בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
9 ח"כים תמכו לעומת 7 שהתנגדו ● חברי האופוזיציה שרו "אין לי ארץ אחרת" ודפקו על השולחנות. בהמשך ח"כים טיפסו על השולחן וקמו לעבר יו"ר הוועדה ואף נשכבו על הרצפה ● יו"ר ועדת החוקה אמר שהשליטה על ההצבעה בקריאה ראשונה על הרפורמה אינה בידיו ● יו"ר הוועדה ברך על יוזמת הפשרה של הנשיא וטען כי "הפערים קיימים אך לא גדולים"
לפי הצעת החוק: הוועדה לבחירת שופטים תמנה 9 חברים, שהם: נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה; שלושה חברי הכנסת שהם יו"ר ועדת החוקה, ושני חברי הכנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק. באופן זה, לראשונה מעוגן בהצעת החוק ייצוגו של חבר/ת האופוזיציה כאשר חבר הכנסת שיכהן כחבר הוועדה מסיעות האופוזיציה ייבחר על-ידי סיעות האופוזיציה בהתאם להוראות שייקבעו בתקנון הכנסת. לאחר בחירת חבר האופוזיציה יבחר יו"ר הכנסת את נציג הקואליציה שיכהן בוועדה. חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם ח"כים ואם תמה כהונת הכנסת- עד שתבחר הכנסת חברים חדשים במקומם.
עוד נקבע כי לפחות אחד מנציגי השופטים בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה ולפחות אחד מנציגי בכנסת בוועדה יהיו נשים. שר המשפטים יהיה יו"ר הוועדה. הרוב הדרוש למינוי שופטים לעליון יעמוד על חמישה חברי ועדה (במקום שבעה עד היום).
לראשונה קובעת הצעת החוק כי ועדת החוקה תזמן את המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להופיע בפניה לפני שהוועדה למינוי שופטים תכריע על מינויים: הוועדה למינוי שופטים תעביר לוועדת החוקה הודעה בדבר המועמדים בצירוף הערות הציבור שהתקבלו ולרשות ועדת החוקה יעמדו 30 ימים מיום ההודעה לזמן את המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להופיע בפניה. סדרי הדיון בוועדת החוקה ייקבעו בתקנון הכנסת. במקרה של כנסת חדשה יעמדו לרשות ועדת החוקה 30 ימים מיום שהוקמה.
הצעת החוק קובעת במפורש חוסר שפיטות תוקפם של חוקי-יסוד ולפיה: מי שבידו סמכות שפיטה על-פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין כאמור.
5 ח"כים תמכו ברביזיה: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, עופר כסיף, גלעד קריב. 9 ח"כים התנגדו: היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, והח"כים טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, אריאל קלנר, ארז מלול, יוני מישרקי, יצחק פנדרוס, יצחק קרויזר.
הוועדה ממשיכה לדון בהסדר נוסף שנכלל בטיוטת הנוסח של יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן, כהצעת חוק נפרדת לצמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים, באמצעות הצבת דרישות שביטולם ייעשה רק בהרכב מלא של שופטי בית המשפט העליון, בתמיכה פה-אחד, ורק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד". מהומה בוועדה: ח"כים שרו, צעקו והוצאו מהדיון
בתחילת הדיון ברך יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ברך על יוזמת הפשרה של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, וקרא לנשיאת העליון ולנציגי האופוזיציה לעלות לבית הנשיא לצורך דיונים להשגת מתווה מוסכם לרפורמה במערכת המשפט. זמן קצר לאחר מכן עם תחילת הדיונים, החלה מהומה חסרת תקדים בוועדה, שבמהלכה שרו חברי האופוזיציה "אין לי ארץ אחרת" ודפקו על השולחנות. בהמשך טיפסו חברי האופוזיציה על שולחנות הוועדה, נשכבו על הרצפה והוצאו בכוח מאולם הדיונים. 17 חברי כנסת הורחקו מהדיון וצעקו: "בושה", "ביזיון". רוטמן: "מאמין שנוכל לצמצם את הפערים"
"אני מברך על יוזמת נשיא המדינה לקיים הידברות אמיתית שתעסוק בדרכים לתיקון מערכת המשפט ולשיקום מערכת היחסים בינה לבין רשויות השלטון השונות. הרבה לפני הפרטים השונים, והשאלות המשמעותיות על חוקי היסוד, עילת הסבירות או שיטת מינוי השופטים, חשוב לי לומר עד כמה התרגשתי לשמוע את דברי הנשיא שנאמרו מתוך כנות ודאגה לאחדות העם. נשיא המדינה היה פה לרבים, הן בהדגישו את חשיבותה של האחדות בעם ישראל והן בעומדו על הצורך החיוני בתיקון מערכת המשפט ובתיאורו את העוולות והכשלים, ולמעשה את המניעים שלנו לקידום התיקון ולהחזרת הצדק למערכת המשפט", אמר.
לדברי רוטמן, הפערים הקיימים בין מתווה הפתיחה של נשיא המדינה לבין טיוטות הצעת החוק שהגיש או לבין המתווה שהציג השר לוין, אינם זניחים אך גם אינם גדולים, ובוודאי אינם מצדיקים נבואות אפוקליפסה או זעקות שבר על קץ הדמוקרטיה כפי שחווינו בשבועות האחרונים.
"ישנם חלקים בהצעתו של הנשיא שהם נכונים בעיניי וחלקים אחרים שאני סבור שיש צורך להתאים אותם לפתרון הבעיות אותם אנו חווים ושהבטחנו לבוחרינו לטפל בהם, אולם בהידברות כנה בין אופוזיציה לקואליציה, אני מאמין שנוכל לצמצם את הפערים ולשאוף לתוכנית שתיהנה מהסכמה רחבה, כפי שאמר שר המשפטים יריב לוין, כבר בתחילת הדרך. נשיא המדינה בדבריו שידר תחושת דחיפות לקיומה של הידברות שכזו, ואני הקטן סבור שגם בנושא זה, קלע אל המטרה", אמר והוסיף כי היום מסתיים פרק אחד של דיוני וועדת החוקה, ומתקיימת לגביו הצבעה בוועדה, לקראת ההצבעה במליאה בקריאה הראשונה.
"השליטה על מועד ההצבעה במליאה אינה בידי, והיא תלויה בגורמים רבים. אני גם סבור, כמו השר לוין, שאפשר וצריך לקיים את ההידברות ללא דחיית החקיקה, אולם בשלב זה, כבר היום ועוד לפני שהצעת החוק תעלה להצבעה בקריאה הראשונה במליאה, וכפי שביקש הנשיא, אשמח לשבת, ללא כל דיחוי, בתיווך הנשיא ובכל מקום שיבחר, עם כל נציג של האופוזיציה שירצה בכך, ללא תנאים מוקדמים, והכל כדי לקדם הידברות אמיתית ולהוביל להסכמה לאומית רחבה סביב הרפורמה לתיקון מערכת המשפט", ציין לוין.
יו"ר ועדת החוקה הוסיף כי את הדיונים בפרטי החקיקה ניתן יהיה לעשות רק בבית המחוקקים, בכנסת, נציגת הריבון. "מבחינה זו אני נפעם ונרגש מכך שנשיא המדינה הציע לבוא לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ולהציג את תוכניתו. אולם עוד בטרם נידרש לכך, אני קורא לחבריי באופוזיציה, וגם לאסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון: בואו לנשיא! "קומו ונעלה ציון". ללא תנאים מוקדמים. נכבד את נשיא המדינה ואת קריאתו, כמו גם את גודל השעה שהיא מייצגת, ונראה לציבור הגדול הנושא את עיניו אלינו שאנו מסוגלים לשבת ולהידבר", אמר.
לדברי רוטמן, אסור לאבד זמן יקר על מריבות ועל מאבקי יוקרה. "נקרתה לידינו הזדמנות היסטורית לתקן עוולות ישנות, להשיב את האמון במערכת המשפט ולעמוד במקום שאבותינו רק חלמו עליו", אמר.
גנץ: קריאת הנשיא מתייתרת כי התהליך נוסע בכל מקרה
יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ השתתף בדיון בוועדת חוקה ותקף את המהפכה המשפטית: במדינה דמוקרטית הרוב קובע. ואכן, יש לרה"מ זכות להקים את הממשלה ולקואליציה להוביל את כל הדברים. אבל בדמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב במובן של הרוב קובע, אלא יש מרכיבים נוספים בחיים הדמוקרטיים שצריכים להילקח בחשבון ויש לטפל בהם בכפפות של משי. ועלינו להקפיד על העניין הזה מבחינת שלטון החוק וזה חשוב לנו מהותית-דמוקרטית, ביטחונית".
הוא הוסיף: "הרפורמה במערכת המשפט על כל מרכיביה חייבת לשרת את צרכי המדינה ולא את צרכינו כפוליטיקאים והרפורמה המדוברת כרגע, על מה שאין בה ומה שעוד יהיה בה- היא תחילה משרתת את צרכי הפוליטיקאים ולא צרכי המדינה עצמה".
"מבחינת החוקים המוצבים פה, הדבר הכי חשוב בבניית תוכנית המקבלת את ביטויה בחוק הוא לקבוע מה הרעיון המסדר של החוק וכשרוצים לקבוע את המהלכים לבחירת שופטים- אז מה שהיה טוב בשיטה עד עכשיו שהיה לה רעיון מסדר לפני פרטים – הרעיון המסדר שלה היה שמירה על מערכת האיזונים של בין הצדדים בוועדה לבחירת שופטים באופן שהצליחו להביא את המינוי בהסכמה וסביב זה בנו את הפרטים. מה שעושים בהצ"ח המתגבשות הוא לפרק את הרעיון המסדר הזה ומביאים דברים אחרים שהרעיון המסדר הוא עריצות הרוב כמובן, אז זאת איננה דמוקרטיה כיוון שאתה מפצל את הסיפור הזה כמו שקיים בעניין."
גנץ ברך על קריאת הנשיא לדיברות ופשרה אך אמר כי "אחרי מה שקרה פה ולו בשעה הקצרה שראיתי פה הבוקר, היא מתייתרת כי התהליך נוסע בכל מקרה לא משנה מה יקרה, לא משנה על מה מדברים ולכן מבחינתנו הנושא הזה לא מקובל. לו אפשר היה להיענות להצעתו המכובדת של הנשיא שאני בצניעות אומר שהיא מתכתבת עם הצעה שהצעתי אולי ראשון במערכת הפוליטית לקריאה והידברות והסכמות".
יו"ר העבודה, ח"כ מרב מיכאליפנתה ליו"ר הוועדה בדיון: "אתה רוצה הידברות? עצור עכשיו את החקיקה. אתה ביזית ואתה מבזה את הוועדה הזאת בצורה חסרת תקדים". עוד אמרה מיכאלי: "אתה מנהל בדורסנות את הוועדה הזאת, פשוט מדגימה את מה שתם עושים בהפיכה המשטרית הזאת. מדגימה את זה שאתם רק רוצים כוח".
ח"כ יואב סגלוביץ תקף גם הוא את יו"ר הוועדה: "איך מתנהג רוב כאשר רואה קרע ואיפה האחריות שלו? אחריות אתם לא מגלים, אתמול הנשיא אמרו 'עצרו', ומה שאתם עושים - ממשיכים קדימה. יותר חשוב, להגיד לתקשורת מאשר לדבר איתנו פה בוועדה". סגלוביץ דיבר על התנהלות התומכים ברפורמה במערכת המשפט ואמר: "זה בידכם".
ח"כ מירב כהן: "13 שנה אתם בשלטון, לא קידמתם מזרחי. מה קרה, נזכרתם במזרחים פתאום?"-. כהן הוסיפה: כבת לזוג הורים שעלו ממרוקו לישראל, כועסת על האופן בו הימין מתעסק במינוי שופט ממוצא מזרחי לבית המשפט העליון.
ח"כ אלמוג כהן תקף בחריפות את את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק וכינה אותו "פריווילג עלוב". הוא הוסיף: "ברק -"ראש שבט הפריווילגים".
לא היה לקואליציה אפילו את הסגנון להעמיד פנים, שהיא שוקלת את בקשת הנשיא בכובד ראש, ואז לדחותה ▪ לא, הבריונים לא הניחו להרצוג לצאת מן המסך הטלוויזיוני וכבר צרחו "לא" רועם
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה במליאת הכנסת: ״אני מוצא לנכון לברך על כל מאמץ וניסיון, בבית הזה ומחוצה לו, לקיים מפגשים בין חברות וחברי הכנסת משני צידי הבית - ולהגיע להבנות. המראות שראינו היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט אינם מן הסוג הזה. לא אלה המראות שצריך הציבור הישראלי לחזות בהם כשהוא נושא את עיניו לכנסת. הציבור ברובו הגדול איננו קיצוני לכאן או לכאן, וההתנהלות הזאת איננה מוסיפה כבוד לבית הזה, בלשון המעטה. אני מפציר בחברות ובחברי הכנסת לכבד את הבית הזה.
"אני רוצה לשבח את סדרני וסדרניות הכנסת שפעלו במקצועיות וביעילות כתמיד, לילות כימים, תחת כל יושב-ראש כנסת וכל יושב-ראש ועדה, ולגנות כל פעולה או אמירה כנגדם, בין אם מצד חבר כנסת או מצד אדם אחר. עובדי הכנסת כולם עושים כמיטב יכולתם לאפשר לכל חברי הבית לפעול בצורה המיטבית ויוצאים מגדרם לשם כך - הם לא כאן כדי לשמש שק החבטות והוצאת התסכולים של אף אחד מחברי הבית. אחרי כל הוויכוחים וההתנצחויות - מדינת ישראל הייתה ותישאר דמוקרטיה".
פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו פנו היום ליועמ״ש גלי בהרב מיארה כדי לקבל אישור להתבטא בנושא מתווה הנשיא, על-אף הודעתה כי חל עליו איסור לעסוק בנושא המשפטי, לרבות הרפורמה. גורמים המעורים בפרטים אומרים כי בהרב השיבה לפרקליטי נתניהו שאסור לראש הממשלה לעסוק במתווה הנשיא (חדשות 12).
בעקבות הפגנה נגד הרפורמה המשפטית על מסילת הרכבת הקלה באזור יפו מרכז, הופסק לשעה קלה שירות הרכבות הקלות בין התחנות שער שכם לתחנה המרכזית. בתוך כך, בשל העומס מאפשרת רכבת ישראל נסיעה חינם.
ראש הממשלה לראשי האופוזיציה: "תפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה. תתאפסו על עצמכם, גלו אחריות ומנהיגות. רוב אזרחי ישראל לא רוצים אנרכיה" ▪ לפיד: "האנרכיה היא בגלל הממשלה המטורללת שלך, הנזק לכלכלה ולביטחון הוא בגלל החקיקה המטורפת שאתה מוביל"
[צילום: דוברות הליכוד]
ראשי האופוזיציה בישיבה משותפת [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
יו"ר שס אריה דרעי אמר כי אינו מסכים לכל מתווה הנשיא, אך הוא בסיס להידברות שיכולה להימשך לפחות בחלון זמן של שבוע. הוא הביע צער על כך שבאופוזיציה דחו את ידו המושטת של הרצוג להידברות. הוא הבהיר, נכונות הקואליציה להידבר אינה חלק ממשחק נועד לוותר על הרפורמה.
פעילי מחאה אחדים שהפריעו לישיבת הסיעה שבה דיבר הוצאו בכוח בתוך שניות מחדר השיחה.
יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי בישיבת ראשי סיעות האופוזיציה היהודיות: "בימים הקרובים, חבריי לאופוזיציה, יופעלו עלינו לחצים מאוד גדולים, מכל הצדדים, תחת השם 'הידברות', איזה שם יפה. במקרה שלנו לצערי הרב המילה הידברות היא מלכודת.
"הם מנסים לגרום לנו לוותר על נשמתה הדמוקרטית של מדינת ישראל תחת הכותרת הזאת של הידברות. הם מנסים לגרום לנו להרדים את מאות האלפים ואת כל אלה שכל כך חרדים ומודאגים לעתיד שלנו כאן באמצעות המילה הזאת הידברות.
אסור לנו ליפול במלכודת הזאת, החזית המאוחדת שיש לנו בהתנגדות המוחלטת לריסוק הדמוקרטיה הישראלית חייבת להימשך וחייבת להתקיים באופן שלא נותן להם לבלבל אותנו ולא נותן להם לגנוב מתחת לכל מיני מילים יפות, דברים שיהרסו את מדינת ישראל לנצח. יש כאן התלכדות אינטרסים של מורשעים או שעומדים למשפט בפלילים, שרוצים להימלט מאימת הדין ולסדר לעצמם המון המון צ'ופרים, של חרדים שמעולם לא הכירו בעקרון של שיויון, לא רק לאלה שכן מתגייסים או לא מתגייסים, גם לנשים, גם ללא סטרייטים, גם למי שלא יהודים. לבין אלה שרוצים לעשות ביהודה ושומרון ככל העולה על רוחם בלי בית משפט שיעצור אותם"
ראש האופוזיציה לפיד נאם בהפגנה: אתם לא נמצאים שם רק כדי לשלם מיסים, לשלוח את ילדיהם לצבא ולהיות נתינים ▪ גנץ: לא תהיה פשרה או משא-ומתן מבלי שהרפורמה המשפטית תופסק
שיעצרו רגע וייזכרו בסבא שלהם, או של מישהו אחר, שהצליח להינצל מהתופת הנאצית, חבול בגופו ובנפשו, אך כעוף החול בנה משפחה חדשה, וחברה חדשה, וצבא חזק, ומדינה יהודית עצמאית
ראש עיריית ת"א יפו, רון חולדאי: ״מדינות דיקטטוריות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים״. בעיריית ת"א דיווחו כי רק 50% מהתלמידים הגיעו היום ללימודים (חדשות 12).
סחרור העלאת חוקים חלקם בלתי הגיוניים, הזויים, מוזרים, מעידה על אחת מהשתיים, או שאין מנהיג לממשלה זו, או, שיכרון הכוח, ומניע הנקם הוא המדריך את המחוקקים המייצרים הצעות מיותרות הנזרקות למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה עוד טרם שעלו על שולחן הדיו
יו"ר ועדת חו"ב, ח"כ יולי אדלשטיין על סערת הרפרומה במערכת המשפט: "השינויים במערכת המשפט הם בנפשנו, ועל מנת לבצעם - אנו חייבים להתחיל בהידברות באופן מיידי. זה לא משחק סכום אפס והמטרה היא שינוי עמוק ונחוץ במערכת המשפט. למעט ניצים קיצוניים, כולם מבינים את חשיבות העניין ולכן אין שום סיבה להתבצר בעמדות, כשאפשר וצריך לעשות זאת יחד, לטובת כל עם ישראל."
שר האוצר בצלאל סומטריץ' הגיב (יום ב') על המהומה שפרצה במהלך הדיון בוועדת חוקה: "הידברות היא חשובה ואנחנו נעשה הכל כדי לקדם אותה. אבל למרבה הצער האופוזיציה מוכיחה שוב ושוב שאין פניה להידברות אלא לכוחנות אלימה ולא מקובלת. אני מבקש לחזק את חברי יו"ר וועדת החוקה שמחה רוטמן שלא נכנע לאלימות ומנהל את דיוני הוועדה במקצועיות ובענייניות."
לכולנו ברור שאותם שונאי ישראל, בדיוק כמו כל צוררינו לאורך כל ההיסטוריה, מהמן ועד היטלר ימ"ש, אינם רואים כל הבדל בין יהודי אחד ליהודי אחר, ימני או שמאלני, חרדי או אתאיסט, מתנחל או תל אביבי
שלושה חודשים הם פרק זמן מספק על-מנת שנשיאת בית המשפט העליון תבוא עם הצעה נגדית מפורטת להצעות הממשלה והכנסת ▪ לצורך כך על הנשיאה ליזום הקמה על אתר ועדה מייעצת אשר תגבש הצעה נגדית להצעה הקיימת ▪ רק מעש ממשי קצוב בזמן (שלושה חודשים במקום הצעתו המצחיקה של הנשיא, שבועיים) יאזן בין האינטרסים ויביא פתרון ראוי
במהלך הגירוש הדורסני, חבריי ואני, חברי הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, נעצרנו בדרום הארץ והובלנו לכלא ▪ לא ניתן לנו הסבר או מסמך כלשהו לגבי מעצרנו ו/או לגבי שחרורנו מהמעצר ▪ הגירוש קידש את האמצעים
יושבי הראש והמנכ"לים של כל הבנקים הגדולים בישראל פרסמו (יום א', 12.2.23) הודעה משותפת להבעת תמיכה במתווה שהציג נשיא המדינה לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה.
הצעת הפשרה של הנשיא יצחק הרצוג (12.2.23) מיועדת, כטבען של פשרות, לתת לכל צד חלק מרצונותיו בתקווה שיסכים לוותר על חלק אחר שלהן. במקצת מן הנקודות הוא הולך יותר לכיוון של יריב לוין ושמחה רוטמן (ובנימין נתניהו), ובמקצתן - יותר לכיוון של אסתר חיות. אבל מעל לכל יש שני עניינים שיכריעו: האם הצדדים בכלל מוכנים לדבר, ואם כן - מה יהיו הפרטים של הרפורמה. נראה אחת-אחת את חמש הנקודות שהציע הרצוג.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מותח ביקורת חריגה על הרפורמה המשפטית, קורא להידברות וויתורים הדדיים ומציג חמישה עקרונות לרפורמה מוסכמת. הרצוג דיבר (12.2.23) בנאום לאומה, נדיר ביותר כאשר מדובר בנשיא המדינה.
בלהט ליבה הנחתה הלילה הפיסיקאית ד"ר שקמה ברסלר (שוורצמן) במינון נכון את הפגנת המחאה בקור המקפיא ששרר בתל אביב. הפגנת הענק בה השתתפו כ-150 אלף שימשה קדימון נאות למבחן העיקרי מחרתיים, הוא יום השביתה וההתכנסות מול הכנסת לבלום את המהלך הדיקטטורי המובל על-ידי שלישיית הזדון בהשתתפות בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן.
מה מוקד הרפורמה? המוקד שלה הוא חוק מחורר אשר שקט על שמריו 40 שנה במקביל להשתלטות בית המשפט על החקיקה, באמצעות פסיקותיו אשר מרכזיות ומהותיות שבהן שלא התבססו על החוק.
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...