הוראת שעה שהקלה על ערוצים 12 ו-13 לא תוארך

עוד הוסיף שר התקשורת כי הארכת הוראת השעה, שאושרה בוועדת הכלכלה בכנסת הקודמת, העניקה לערוצים הגדולים כ-40 מיליון שקל בשנה. 20 מיליון שקל מפרטנר ועוד 20 מיליון שקל מסלקום. השר קרעי התייחס גם לקודמו בתפקיד ואמר: "שר התקשורת הנדל, שדאג לכך, קיבל ג'וב בתוך כמה ימים באחד הערוצים האלו. אבדה הבושה. ברור לכם, שאם היה מדובר בקרעי או אמסלם, היינו יושבים כבר בלהב 433". עוד ציין השר קרעי כי בקרוב יוציא לדרך את הרפורמה הגדולה בשוק התקשורת.

"כחבר כנסת דרשתי שוויון, שוק חופשי ותחרותי, מגוון וריבוי דעות, ועכשיו כשר, אני מתחיל לבצע. ממשלת ההונאה היוצאת פגעה באזרח הקטן. ובמקום לדאוג לצרכן, דאגה להאריך את הוראת השעה, לחזק את ערוצי התעמולה, שאגב, זכותם להיות כאלו, אבל גם חובתנו לדאוג לשוק מגוון ותחרותי, ולהפסיק את סתימת הפיות של הרוב המושתק. עד כאן" אמר השר.

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) הגיב כי הדבר צריך לזעזע את אמות הסיפים, והזכיר כי "גררו כאן מדינה שלמה בתיקי נתניהו, בגלל כתבה מטופשת בוואלה". ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) התייחס להצעת החוק וקרא לשר לתת הארכה לשלוש או חמש שנים. היו"ר ביטן אמר כי קיבל חלק מהעמדה ויעלה להצבעה הארכה של שנה וחצי. השר קרעי התייחס לכך ואמר כי ביקש הארכה לתקופה קצרה כדי להראות שהוא לא מתכוון לקחת את הזמן, אבל הוא לא מתכוון להתווכח עם היו"ר ביטן על חצי שנה נוספת.

מנכ"ל ערוץ 9, יורי קגנוביץ, ביקש לשמור על הערוצים הייעודיים. מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, זיו מאור, אמר כי הערוצים לא יתקיימו אם יוטלו עליהם חובות אסדרה כאלה, וצריך להגן עליהם לא מהתחרות אלא מהאסדרה.

היועצת המשפטית של קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, טענה כי משרד התקשורת לא ביצע בדיקה כלכלית ליכולת הערוצים הזעירים לשלם דמי רישיון, ובמקום זאת הערוצים הגדולים מממנים את תקציב הרשות השנייה שמפקחת על כולם. "אין לנו התנגדות שתעזרו לערוצים הנוספים על חשבון אוצר המדינה, אבל למה זה על חשבון הערוצים הפרטיים? זה כמו שאני אשלם מס עבור השכן שלי", אמרה. ביטן הזכיר כי גם ערוץ 10 קיבל בעבר הקלות מחובות אסדרה, וח"כ אלקין הוסיף: "ירקנו דם כדי להשיג לערוץ 10 אז 13 היום הקלות, כי ראש הממשלה דאג והיום התנגד ובסוף התרצה".

מזכיר הלא TV, נחשון אקסלרוד, אמר כי הערוץ לא חילק דיבידנד מעולם ולערוצים הזעירים אין יכולת לשלם את דמי הרישיון, גם אם היה מדובר בשני מיליון שקל בלבד ולא ב-20 מיליון. הוא הוסיף עוד, כי המפוקח לא צריך לממן את המפקח שלו. יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, אסף אמיר, אמר כי אולפני הערוצים רק גדלים וגדלים, ושאל אם מישהו יודע מה הקשיים האמתיים שלהם, מה התקציב שלהם וכמה כסף הם צריכים לשלם.

היו"ר ביקש לדעת גם הוא בכמה כסף מדובר, ונציגת משרד התקשורת, תמר ארז, השיבה כי לערוצים היעודיים לא נקבעו עדיין דמי רישיון וכי דמי הרישיון של הערוצים הגדולים הם כמעט 20 מיליון שקל סך הכל. היא הוסיפה כי תקציב הרשות השנייה עומד על כמעט 22 מיליון שקל. הוא אף ביקש ממשרד התקשורת לבחון קיצוץ בהוצאות הרשות השנייה, ואותו להפחית מתשלום דמי הרישיון של הערוצים הגדולים. הוא הוסיף, כי אם הרפורמה הכוללת של משרד התקשורת לא תוצג בחודשיים הקרובים, אז הוא מבקש לקבל את הנתונים על הוצאות הרשות השנייה.

בתום הדיון הצביעה הוועדה על הסתייגויות של המחנה הממלכתי ויש עתיד, לאחר שכל ההסתייגויות נדחו אישרה הוועדה, כאמור, את הצעתו של היו"ר ביטן להאריך את הוראת השעה בשנה וחצי, במקום הארכה של שנה שביקש משרד התקשורת במקור. ההצעה אושרה פה אחד בקולותיהם של היו"ר ביטן, ח"כ סימון מושיאשוילי, ח"כ אהוד טל, ח"כ שלום דנינו וח"כ דן אילוז.