אי-עמידתו בהוראות החוק בנושא זה. אנגלמן קנס את אגודת ישראל ב-100,000 שקל בשל חוב דומה בסך 2.4 מיליון שקל בגין הבחירות ב-2019.

הליכוד מסר לאנגלמן, כי ביקש מרשות המיסים להפחית את הקנס שהוטל עליו בשל האיחור (3.3 מיליון שקל) ולפרוס את תשלום החוב. ואילו אגודת ישראל שילמה מחצית מן החוב וביקשה מן הכנסת הלוואה מכספי מדינה לצורך תשלום היתרה - כאמור, למדינה עצמה. אנגלמן מציין, כי הן הליכוד והן אגודת ישראל לא רשמו כנדרש בדיווחיהן את הריבית, ההצמדה והקנסות בגין חובות אלו. הוא מדגיש: "בהתחשב בכך שהמימון של הסיעות מקורו בעיקר בכספי הציבור, ובהיותן גופים בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים, עליהן לפעול כדין ולהקפיד על התנהלות ראויה מול רשויות המדינה, ובפרט רשות המיסים".

עוד מעלה הדוח של אנגלמן על המצב הכספי של הסיעות, כי הליכוד ממשיך לסבול מגרעונות עתק. במרס 2021 היה לסיעה גרעון של 56 מיליון שקל, אם כי היא הצליחה לצמצם ב-18% את גרעונה ביחס למרס 2020. התחייבויות הסיעה הסתכמו ב-81.8 מיליון שקל, מתוכם 39.4 מיליון שקל לספקים והיתרה - לקופת המדינה, בשל הלוואות שקיבלה ממנה. מצבה של סיעה ימינה, נכון לאותו מועד, היה גרוע במיוחד ביחס לגודלה: גרעון של 11.8 מיליון שקל - זינוק של 85% בתוך שנה.

הגרעון של מרצ עמד על 9.9 מיליון שקל (עלייה של 21%), ושל ש"ס - על 9.7 מיליון שקל (זינוק של 185%). הגרעון של דגל התורה היה 8 מיליון שקל (ירידה של 20%); של העבודה - 7.9 מיליון שקל (ירידה של 10%); ושל יש עתיד - 7.2 מיליון שקל (לעומת עודף של 4.9 מיליון שקל). הגרעון של אגודת ישראל היה 5 מיליון שקל (עלייה של 47%), ושל חוסן ישראל בראשות בני גנץ - 4.5 מיליון שקל (זינוק של 67%).

אנגלמן שב ואומר כי שנאמר בדוחות קודמים: "המימון הממלכתי השוטף, אשר נועד לממן את פעילותן הרעיונית השוטפת של הסיעות ואת הקשר שלהן עם הציבור, משמש בפועל לכיסוי גירעונותיהן ממערכות בחירות, ובכך למעשה הן מקציבות לעצמן, במסגרת הוצאות הבחירות שלהן, סכומים הגדולים מהסכום הקבוע בחוק. הסטת המימון הממלכתי השוטף למימון הוצאות הבחירות של סיעות פוגעת בשוויון בינן ובין רשימות מועמדים אחרות המתמודדות במערכות הבחירות שלא מטעמן של מפלגות המיוצגות בכנסת".

עוד מוסר אנגלמן על תוצאותיהן הכספיות של הסיעות בבחירות לכנסת ה-24. תקווה חדשה של גדעון סער סיימה אותן עם הגרעון הגבוה ביותר - 12.7 מיליון שקל; הגרעון של יש עתיד היה 12.5 מיליון שקל; של ש"ס - 9.6 מיליון שקל; ושל ימינה - 6.4 מיליון שקל. גרעונות של 4.3-2.2 מיליון שקל רשמו (בסדר יורד) ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, מרצ, הליכוד, אגודת ישראל וכחול-לבן.

הסיעות התפרקו, החובות נשארו

אנגלמן קנס את תקווה חדשה ב-250,000 שקל ואת ימינה ב-50,000 שקל, בשני המקרים בשל חריגה מתקרת ההוצאות בבחירות אלו: יש עתיד חרגה ב-80% מהסכום המירבי, וימינה - ב-8%. הוא הסתפק באזהרה לסיעת ש"ס על הוצאות אסורות, לאחר שקנס אותה על כך בבחירות הקודמות. רע"ם והרשימה המשותפת לא הגישו במועד את דוחותיהן למשרד מבקר המדינה; יו"ר הכנסת, מיקי לוי, עצר בחודש מאי השנה את המימון השוטף שלהן - והן הגישו את הדוחות חודש לאחר מכן. בעקבות זאת, המליץ אנגלמן בפני לוי לשלול משתי הסיעות 5% מן המימון השוטף לאותו חודש.

עוד מוסר אנגלמן, כי שלוש סיעות שחדלו להתקיים נמנעות מלפרוע הלוואות שקיבלו מן המדינה: 6.6 מיליון שקל של עצמאות והתנועה הירוקה ו-3.2 מיליון שקל של הבית היהודי. ואילו תל"ם וכולנו - שגם הן חדלו להתקיים - נמנעות מלהחזיר למדינה 10.2 מיליון שקל שנותרו בקופותיהן (4.6 מיליון שקל ו-5.8 מיליון שקל, בהתאמה). הדוח מעלה, כי רק בעקבות פנייתו של אנגלמן הבטיחו משרד המשפטים, משרד האוצר ורשם המפלגות לגבש מתווה לטיפול בנושא.

אנגלמן מצביע על ליקויים גם בתחום אבטחת המידע והבטחת הפרטיות בידי המפלגות, אם כי אין מציין את שמותיהן: "לעשר מהן מאגר רשום או כמה מאגרים רשומים בפנקס מאגרי המידע של הרשות [להגנת הפרטיות] ובהם מידע על מתפקדים, תורמים או תומכים, אך שום מפלגה לא רשמה את המאגר המתבסס על נתוני פנקס הבוחרים לאחר הליכי טיוב ועידכון של נתונים, וזאת שלא לפי הנחיות הרשות בדבר חובותיהן לפי חוק הגנת הפרטיות.

"עוד הועלה כי שש מהסיעות והמפלגות ביצעו טיוב של נתוני המאגרים שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך הן לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מאותן חברות ואת קיומה של הסכמה מצד האנשים להיכלל במאגר כנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובהנחיות הרשות, אלא הסתפקו לכל היותר בהצהרותיהן של החברות האמורות או בהחתמתן על הסכמים מחייבים ולפיהם אותן החברות פועלות באופן חוקי".