העליון: המעסיק לא יקבל הפרשות שאין להן דורש

מעסיק לא יקבל בחזרה כספים שהפקיד בקופת גמל לטובת עובדיו שהקשר עימם נותק ולא ניתן להעבירם אליהם. כך קובע (יום ג', 8.8.22) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. במישור המעשי, המשמעות היא שגורלם של 22 מיליון שקל המצויים בידי חברת הלמן-אלדובי יוכרע בהליך נפרד בידי בית המשפט המחוזי.

הלמן-אלדובי רכשה בשנת 2012 את קופות הגמל של עובדי הקו-אופ ושל עובדי הקואופרציה הצרכנית, בהן הופקדו כספי התגמולים והפיצויים של עובדי רשת קו-אופ, רשת מגה ורשת קלאב מרקט. הקופות פורקו וכספיהן חולקו לעמיתים, אך נכון לספטמבר 2016 נותרו בהן 22.2 מיליון שקל שלא ניתן היה לזהות עבור מי הופקדו. מתוך סכום זה, 7.5 מיליון שקל היו כספי תגמולים שנוכו ממשכורות העובדים, 8.2 מיליון שקל היו כספי תגמולים שהפקידו הרשתות ו-6.5 מיליון שקל היו כספי פיצויים שהפקידו הרשתות.

התמונה הסתבכה לנוכח העובדה שהן קלאב מרקט והן מגה נקלעו להליכי חדלות פרעון. נאמני מגה - עוה"ד אהוד גינדס ואמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי - הציעו שאת הכספים שבעליהם לא יאותרו תעביר הלמן-אלדובי לכל אחת מהרשתות שהפקידה אותן, ואילו היתרה (כספים שלא ניתן לדעת בידי מי הופקדו) יחולקו ביניהן בצורה יחסית. אולם, בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) דחה הצעה זו וקבע, שאין המדובר בחלק מהליכי חדלות הפרעון של מגה ולכן על הלמן-אלדובי לפנות בהליך נפרד כדי שבית המשפט יקבע מה עליה לעשות בכספים אלו.

גרוסקופף דחה את ערעורם של נאמני מגה וקבע, כי אכן החברות אינן זכאיות לקבל את הכסף וכי לבית המשפט של חדלות פרעון אין סמכות לקבוע מה ייעשה בו. הוא מזכיר, כי החוק קובע במפורש שהמעסיק אינו רשאי לקבל כספי תגמולים ופיצויים שהפקידו הוא ועובדיו, אלא בנסיבות המנויות במפורש בחוק - ואשר אינן מתקיימות במקרה זה. החברה בידיה הופקד הכסף היא הנאמן של העמיתים וחייבת לנהוג בראש ובראשונה לטובתם.

להשתמש לטובת כל העמיתים

הנאמנים טענו שבנסיבות החריגות של המקרה הנוכחי - אובדן הקשר עם מאות עמיתים - יש לפעול בגמישות למרות הוראות החוק, אך גרוסקופף דוחה עמדה זו. הוא אומר שאין להקל את נטל ההוכחה המוטל על מעסיקים המוטלים בחדלות פרעון, וגם בעלי התפקיד חייבים להוכיח שעמדו בתנאים המאפשרים להחזיר את הכסף למעסיק - מה שכלל לא הוכח במקרה זה. אין בסיס משפטי לטענת הנאמנים, לפיה מן הראוי להחזיר את הכספים לחברות כדי שיוכלו לפרוע חובות לנושיהן; אין כל עיגון למצב בו ניתן להשתמש בכספים שאין להם דורש השייכים לפלוני, כדי להקל את מצוקתו של אלמוני.

גרוסקופף מוסיף ודוחה את הטענה לפיה המגבלות בחוק חלות כאשר מדובר בכספים השייכים לעמית מזוהה ולא כאשר לא ידוע מי בעליהם. להפך, הוא אומר: דווקא במקרה כזה מן הראוי שהכסף יישאר בידי קופת הגמל ולא יוחזר למעסיק, בין היתר משום שהעובדה שזהותו של הבעלים אינה ידועה - אינה מפקיעה את בעלותו באותו נכס. הלמן-אלדובי מצידה חייבת לפעול על-פי התקנונים של הקופות, והללו קובעים במפורש שכספים ללא דורש יועברו לקרן מיוחדת לטובת חברי הקופות על-פי החלטות האסיפות הכלליות שלהן.

לדעת גרוסקופף, השימוש הראוי בכספים הוא לטובת כל העמיתים המזוהים בקופות - אך כאמור, ההכרעה בנושא מצויה בידי בית המשפט המחוזי בהליך נפרד אותו על הלמן-אלדובי ליזום. השופטים יצחק עמית ודוד מינץ הסכימו עם גרוסקופף. הנאמנים חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את הנאמנים ייצגה עו"ד שמרית מלמן, את הלמן-אלדובי ייצג עו"ד ארנון שגב, את הקופות ייצג עו"ד שלמה שחר, את משרד האוצר ייצגה עו"ד לימור פלד, את הקו-אופ וקלאב מרקט ייצג עו"ד יונתן גמרניק, ואת הכנ"ר - עו"ד רועי נירון.