המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2021, אשר נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל כחלק מהניטור הלאומי של ישראל, זו השנה החמישית ברציפות. ניטור הפסולת מתבצע בארבעה חופים בים התיכון: עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד, ומבוצע בכל שלושה חודשים.
לאחר היציאה ממשבר הקורונה והחזרה לפעילות בחופי הארץ בכלל ובים התיכון בפרט, נעצרה הירידה בריכוזי הפסולת בחופים שנצפתה בדוח הקודם בשנת 2020, והחלה עלייה בריכוזי הפסולת בחופים הנגישים לציבור. בדיקת הרכב הפסולת מצביעה על כך שמרבית הפסולת בקרקעית הים, כ-90%, היא פסולת פלסטיק.
פסולת בקרקעית מצטברת בעיקר ברצועת העומק שבים, בין 200 ל-500 מטר. כ-80% מהפסולת היא אריזות ושקיות פלסטיק; 12% מהפסולת היא ציוד דייג. בעומק 1,200 מטר, פלסטיק מהווה 70% מהפסולת, ושאר הפסולת היא קשה - כמו מתכת, בד וזכוכית. בים העמוק פסולת דייג בקרקעית מהווה כ-2-3%, זאת בניגוד למדף הרדוד (12%).
עוד עולה מהדוח כי בכל החופים, מתוך 107 פריטי פסולת שונים, הפריטים הנפוצים הם חלקי פלסטיק וקלקר הקטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות (בעיקר חלקי שקיות), חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. פריטים אלו מהווים מעל 50% מכלל הפסולת שנמצאה. באשדוד, 14% מהפסולת היא מתכתית - שאריות תחמושת שנשטפת לחופים.
ריכוז הפסולת בחופים דומה למה שניתן לראות בחופים אחרים בים התיכון (ספרד והאיים), ומנגד נמוכים באופן משמעותי מחופי טורקיה (0.07-0.22 פריטים למ"ר בישראל, לעומת 380-775 למ"ר בטורקיה).
יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה", שבה ניתן לזהות כתב או ברקוד שמעידים על ארץ הייצור, הייתה פסולת "כחול-לבן", מייצור ישראלי. בקרקעית העמוקה, הפסולת ה"טרייה" שניתן לזהות את ארץ הייצור שלה לא כללה פסולת מישראל, אלא בעיקר תוצרת מצרים או אירופה.
כמעט פי 20 מיקרו-פלסטיק: ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים גבוה באופן משמעותי ממה שנמדד במקומות אחרים בים התיכון. בים התיכון הריכוז הוא 0.06-0.46 פריטים למ"ר, ובישראל במים הרדודים הממוצע עמד בשנת 2021 על 10 פריטים למ"ר.
עוד נמצא כי בשנת 2021 הייתה כמות גדולה יותר של זפת ספוחה לפלסטיק באופן יחסי לשנים קודמות. זאת, ככל הנראה בשל אירוע "זפת בסערה" שהתרחש בפברואר 2021.
מיקרו-פלסטיק בקרקעית היה נמוך ברוב התחנות, למעט מול שפכי הנחלים קישון ואלכסנדר, שם הריכוז גבוה בסדר גודל יחסית לתחנות סמוכות (8.8 פריטים ל-50 גרם חול מול הקישון לעומת 0.5-2.9 בשאר התחנות).
אילת: ריכוז גבוה פי 3 של פסולת בקרקעית
באילת נמצא כי ריכוז הפסולת בקרקעית באילת גבוה פי שלושה מזה שנמצא בתחנות הרדודות של הים התיכון. מרבית הפסולת בקרקעית ים סוף אותרה מערבית לפתח המרינה.
בניגוד לים התיכון, ברוב תחנות אילת הפלסטיק מהווה כ-30% מהפסולת בלבד. רוב הפסולת היא חתיכות בטון, מתכת, חבלים ובדים. בתחנה הצפון-מזרחית ביותר (מול שפך תעלות הקינט לים) הפלסטיק מהווה כ-80%.
ריכוזי המיקרו-פלסטיק הצף באילת נמוכים ודומים לתחנות העמוקות בים התיכון. בשנת 2020, הדיגום נעשה בחודש אוגוסט בניגוד לנובמבר בשנים אחרות, ועל כן ייתכן שזאת הסיבה למדדים השונים.
