לראשונה, יוזם איגוד לשכות המסחר הצעת חוק להגנת סוכנים המייצגים ספקים ומשווקים עבורם את המוצר לצד שלישי תמורת עמלה. הצעת החוק הוכנה על-ידי המחלקה המשפטית באיגוד ונדונה ואושרה בוועדת הסחר בלשכה, בראשות אורי גרבנאו ובנשיאות האיגוד.
הצעת החוק קובעת, בין היתר, כי על הספק תחול חובת הודעה מוקדמת על סיום ההתקשרות, ואורכה יקבע בהתאם לתקופת ההתקשרות בין הצדדים. עוד קובעת ההצעה כי הסוכן יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין סיום ההתקשרות, שיינתן לו עבור השקעותיו בפיתוח המוניטין והשוק. הפיצוי עצמו יחושב על-פי אורך תקופת ההתקשרות ועל בסיס הרווח הגולמי הממוצע.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אומר כי חלק ניכר מסחר החוץ של מדינת ישראל מתבצע באמצעות סוכנויות הפועלות בישראל. סוכנויות אלה משקיעות משאבים בפיתוח שוק ומוניטין של מותג או מוצר, אולם אינן מקבלות זכות לפיצוי כלשהו על השקעותיהם והמוניטין שפיתחו, כאשר הספק בוחר להפסיק את פעילותו.
לדבריו, "בית המשפט העליון כבר עמד פעמים רבות על מעמדו הבעייתי של הסוכן, אשר משקיע משאבים בפיתוח שוק ומוניטין של מותג או מוצר, אולם אינו רוכש כל זכות משפטית. עיוות זה הוא שהניע את האיחוד האירופי להוציא דירקטיבות המסדירות את זכויותיו של הסוכן כלפי הספק. בחקיקה כזו בארץ, יש לה כדי להשוות בין מעמד הסוכן בישראל למעמדו של הסוכן האירופי, ובכך לתרום לפיתוח סחר החוץ של מדינת ישראל".
על-פי החקיקה הקיימת בחלק ממדינות אירופה, מוענקת הגנה לסוכנויות בשני מישורים: חיוב במתן הודעה מוקדמת קודם לסיום הסכם הסוכנות ומתן פיצוי כספי בגין פיתוח השוק והמוניטין בעת תקופת ההתקשרות.
"אני סבור כי מן הראוי להסדיר הגנה כזו גם בחקיקה של מדינת ישראל. עד כה, כל ההגנות שבחוק ניתנו לעובדים בלבד. הגיעה השעה שהחוק יעניק גם הגנה בסיסית לסוכנים. אכן, חובת מתן הודעה מוקדמת על הפסקת ההתקשרות עם סוכנות, הוכרה כבר בפסיקת בית המשפט העליון ובמקרים לא מעטים הותר גם מתן פיצוי כספי, אולם הדרך הנכונה היא להסדיר נושא זה באופן שיטתי בחקיקה ראשית על יסוד נוסחאות וקריטריונים ברורים הידועים מראש לכל", סיכם לין.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
