הרפורמה בתחבורה הציבורית: לאן נעלמו 200 מיליון שקלים

הוועדה קיימה (יום ד', 28.12.22) דיון של כ-6 שעות, במסגרת מרתון העברות סוף השנה, ואישרה עשרות העברות תקציביות בין משרדים, שינויים פנימיים במשרדים, תקציבי הרשאה להתחייב במסגרת שנת התקציב 2022, וכן העברות עודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. סה"כ אישרה הוועדה היום ואתמול כ-90 שינויים תקציביים.
להלן פירוט העברות ושינויים תקציבים בשנת התקציב 2022:

• כ-71 מיליון שקל להוצאות פיתוח אחרות - התקצוב, בהרשאה להתחייב, מיועד עבור הסכם מימון עם החברה הממשלתית 'נצר השרון', פינוי מחפורות נפיצות, פעולות חקירת קרקע מזוהמת במתחמי תעש ושיקום הקרקע - רמת השרון, נצרת עילית וקריית שמונה.

• כ-2.84 מיליארד שקל עבור שימושים שונים - מימון מפלגות - בחירות מקדימות והוצאות שוטפות. השכלה גבוהה - תקצוב מוסדות, תקצוב פעילות מחקרית, יישום תוכניות נושאיות של ות"ת. הרשות לזכויות ניצולי שואה - 9 תקני כוח אדם לטיפול בפניות ניצולי שואה, הרחבת תוכניות תיאום טיפול ועכשיו זה הזמן, תקצוב קצבאות ומענקים מכוח חוק, השתתפות בטיפולים רפואיים וסבסוד תרופות ושעות סיעוד. המוסד לביטוח לאומי - השתתפות אוצר המדינה בגביית דמי ביטוח לאומי, מענקי אשפוז לבתי חולי. תשלום חובות - תשלום חובות בשל השלכות עליית מדד המחירים לצרכן על היקף תשלום החוב לביטוח לאומי.

יועמ"ש ועדת הכספים, שלומית ארליך: "מדובר בפנייה שיש בה כריכה של כמה נושאים. הכריכה הזו אסורה על-פי נוהל הוועדה. ניסינו להבין אם זה זו כריכה שמן העניין, לדעתנו זו טעות של המשרד, ומדובר בכריכה שלא מן העניין. ביקשנו להפריד בין הפניות, והבנו שיש קושי בעת הזו".

תמר לוי בונה, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אנחנו לוקחים מקורות מרובים כאשר יש שימושים מרובים, במקרה הזה יש מקור אחד לשימושים מרובים, הסברנו שבעת הזו, שמסתיימת השנה יהיה מורכב לפצל. בפנייה מהזן הזה של מקור אחד להרבה שימושים, אנחנו מתחייבים שזו הפניה האחרונה שאנחנו מגישים מהזן הזה".

גפני: "אני לא מאשר את זה. אני מבקש שיגיע מישהו בכיר במשרד ויתחייב לחברי הוועדה שמגיעה פנייה כזו. אתם פועלים בכוונה שלא נוכל לממש את העמדה שלנו שאתם מגישים בקשה, אנחנו מכירים את השיטות האלה".

לקראת תום הדיון, הבהיר יו"ר הוועדה כי הוא מאשר את הפנייה לפנים משורת הדין, וברקע הבטחת האוצר כי מקרה שכזה לא יישנה: "בפעם הבאה וכל עוד אני יו"ר הוועדה, פניות כאלה לא יגיעו לשולחן הוועדה".

• 14.5 מיליון שקל למשרד האוצר - התקצוב עבור פיתוח מערכות מחשוב לאגף החשב הכללי, פיילוט של חברות הזנק בחברות הממשלתיות.

• 4.5 מיליון שקל למשרד המשפטים - התקציב בהוצאה מותנית בהכנסה, ולצידו שינויים פנימיים עבור פרויקט משרד המשפטים החדש בגבעת רם, התאמת תקציב המשרד לביצוע בפועל, מימון ייצוג המדינה בתיקים של המחלקה למשב"ל ביעוץ וחקיקה, התאמת תקציב התשלום לעורכי דין במיקור חוץ לביצוע בפועל, התאמת תקציב הכנסות מביטוח לאומי, תקציבי השכר והתפעול.

• כ-116 מיליון שקל להוצאות פיתוח אחרות - התקצוב עבור הקדמת תשלום המדינה לרשות שדות התעופה להאצת הפיתוח התעופתי, לאוהל בדיקות הקורונה וסיוע לחברות התעופה הישראליות.

• כ-548 מיליון שקל לתשלום ריבית ועמלות - התקצוב עבור תשלומי ריבית על החוב הממשלתי

• כ-126 מיליון שקל לתשלום חובות - התקצוב עבור החזר קרן החוב הממשלתי - התאמת התקציב לתשלומי החזר החוב בפועל.

• כ-34 מיליון שקל למשרד המדע, התרבות והספורט - מרבית הסכום (כ-27 מיליון שקל) בהרשאה להתחייב, התקצוב עבור איגום תשלום דמי החבר של מדינת ישראל בארגון IIASA, איגום תקציבי מחקר ופעילויות מדע בקהילה לביצוע במשרד המדע, ה"מ פיתוח רובעי חדשנות בעיר ירושלים.

• 93 מיליון שקל למשרד התקשורת - מרבית הסכום (כ-90 מיליון) בהרשאה להתחייב, התקצוב מיועד עבור פעולות המחשוב, עידכון הציבור בדבר רפורמות משרדיות בתחומי הרישוי והדואר וקרן התמרוץ של המכרז הראשון במסגרת יישום מתווה הסיבים.

• כ-271 מיליון שקל למשרד האוצר - התקצוב, מרביתו בהוצאה לצורך התקשרות עם נותני שירותי מחשוב ומימון תוכנות. כמו-כן, הגדלת הוצאה מותנית בהכנסה בסך של 963,230 אלפי ש"ח בהתאם לתחזית הביצוע של קרן מס רכוש

• 35.5 מיליון שקל הוצאות פיתוח אחרות - התקצוב בהרשאה להתחייב עבור מערכת מרכב"ה ועבור הקמת פרויקט מטאו"ר לייעול מערך הגבייה הממשלתי.

• כ-93 מיליון שקל לכלכלה ותעשיה - התקצוב עבור גידול בגביית האגרות לתוכנית המו"פ האירופית, שיתופי פעולה של הרשות לחדשנות עם משרדי הממשלה - זירת צמיחה, זירת הזנק, קרן הודו-ישראל, התאמה לביצוע בפועל של שיתופי פעולה בינ"ל.

• כ-79 מיליון שקל למפעלי מים - התקצוב עבור הנחות בתעריפי המים, ניטור מקורות המים, מיזמי מערכות מידע ויעוץ להקמת מתקני התפלה, פיתוח מפעלי קולחין, הקמת תשתית ביוב ושיקום תשתיות ביישובים שבהם תשתיות המים אינן תקינות ותמיכה בתאגיד המים גיחון.

• 22 מיליון שקל למשרד החקלאות - התקצוב, בהוצאה מותנית בהכנסה, מיועד עבור הקמת מעבדות ומרכז תמיכה להאצת יזמים, גידול בתחזית ההכנסות המשמשות לרכש תרכיבים וחומרים למעבדות, גידול בהכנסות מנהל המחקר החקלאי, שעות כוננויות רופאים, מחקרים בתחום החקלאות והדרכה חקלאית והתחייבויות המדינה לפי הסכמי ההעתקה למגורים ולמוסדות ציבור למפוני גוש-קטיף.

• כ-2 מיליון שקל למרכז למיפוי ישראל - התקצוב עבור תשלומי שכ"ד בהתאם לביצוע בפועל של המרכז למיפוי ישראל.

• 266 מיליון שקל להשכלה הגבוהה - התקצוב מיועד עבור תקציב המוסדות להשכלה גבוהה- קידום המחקר והנגשת ההשכלה הגבוהה ותמיכה בסטודנטים עקב משבר הקורונה.

• כ-87 מיליון שקל לרשויות הפיקוח - התקצוב, בהרשאה להתחייב, מיועד עבור קידום תכנון בהתחדשות עירונית, תוכנית סטטוטורית לעיריית אשקלון, התחדשות עירונית בחברה הערבית.

• כ-20 מיליון שקל לבחירות ומימון מפלגות - התקצוב עבור מימון אשראי למפלגות לשנת 2022.

• כ-203 מיליון שקל להוצאות שונות - התקצוב עבור החזרי מיסים בגין הלוואות לעובדי מדינה, והשתתפות בחברה למפעלי כלכלה, תקצוב מענק עבודה, העמדת הגנת המדינה להלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך.

• כ-11 מיליון שקל למשרד הקליטה - התקצוב מיועד עבור הוצאות שכר ותקנים זמניים עקב המלחמה באוקראינה, מרכזי קליטה לעולים, מענים לעולים, מרכזי הכוון וסל קליטה ותמיכה בחיילים עולים.

• כ-2 מיליון שקל למשרד רה"מ - התקצוב מיועד עבור תיעוד מצולם של עדויות ניצולי שואה.

• כ-1.89 מיליארד שקל למשרד החינוך - התקצוב, ממנו כ-306 מיליון להגדלת מסגרת ההוצאה, מיועד עבור עבור מימון חוסרי השכר בהתאם לביצוע בפועל, השתתפות המדינה בעלויות גני ילדים.

• כ-931 מיליון שקל למשרד הבריאות - התקצוב, ממנו 900 מיליון ש"ח מהמסגרת המיועדת לקורונה, מיועד עבור התאמת התקציב למבחני התמיכה השונים בקופות החולים, התאמת התקציב להתחייבויות קיימות, הגדלת כמות ההכשרות.

• כ-673 מיליון שקל למשרד רה"מ - התקצוב, מתוכו כ-463 מיליון בהרשאה להתחייב, מיועד עבור הקצאת תקציב בהתאם לביצוע למיזמי ם לאומיים ובינלאומיים במשרד ראש הממשלה בנושאי חברה, שדרוג תשתיות ומיזמי הסברה לאומיים, מערך הגיור הממשלתי, טיפול בהתמכרויות, מערך הסייבר הלאומי ומנהרות הכותל, מערך הדיגיטל הלאומי.

• כ-5 מיליון שקל למשרד האוצר - התקצוב מיועד עבור האצת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במטה אגף החשב הכללי.

• כ-383 מיליון שקל למשרד החינוך - התקצוב עבור התאמת התקציב לביצוע בפועל, חידוש מבנים במערכת החינוך.

• כ-2 מיליון שקל הוצאות פיתוח שונות - התקצוב מיועד עבור תוכנית מסע בהתאם להחלטת ממשלה בנושא.

להלן פירוט עודפי המשרדים והגופים השונים, שהועברו משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022:

• כ-85 מיליון שקל עודפי הוצאות שונות - התקצוב מיועד עבור מענקים שניתנו במהלך הקורונה וישולמו במהלך שנת 2022 - מענקים לעידוד תעסוקה, והגדלת מענקי עבודה.

• כ-3 מיליון שקל עודפי משרד המשפטים - העודפים נוצרו במסגרת מיזמי ם טכנולוגים במסגרת התוכנית להאצת המשק.

• כ-8 מיליון שקל עודפי משרד המדע, התרבות והספורט - העודפים נוצרו במסגרת פרויקט להאצת בינוי מתקני ספורט בהתאם להחלטת ממשלה בנידון.

• כ-289 מיליון שקל עודפי משרד הבריאות - העודפים נוצרו במסגרת תמיכה בקופות החולים עבור ביצוע בדיקות וחיסוני קורונה, מאחר שהתשלום מבוצע לאחר דיווח הכמויות והשוואה לנתוני משרד הבריאות.

• כ-146 מיליון שקל עודפי הכלכלה והתעשיה - העודפים במסגרת תקציב הקורונה, ונוגעים למענקים רב שנתיים - פעילות הקרן בערבות מדינה.

• כ-4 מיליון שקל עודפי משרד התקשורת - העודפים במסגרת פעילות משרד התקשורת והמועצה לשידורי הכבלים והלווין.

• כ-8 מיליון שקל עודפי רשויות הפיקוח - העודפים מתוך תקציב הקורונה ברשות הגז הטבעי עבור מיזמי ם רב שנתיים שמטרתם חיבור בתי חולים לרשת חלוקת הגז טבעי.

• כ-40 מיליון שקל עודפי תקציב פיתוח במשרד החינוך - העודפים במסגרת מימון בניית כיתות הלימוד שתוקצבו בתוכנית להאצת התשתיות במשק.

• כ-26 מיליון שקל עודפי משרד הבריאות - העודפים במסגרת תמיכה בבתי חולים עבור מיזמי בינוי שמימונם טרם הושלם.

• כ-1.35 מיליארד שקל עודפי פיתוח תחבורה - העודפים במסגרת פרויקט המסילה המזרחית, קו הרק"ל האדום בגוש-דן ומיזם האופנידן, שדרוג כבישים ונתיבי העדפה ופיצויים בגין הפסדי קורונה.

• כ-70 מיליון שקל עודפי הוצאות פיתוח אחרות - העודפים עבור פיתוח משרד האוצר - רשות המיסים, דיגיטל וסייבר - ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתית, ירושלים ומורשת - תיירות(,יהדות ותפוצות - תגלית ומסע, מיזמי ם בתכנון - שיקום קרקעות מזוהמות שעיקרן בעקבות מעבר מחנות צה"ל לנגב ושיווק יחידות דיור בתנאי תוכנית מחיר למשתכן, מיזמי תקשורת - סגירת רשות השידור, הקמת תאגיד השידור הציבורי, תהליך הדיגיטציה של הארכיון, השקעות ביטחוניות - תעש, תומר, רפאל, מנועי בית שמש וחברת נצר השרון וגופים בינלאומיים- )סיוע לחברות סייבר הפועלות בבאר שבע, רכישת ניירות ערך של אל-על, בנקים קורספונדנטים.

• כ-37 מיליון שקל עודפי משרד החינוך - הסכום במסגרת עודפי קורונה עבור פעילות סיוע פסיכולוגי לתלמידים בשל הקורונה, הצטיידות ופיצול כיתות בשל קורונה במוסדות החינוך העצמאי ובמוסדות מעיין החינוך התורני, הצטיידות ושדרוג בתי ספר בשל קורונה, חינוך התיישבותי בשל קורונה ותוספות הנדרשות במסגרות המשלימות בשל הקורונה.

• כ-106 מיליון שקל עודפי משרד האוצר - העודפים במסגרת מטה משרד האוצר, אגף החשכ"ל, שירותי יעוץ ומערכות מידע, דמי חבר ושימוש במאגרי מידע, התחייבויות לארגון הבונדס, הלשכה לפיצויים אישים, רשות החברות הממשלתיות, מינהל הרכב הממשלתי, התקשרויות של רשות המיסים.

הוועדה גם אישרה את תקציב מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת 2023. תקציב המבקר לשנת 2023 יעמוד על 409 מיליון שקל, לעומת 394 מיליון בשנת 2022. רכיב השכר בתקציב 2023 עומד על 268 מיליון שקל, עלייה של 10 מיליון שקל לעומת תקציב השנה שעברה.

ברקע העלייה בתקציב, ציין מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "אנחנו מבקשים עידכון של כ-3.9% בתקציב, לאחר שבשנה שעברה לא ביקשנו עידכון. יש לנו עליות בשכר כתוצאה מהסכמי שכר, יש לנו כ-550 עובדים. לצד כך, בסוף שנת 2022 אנחנו מתעדים להחזיר בגין 30.6 מיליון שקל בגין עודפי שנת 2021, אותם לא מימשנו".

אנגלמן אמר בפתח הדיון כי משרדו עוסק בימים אלה בדוח ביקורת בנושא פעולות השיווק של רשות מקרקעי ישראל, זאת על-רקע משבר הדיור והמחולל העיקרי שלו - שחיקת היצע הדיור: "בימים אלו אנחנו משלימים ביקורות אודות פעולות השיווק של רשות מקרקעי ישראל, נתייחס להחלטות הממשלה ולתוכניות הדיור שהתקבלו מאז תחילת המשבר. צריך לזכור שיכולת המדינה ומוסדותיה להשפיע על לווסת את מחירי הדיור, ניכרת בעיקר משום שהמדינה מחזיקה בכלים ומשאבים רבי היקף, כמו שליטה על רוב קרקעות המדינה, ומעורבות בתהליכי תכנון, וכן שליטה על פיתוח תשתיות לאומיות, הנדרשות לפיתוח שכונות מגורים. אני ממליץ לשרי האוצר והבינוי והשיכון, להשתמש בממצאי הדוח כבסיס לפעילות שתוביל לבלימת המחירים".

עוד הוסיף אנגלמן כי דוח נוסף בו עוסק משרדו, הינו יישום תוכנית שוה"ם 3, במסגרת מהלך העתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ.

במסגרת הייצוג ההולם, הציג המבקר כי במשרד עובדים 18 עובדים עם מוגבלות חמורה, 28 מבני החברה הערבית, 10 יוצאי אתיופיה ו-10 מבני החברה החרדית, וכי לצד כך, במסגרת מכרזים הנמצאים בתהליך ומכרזים מתוכננים, 9 מיועדים לאוכלוסיות ייצוג הולם. עוד הציג המבקר כי כ-57% מעובדי המשרד הן נשים, וציין כי לאורך שנים במוסד היה דגש על עורכי דין שנקלטו, וכי הוא שם דגש על קליטת עובדים מרקעים שונים, בדגש על תחומי התוכן.

ח"כ ינון אזולאי: "חרדים היו ונשארו 10, ביוצאי אתיופיה התווסף 1, אני חושב שאצל מבקר המדינה שמבקר את כל הגופים, לא יכול להיות שלא תהייה דוגמה של ייצוג הולם. זה לא הולם".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, התייחס גם הוא לסוגיה: "כל שנה אנחנו שואלים את זה אצל מבקר המדינה, אתה מהווה דוגמה למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים השונים. אנחנו רוצים לשלב את הגופים המוחלשים יותר, לכן חובה עלייך לעשות מאמץ גדול בנוגע לאלה שהחוק קובע שיש לשלבם, אבל הדבר היה נכון גם אם לא היה חוק".

עוד הוסיף המבקר כי משרדו הוציא 314 דוחות במגוון תחומים: "יישמנו את הגדלת דוחות המעקב, היעד שלנו הוא להגדיל ב-20 אחוז את דוחות המעקב, המשמעות היא שאנחנו חוזרים אחרי 4-3 שנים לכל דוח שביצענו, לצורך דוח מעקב. יש שאלות של בריאות שהתחדדו לאור משבר הקורונה, יש סוגיות שאנחנו עוסקים בהן באופן שוטף. ההתמקדות שלנו היא כיצד לתקן את הדברים בראיה צופה עתיד. נעסוק באוכלוסיות שלא נמצאות במרכז השיח. לצד ביקורת קלאסית אנחנו מסתכלים גם על מניעת מעילות. מוקד נוסף היא גם מוגנות במרחב המקוון, איזו הגנה יש לילדנו שם, לצד פעולות חינוכיות".

עוד פירט המבקר על דוח הנוגע לגדר ההפרדה עליו עומל משרדו: "המצב עדיין לא טוב בגדר, יש הרבה מאוד פרצות. היו מקרים בהם נאמר לקבלנים האמונים על התחזוקה, שיש הרבה פרצות באחריותם ולכן הם משוחררים מהמשך התחזוקה השוטפת. משעה שיש הסכם למדינה עם אדם שצריך לעשות תחזוקה, צריכה להיות תחזוקה. מדובר בגדר שהושקעו בה מעל 8 מיליארד שקל".

גפני התייחס לסוגיה: "נושא גדר ההפרדה מציק לי מאוד, אני מבקש שתבדוק מה אתה יכול להעביר אלינו בנושא הזה, יכול להיות שצריך לקיים בכך דיון שכשיגיע לכאן התקציב. מדובר בפיקוח נפש, לא ייתכן שחוזים יופרו והתחזוקה לא תבוצע".