שתי עתירות לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות

דקות אחדות לאחר שהכנסת אישרה את ביטול עילת הסבירות, הוגשו לבג"ץ (24.7.23) שתי עתירות המבקשות לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה במסגרתו בוצע הצעד. האחת הוגשה בידי התנועה לאיכות השלטון, והשנייה - בידי התנועה הדמוקרטית האזרחית ועמותת דרכנו. שתיהן מבקשות מבג"ץ להוציא צו ביניים דחוף, אשר ימנע את כניסתו לתוקף של התיקון עד להכרעה בעתירה.

התנועה לאיכות השלטון טוענת, כי יש לבטל את התיקון בשל ארבע סיבות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה:

• "התיקון עומד כתיקון חוקתי לא חוקתי, באשר הוא עולה כדי שינוי 'המבנה הבסיסי' של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל".

• "התיקון הוא תיקון חוקתי שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע אנושות בשיטת המשטר הישראלית, באשר הוא משנה לחלוטין את אופי המשטר הישראלית, תוך מתן כוח עצום לרשות המבצעת – כוח בלתי מוגבל למעשה – תוך ריסוק עקרון הפרדת הרשויות ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל".

• "לנוכח הפגמים הקשים שנפלו בהליך חקיקת התיקון לחוק יסוד, ובהם הפגיעה בעקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה, העדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר".

• "לנוכח השימוש לרעה שעשה יו"ר הוועדה [שמחה רוטמן] בתפקידו, ולרבות הצגת מצג שווא וכוזב כאילו מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, שעה שמדובר בהצעת חוק פרטית לכל דבר ועניין".

לדברי התנועה, "התיקון נשוא עתירה זו הוא אקורד הפתיחה של סיום הפרק הדמוקרטי במדינת ישראל. לא פחות מכך. ובית משפט נכבד זה הוא אפוא המבצר האחרון, העומד בפני קריסת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל... על תיקון זה יש להשקיף כחלק אינטגרלי, ראשון וחיוני, מיוזמות החקיקה ומתוכנית השלבים של שר המשפטים יריב לוין שתכליתן לבצע הפיכה משטרית במדינת ישראל. על כן, והגם שטרם הושלמה חקיקת כל רכיבי ה'רפורמה', העותרת תטען כי על בית
המשפט הנכבד לבחון את חוקתיות התיקונים החוקתיים האמורים גם באופן מצרפי, ובראייה רחבה על כלל מהלכי הממשלה". בשל כך, היא טוענת, מדובר בתיקון חוקתי בלתי חוקתי.

עוד אומרת התנועה, כי "התיקון מהווה אף שימוש לרעה [בסמכות המכוננת] מכיוון שיש בו ניגוד עניינים מוסדי וחריף של חברי הכנסת מסיעות הקואליציה המבקשים לעשות שימוש בכוחם כדי להעניק הטבות נוספות לקואליציה ולעומד בראשה, באופן שיחול מיידית ומהווה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה'", ובעיקר לאפשר את חזרתו של אריה דרעי לממשלה ולהעניק לבנימין נתניהו פתרון נקודתי למשפטו.

התנועה עומדת על חשיבותה של עילת הסבירות, במיוחד לנוכח העדר חוקה בישראל ולנוכח הצורך בביקורת משפטית על המעשה המינהלי כדי להבטיח את שלטון החוק ולמנוע שרירותיות. "ביטול עילת הסבירות כלפי הממשלה תפגע פגיעה קשה באיזון ובבלמים היחידים בשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל, שכן לא קיימים עוד בלמים על פעולות
הממשלה והשרים מלבד בתי המשפט המנהליים. על כן, כל ריסון ושינוי שכזה במערך האיזונים והבלמים בשיטת המשטר בהכרח יוביל את המדינה אל עבר מדינה פוסט-דמוקרטית וסף-דיקטטורית", היא מזהירה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, הידי נגב, גילי גוטוירט, רחל אל-שי רוזנפלד ותמר באום.

התנועה הדמוקרטית ודרכנו טוענות בעתירתן, כי מדובר ב"תיקון הפוגע בליבת סמכותה של הרשות השופטת וככזה הוא פוגע קשות במהותה וקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. כמו-כן, הוא תיקון שאיננו יכול לעמוד במבחני דוקטרינת השימוש לרעה בכותרת חוק יסוד ובנוסף לכל אלה הוא תיקון שנתקבל בהליך חקיקה פגום מן היסוד, בשים לב לכך שמדובר בתיקון לחוק יסוד. התיקון הינו חלק ממתקפה כוללת, מסועפת ונרחבת של הרשות המבצעת והעומד בראשה על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, שלטון החוק, מבנה מוסדות השלטון, הפרדת הרשויות ועצמאות הרשות השופטת.

"...התיקון לחוק היסוד ישנה לחלוטין את מהותה של אחת משלוש רשויות השלטון: הרשות השופטת, יפגע בליבת סמכות השפיטה שלה ויהפוך אותה לבלתי רלוונטית ביחס לחלק מהותי ומשמעותי מפעולות הרשות המבצעת (בעיקר) - הממשלה, שריה ובעלי תפקידים בה. התיקון לחוק ייצור מעין 'אי של חסינות' במסגרת פעולות הרשות המבצעת המוגן מביקורת שיפוטית ויקנה לה כוח בלתי מרוסן ובלתי מוגבל בתחומו. מדובר על שינוי ישיר ופגיעה אנושה בליבת מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, על איון מערכת האיזונים והבלמים ההכרחית למשטר דמוקרטי ועל השלטת שלטון לא-דמוקרטי בישראל. עם כך לא ניתן להסכין".

העותרות סבורות, כי מדובר בתיקון חוקתי בלתי-חוקתי - המקרה שציין בג"ץ בעבר כאפשרות להתערבות חסרת תקדים בחוק יסוד. הן מצטטות את פסיקתה של הנשיאה אסתר חיות בפסק הדין שאשרר את חוק הלאום: "חקיקת הוראה חוקתית אשר שוללת את אופיה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית עולה כדי זעזוע אמות הסיפים של החוקה ההולכת ונבנית פרקים-פרקים, וכבר צוין בעבר כי 'העם, הריבון, לא הסמיך לכך את הכנסת שלנו. זו הוסמכה לפעול במסגרת עקרונות היסוד של המשטר... היא לא הוסמכה לבטלם'".

שתי התנועות טוענות, כי המשמעות של ביטול עילת הסבירות היא "העדר כל ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה ושרי הממשלה; מערך היעוץ המשפטי הממשלתי לא יוכל למנוע קבלת החלטות ממשלה או שריה הנגועות בחוסר סבירות קיצוני; בתי משפט לא יוכלו לבחון את סבירות החלטות הממשלה ושריה גם במישור הדין האזרחי, למשל דיני הנזיקין או החוזים, במסגרת הליכים אזרחיים. המשמעות הפשוטה והברורה מאליה היא פגיעה אנושה בליבת סמכויות הרשות השופטת ושחרור משמעותי של הממשלה מכבלי המשפט והפיקוח השיפוטי". זוהי פגיעה באופיה הדמוקרטי של המדינה ומכאן חובת בג"ץ להתערב, הן סבורות.

לצד זאת, נאמר בעתירה, יש מקום להתערבות משום שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת. "מדובר בתיקון שנועד לשרת באופן מובהק ממשלה וקואליציה עכשוויים שרוצים לשחרר את הרשות המבצעת מ'עוּלה' של הרשות השופטת. יתרה מכך, ברור גם כי התיקון נועד לסלול את דרכו של ח"כ א.דרעי חזרה לשולחן הממשלה. כן עלול התיקון לשמש דרך להביא לפיטורי שומרי סף 'סוררים' לגישת הממשלה, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה", ולכן זהו שימוש לרעה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד איתן טוקר, גלעד שר וגלעד ברנע.