ועדת חוקה קיימה (יום ד', 22.11.23) דיון מיוחד בנושא הגבלות על המשטרה בפתיחת חקירות על הסתה לטרור. "יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן התייחס לפרסום מכתב המחלוקת בין המשטרה לפרקליטות בעניין פתיחה בחקירה על "לייקים" בפייסבוק:
"מעולם לא קיבלתי את התיזה ששיקול הדעת המובנה של פרקליט טוב יותר משל שוטר אבל איפסנתי את הביקורת שהייתה לי לפני ה-7.10 על הנחיית הפרקליטות הכובלת את ידי המשטרה בעניין ההסתה לטרור כל עוד עבדו כמו שצריך. נוצרה מחלוקת כשהאפקט המצנן הוא על המשטרה שלפי עמדתה יש לפתוח בחקירה. אני מבקש הבהרות מהפרקליטות והמשטרה מי הבוס בנושא. מי קובע את הכללים ואיך ואיפה משנים אותם. הכללים הללו לא יכולים להיות מונחים בין אזניו של אדם כזה או אחר זה בעייתי במובן של חוק נסתר ובמובן השקיפות הנדרשת".
עו"ד שלומי אברמזון מהפרקליטות הגיב לדברים: "מדובר במכתב בין המשטרה לפרקליטות שהודלף. אני מגיע לדיונים בכנסת בצורה עניינית ורצינית, אני איש של משפט ולא איש פוליטי. ביקורת גם אם פוגענית לחוד, והתרת דם לשון הרע והלבנת פנים כאילו אנחנו הפרקליטות שפכנו דם, לחוד. אני לא הולך לאולפנים, ואת הפגיעה באנשי הפרקליטות המסורים שנלחמים בטרור ובהסתה אנחנו סוחבים כבר שלושה שבועות"
היו"ר רוטמן: "כשדברים יוצאים מסולפים או לא מישיבה שקטה והפרקליטות מוציאה תגובה לישיבה סגורה עוד לפני שאני ראיתי את הפרסום, נראה שמישהו בפרקליטות הדליף והוציא את השיחה. יש פה צביעות אדירה. אני דורש שתתייחסו לשאלות ולנושאים שעלו בישיבה ולא תייצרו קרקס תקשורתי"
עו"ד אברמזון: "אין הנחיה. אנחנו בוחנים כל תיק לגופו. יסוד הסתברותי קשה לקבוע לפי כללים. בתקופות מסוימות פרסום בודד לא יבסס יסוד הסתברותי ובתקופות ונסיבות אחרות אחרי האירוע כמו ב-7.10 האפשרות להוכיח את היסוד ההסתברותי השתנתה והרבה יותר פשוט להוכיח יסוד הסתברותי. פסיקת בית המשפט העליון לא מתאימה לכל תיק. נחשוב האם נדרשת או לא נדרשת הנחיה. יש לנו עבודה שוטפת עם המשטרה והרבה ניסיון בתיקים הללו. יש פרמטרים שאפשר לכתוב אך התאמת החליפה לכל תיק נתונה להרבה נסיבות שיש להתאימן לסיטואציה".
עוד אמר כי מספר כתבי האישום מאז ה-7.10 מתקרב ל-100 וכי ניתנו 238 אישורים לפתיחה בחקירה שנמצאים בשלבים שונים במשטרה. מספר הסירובים לפתיחה בחקירה עומד על 49, הכולל גם החלטות לפתוח בחקירה רק לגבי חלק מהפרסומים ומקרים שגם המשטרה התלבטה בהם
היו"ר רוטמן: "הדיון נועד לברר את היקף שינוי המדיניות ולוודא שלא גולשים אט אט במדרון. אני מברך על האמירה שאין במכתב כדי להצביע על מדיניות הפרקליטות וכי כל מקרה נבחן לגופו. זו הצהרה חשובה. הסיכון בשיטה שבחרתם הוא שהפרטים הופכים למדיניות מאוד מהר כי זה מחלחל במערכת. קריאתי אליכם - להוציא הנחיה ברורה".
סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי למשטרה: "בתחום של עבירות ביטוי היום כל תיק נבחן בנפרד ע"י הפרקליטות כך שאין טעם בהנחיה כלשהי, הרגישות מאוד גבוהה בצורך של האנשים להתבטא לבין היכולת של הביטוי לפגוע בחברה גם ברמת הפח"ע וגם ברמה אחרת. הנתונים של סך החקירות וכתבי האישום גדלו ובתקופה המאוד קשה ורגישה הזו הם עושים זאת בצורה מקצועית ביותר וגם אם יש ביקורת הדברים מאוד עדינים ורגישים ויש לתת להם לעשות את העבודה. השיח בינינו מתקיים מדי יום על כל תיק ותיק. צריך לומר מילה טובה לפרקליטות על הנכונות והעבודה המשותפת כשהמחלוקות המקצועיות נפתרות".
עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "לא על כל עבירה יש הנחיות כתובות. מצד שני אי-אפשר לקחת כל החלטה קונקרטית ולהסיק שזו מדיניות. הגיע לתקשורת מקרה מאוד קונקרטי עם מכתב ואי אפשר ללמוד מכך את המדיניות. בשיטת הפעולה, עצם זה שהדברים מגיעים לגורם מטה זה יוצר האחדה".
