תחושת האמפטיה שאנו חשים לאנשים אחרים פשוטה הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב ומהווה חלק מרגשותינו הבסיסיים ביותר, כך לדברי מדענים.
מחקר, שנערך על-ידי קבוצה של מדענים הולנדים, מהווה אולי את הצעד הראשון בבהבנת הסיבות לאוטיזם, ואולי אף יחזק את האמונה כי העובדה שחיות יכולות לחוש את רגשות בעליהן, אינה מיסטיקה בלבד.
ניסויים שנערכו על-ידי מדענים מאוניברסיטת גרונינגן, הראו כי פיתוח אמפטיה הוא רק עניין של לימוד - להבין אלו רגשות תואמים לארועים מסויימים. המוח, יתאים עצמו לגירוי של אותה תגובה גם כשבארועים אלו מעורבים אנשים אחרים.
ד"ר נרנדר רמנני, נוירוביולוג ומדען חוקר באוניברסיטת אוקספורד, הסביר כי מדובר בפעולה בסיסית. "אנו 'מדליקים' את המערכת המוטורית (במוח) לא רק כשאנו מנבאים את תגובתם של אחרים, אלא גם כשאנו מתכננים את תגובתנו שלנו".
קיימות שתי תאוריות בנוגע לדרך בה המוח מפתח את יכולתו לנבא את פעולותיהם של אנשים אחרים. האחת, "תאוריית התאוריה", טוענת כי הדבר קורה בעקבות תהליכים לוגיים. האחרת "תאוריית ההדמיה", טוענת כי אנו שמים עצמנו 'בנעליהם של אחרים' כדי לנחש מה יעשו.
משמעות הדבר היא, כי אנו נשתמש באותו אזור במוח כשננבא את תגובותיהם של אחרים, בדיוק כפי שנתכנן את מעשינו שלנו - ועובדה זו גילו המדענים ההולנדים.
המדענים סרקו את מוחם של אנשים תחת שני מצבים - כשהם מתכננים פעולות כלשהן וכשהם מנבאים את פעולתם של אחרים - וגילו כי אותו אזור במוח החל לפעול בשני המקרים.
למחקר יהיו אולי בעתיד השלכות מעשיות על מערכות יחסים של אוטיסטיים, שאינם יכולים להזדהות עם תחושותיהם של אנשים אחרים. לא רק לאנשים אוטיסטיים יש יכולת פחותה לחוש אמפטיה לאחרים - התופעה קיימת גם במצבים כמו סכיזופרניה ודכאון.
ד"ר מייקל איזק, מבית החולים האוניברסיטאי לווישם שבלונדון, אמר כי אמפטיה היא משהו שניתן ללמוד לפתח אצל חלק מהאנשים המתנהגים לעיתים כמו אוטיסטיים. הוא מדגיש, כי הדבר אפשרי. "אם מלמדים אותך - אם מעבירים אותך סדרה של חוקים פשוטים". לדוגמא, הרבה ממה שאנו עושים מבוסס על חיקוי. אם מישהו מולנו קם והולך זו תהיה תגובה כמעט אוטומטית לקום וללכת... אנו יכולים ללמוד, במידה ניכרת, לחקות הזדהות".
יחד עם זאת הוסיף, כי אין זה אפשרי עבור אדם אוטיסטי מאחר ועבורו האדם האחר אינו קיים בכלל.
