"ערבים עושים הכל כדי למרר את חיי יהודי רמלה"

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "רמלה היא עיר שנמצאת במגמת פיתוח ראויה לציון. אחד ממאפייניה הבולטים הוא הרכב התושבים המגוון. העיר ידעה בעבר מלחמות בין חמולות שהיו מוכרות בכל מדינת ישראל ומסתבר שבחודשים האחרונים חזר מתח הירי לעיר בצורה ששוברת את השגרה. מטרת הדיון היא להמליץ לגורמים הרלוונטיים על פעולות שיקטינו את הסיכון לחיי תושבי רמלה והסביבה. תפקיד הוועדה הוא לדאוג לביטחונם האישי של תושבי מדינת ישראל באשר הם ונעשה מה ביכולתנו כדי לעשות זאת".

ח"כ צבי ידידיה סוכות, מיוזמי הדיון: "לפני יומיים הגעתי לרמלה וביקרתי בביתו של תושב שבשבוע שעבר עבר מעין פוגרום. על שטח ציבורי הסמוך לביתו השתלטו בבנייה בלתי חוקית, ומשמיעים בו במכוון רעש מחריש אוזניים במטרה לגרום לו לעזוב. יש שם אנשים שעושים הכל כדי למרר את חייהם של התושבים היהודים ברמלה. כולל אלימות, הצקות, יצירת אווירה קשה מאוד ואיש לא אוכף את הדבר הזה. חתונות באמצע הרחוב, זיקוקים, ירי. כל זה קורה כל הזמן והתחושה של התושבים היא שאין מאמץ משמעותי לתפוס את כלי הנשק ולמגר את התופעה".

בהמשך הדיון סיפרו מספר תושבי העיר רמלה על המציאות היומיומית הקשה בעיר, הכוללת לדבריהם מקרים חוזרים ונשנים של ירי חי וזיקוקים בתוך השכונות, וכן התנכלות והשחתת רכוש של התושבים היהודים מצד שכניהם הערבים, ואף הציגו סרטונים והקלטות להמחשת הדברים. נעם גליק, שביתו נפגע לאחרונה סיפר: "כשעברנו לגור בבית הנוכחי ביקשתי ללחוץ את היד לשכן, והוא מיד אמר לי שלא יהיה לי שקט. מאז פינצ'רו לנו את הרכב פעמיים, שברו לנו את ידית הדלת כדי לא נוכל להיכנס לדירה. הגשתי תלונה במשטרה. בסוף השבוע שעבר היינו בחופשה מחוץ לבית. באמצע הלילה קיבלתי הודעה שמשהו קורה והגעתי למקום. גיליתי ששברו לנו את החלונות, עקרו סורגים, הפילו מזגנים מהגג. פגעו גם בבית הכנסת הסמוך. רכב של חבר שהגיע לראות מה קרה הושחת ונשבר כולו. המשטרה הייתה שם ועזבה והם המשיכו את הפוגרום. החצר שסמוכה לבית ובה קורים הדברים שייכת לעירייה, אבל במהלך השנים השתלטו עליה בבנייה בלתי חוקית ואיש לא אוכף את זה. רעייתו של נעם, הודיה גליק, הוסיפה: "הבית שלי נופץ והאנשים שעשו את זה מסתובבים בחצר ביתי, ממשיכים לצעוק לי ולאיים. איך אף אחד מהם לא עצור? התיק נסגר לפני יומיים".

אביטל רייכנר, תושבת העיר ויו"ר מנהלת שכונת עמישב ברמלה: "להיות אימא ברמלה זה להשכיב את הילדים לקולות מטחי ירי או זיקוקים. רגע אחרי שהרדמתי אותם אני שומעת קרבות ירי בשכונה. רק לאחרונה הלכתי ברחוב, יושבי רכב שעבר בסמוך ירו ממנו ואני נשכבתי על הרצפה. זו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שיש רק ארבע ניידות משטרה על כל רמלה, בית חולים אסף הרופא והמושבים ליד. צריך כוח משמעותי יותר של שוטרים וניידות. בנוסף, כל השכונה שלנו מלאה בפלישות לשטחים ובנייה בלתי חוקית וכשזה לא מטופל - כל השאר חוגג".

שרון משעל מפרקליטות המדינה אמרה: "בפרקליטות מחוז מרכז נפתחים מעל 4,000 תיקים בשנה ובשנה האחרונה עבירות נשק היוו 25% מהתיקים. אנחנו מגישים הרבה מאוד כתבי אישום על סחר בנשק, אחזקת נשק ואירועי ירי, אבל זה לא מספיק. אנחנו אומנם במצב חירום אבל הרף הראייתי לא יכול לרדת ומדובר בתיקים מורכבים. אין מספיק חוקרים ומעבדות מז"פ לא עומדות בעומס, גם אם עובדים סביב השעון. צריך הרבה יותר כוח אדם".

סנ"צ איתן עמר, משטרת ישראל: "המשטרה והפרקליטות בתוך החוויה וחשוב לנו לתת את הטיפול הטוב ביותר במה שיש לנו ואכן קיים מחסור חמור בכוח האדם. עם זאת, אחוזי הירי באירועים בחברה הערבית היום הם אפסיים ביחס ללפני 15-10 שנה. אנחנו מזהירים את בני המשפחה מראש שאם יהיה ירי יגיע כוח של המשטרה ויפזר את האירוע והיו גם מקרים של מעצרים במהלך חתונה. ברמלה ובלוד בחצי השנה האחרונה למעלה מ-90% ממקרי הירי הם במתחמים מסוימים". נצ"מ זיו שגיב, משטרת ישראל הוסיף: "בשנה שעברה נפתחו בעיר רמלה 79 תיקי תפיסת אמל"ח, ב-63 הוגש כתב אישום, וכ-70 תיקי ירי. השנה נפתחו מתחילת השנה עד סוף אוגוסט כבר קרוב ל-90 תיקי אמל"ח, מתוכם ב-34 כבר הוגש כתב אישום, ואנחנו צופים שנגיע ללמעלה מ-130 תיקים. זו עלייה של כמעט 70%. גם בלוד, בירושלים ובעכו נרשמת מגמה דומה במספר תיקי האמל"ח. ברמה הארצית מתחילת השנה בוצעו מעל 60 סיכולים של אירועי ירי, הוגשו 23 כתבי אישום, נעצרו 122 חשודים ונתפסו 1,758 פריטי אמל"ח. במבצע 'מסלול ירוק' שהחל בחודש אפריל הוגדרו 365 יעדי אדם - מתוכם 64 כבר נעצרו. בנוסף, מתחילת השנה תפסנו למעלה ממילארד ש"ח במסגרת הפעילות נגד הפשיעה".

ח"כ לימור סון הר מלך אמרה בהתייחס לדברים: "משמח לשמוע שיש התייחסות רצינית להפקרות בתחום הנשק במגזר הערבי. הרי אם היה יהודי שמחזיק נשק בלתי חוקי לא הייתה עוברת שעה והוא היה עצור. האפליה באכיפה ברורה". עם זאת, ביקשה ח"כ סון הר מלך מהמשטרה לחשוף מה היקף ההברחות ואחזקת הנשקים שאינם נתפסים: "אם הנתונים מראים שיש תפיסה של אלפי נשקים ואנחנו יודעים שיש עשרות ואולי מאות אלפים זה אומר שיש עוד דרך". עוד ביקשה חברת הכנסת את עמדתם של נציגי המשטרה ביחס לכניסת השב"כ לטיפול בתחום הנשק הבלתי חוקי והאלימות בחברה הערבית. נצ"מ זיו שגיב השיב: "יש מחיר לכניסת השב"כ לחקירות המשטרה, אנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים שהשב"כ יחליף את המשטרה, יש שיתופי פעולה במקרים מסוימים". ח"כ טלי גוטליב התייחסה גם היא לנושא ואמרה: "החלטה של מעורבות השב"כ היא של הממשלה. אין צורך פה בחקיקה. הממשלה צריכה להבין שזה צו שעה כי זה כמו טרור, בתוך מדינת ישראל. אני לא צריכה שיתערבו בחקירות המשטרה, היא יודעת את העבודה, אבל לשב"כ יש כלים אחרים להגיע לאדם ולמידע. צריך להפעיל שיקול דעת, להרחיב סמכויות ולהתוות מדיניות בעניין".

ח"כ עאידה תומא סולימאן ביקשה להעלות במסגרת הדיון את נושא לא קשור - טיפול הממשלה בתופעת האלימות בחברה הערבית. לדבריה: "מרחץ הדמים בחברה שלנו מחייב הכרזה של המדינה על מצב חירום. הגענו כבר ל-168 נרצחים מתחילת השנה וזאת מבלי לדבר על עוד מאות פצועים שיחיו כל חייהם עם נכויות כאלה ואחרות וילדים שחווים טראומות יום יום. הממשלה הזאת מתעלמת על מה שקורה באוכלוסייה הערבית. הם נהנים לראות אותנו מתבוססים בדמינו. מה שעומד על סדר יומה של משטרת ישראל זו החלטה פוליטית וכרגע הנושא הזה הוא לא באג'נדה של השר לביטחון לאומי. מה שבטוח הוא שביטחון לא קיבלנו - לא לאומי ולא אישי".

ח"כ לימור סון הר מלך, גם היא מיוזמי הדיון, השיבה לדברי ח"כ תומא סלימאן: "אי אפשר לדבר בשני קולות. להגיד שנורא ואיום שלא מטפלים בפשיעה אבל מצד שני כשמביאים חקיקה שתאפשר טיפול ואכיפה רצים ואומרים שזו גזענות ופאשיזם. אם יש נשק, צריך לקחת אותו ויש דרכים לעשות את זה. מי שנלחם במשטרה מונע את זה, זו צביעות איומה וזה לא יעבוד לכם". לאחר הדברים התפתח עימות חריף בין ח"כ תומא סוליאמן לבין ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ צבי סוכות, בסיומו עזבה ח"כ תומא סלימאן את חדר הוועדה.


לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ צבי פוגל: "על אף כל הנאמר כאן, אני חושב שאנחנו בכיוונים טובים- רוח השר מפעמת והמשטרה מבצעת עבודה ראויה. אני מכיר את מגבלות כוח האדם והאמצעים ואני רואה את השיפור שחל גם בעבודה וגם בהישגים. נפעל בתקופה הקרובה לחיזוק המשטרה ואמליץ לשר ללכת לכיוון שבו כוח האדם בעיר נקבע על-פי האיומים ואתגרי המציאות שבה ולא לפי תקן אופי היישוב. אני מאוכזב שעיריית רמלה לא שלחה נציג לדיון, אנחנו נפעל לקידום של טיפול בבנייה בלתי חוקית בעיר ובהשתלטות על שטחים. בנוסף, אמליץ פעם נוספת למשרד לביטחון לאומי להציף יותר את עניין המצלמות והתאורה לעיר בטוחה וליישם את נוהל החתונות ברמה הארצית. נמצא את הדרך לחוקק ולהכניס גם את נושא הזיקוקים לארסנל הנשק ולתת מענה מספק גם לטיפול בנושא הזה".