הייעוץ המשפטי: קשיים בהקמת ועדת פגסוס

קיימים "קשיים משפטיים בולטים" בהצעת ההחלטה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת פגסוס - אומרים שרון אפק וגיל לימון, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה. עם זאת, השניים אינם אומרים שקיימת מניעוּת משפטית מהקמת הוועדה במתכונת שמציע שר המשפטים, יריב לוין. להבדל זה בניסוח תהיה משמעות רבה אם וכאשר יוגשו עתירות לבג"ץ נגד הוועדה.

הממשלה צפויה להחליט (27.8.23) על הקמת הוועדה בראשות השופט המחוזי בדימוס משה דרורי. היועצת המשפטית, גלי מיארה, התריעה בשבוע שעבר בפני לוין על הקשיים ובראשם הסמכת הוועדה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים (ובראשם משפט נתניהו), מחשש לשיבוש הליכים. לוין השיב, כי מיארה מצויה בניגוד עניינים, משום שהוועדה תבדוק גם את הפיקוח של הייעוץ המשפטי על השימוש ברוגלות, והדגיש שניתן לסמוך על דרורי שיידע היכן להציב את גבולות הבדיקה.

אפק ולימון אומרים בחוות דעת מעודכנת (26.8.23), כי הקשיים העיקריים הם שניים: "העדר סמכות לממשלה להקנות לוועדת בדיקה ממשלתית סמכות לעסוק בהליכים פליליים תלויים ועומדים, בשל חשש ממשי להשפעה פסולה על הליכים אלה; שנית, חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה".

לדברי אפק ולימון, מדובר במהלך מהותי שכן בסמכותה של ועדת בדיקה שכזאת לקבוע ממצאים אישיים ואף להוביל לחקירה פלילית. הם מצביעים על קשיים - לשיטתם - בהצעת ההחלטה להם לא ניתן מענה:

• "שר המשפטים איננו מוסמך למנות ועדה אשר תעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, וממילא, הממשלה איננה מוסמכת להעניק לוועדה כאמור סמכויות של ועדת חקירה". זאת, בשל ההפרדה הברורה בין סמכותו של השר לבין עצמאות גופי החקירה והתביעה; החשש לשיבוש הליכים; פגיעה בעצמאות ההליך הפלילי; ושאלות כבדות לניגוד עניינים מול תיקי נתניהו, במנותק מהשתתפותו של בנימין נתניהו בדיון (הוא הודיע שלא ישתתף בהצבעה - א.ל).

• ראש השב"כ, רונן בר, וראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, מתנגדים להקמת הוועדה, שכן לדבריהם הקמתה "צפויה לפגוע ביכולתה של משטרת ישראל לפעול לשם מילוי תפקידה על-פי חוק, ועלולה להוביל לפגיעה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית ובאזורים נוספים". הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח הדיונים האקטואליים על המאבק בפשיעה במגזר הערבי. הממשלה רשאית להקים את הוועדה גם בניגוד לדעתם, אך עליה לשמוע אותם לפני כן.

• "נדרש להפוך את ברירת המחדל ביחס לפומביות דיוני הוועדה, כך שככלל הדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם נושאי הדיון אינם מסווגים; וכי פרסום דוח הוועדה לא יכלול מידע מסווג".

• יש להביא בחשבון שמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בודק גם הוא את הנושא. אין מניעה לקיים מספר בדיקות במקביל, אך יש לבדוק עימו מתי תסתיים הבדיקה שכן זהו שיקול רלוונטי.

• שם הוועדה - "ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה" - ותחומי סמכותה מלמדים על דעה קדומה לפיה היה איסוף שכזה בנוגע לאזרחים ונושאי משרה. ועדת מררי כבר קבעה שהדבר לא נעשה שלא כחוק; ניתן לבדוק שוב את הסוגיה, אך "יש להימנע מהכללת קביעות עובדתיות לא מבוססות, הן בשם הוועדה והן בכתב המינוי שניתן לה, באופן שעלול להתפרש כמכתיב מראש את מסקנות יה, עוד בטרם זו מונתה והחלה את עבודתה".

אפק ולימון מסכמים: "הממשלה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית במסגרת אחריותה לעבודת הרשות המבצעת, על-מנת לבחון כשלים ולהפיק לקחים לשיפור עבודת הממשלה. במסגרת תפקידנו כייעוץ המשפטי לממשלה, אנו פועלים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, וכך גם פעלנו בעבר בקשר להקמתן של ועדות בדיקה ממשלתיות וועדות חקירה ממלכתיות. בתוך כך, מפאת חשיבותן של ועדות כאמור, נדרש להקפיד כי הקמתן תיעשה בגבולות הדין, ועל כן עמדנו לעיל על הקשיים המשפטיים הבולטים העולים מההחלטה המוצעת".

כאמור, אפק ולימון אינם מחווים דעה לפיה החוק או הפסיקה מונעים את הקמת הוועדה. המשמעות היא, שבעתירות צפויות לבג"ץ תגן מיארה על הקמת הוועדה - בהסתייגויות שהביעו היא ואנשיה, וכנראה תמליץ לשופטים שלא לבטל את ההחלטה אלא לתקן אותה בהתאם לחוות דעתה.