בית המשפט העליון במדינת קולורדו פסל (20.12.23) את
דונלד טראמפ מהתמודדות בבחירות המוקדמות לנשיאות בבחירות בנובמבר הבא. פסק הדין נוגע רק לבחירות המוקדמות של המפלגה הרפובליקנית, בהן טראמפ מוביל בהפרש של עשרת נקודות האחוז על יריביו, ולא לבחירות הכלליות. טראמפ הודיע שיערער, ולוח הזמנים של הבחירות המוקדמות במדינה מחייב הכרעה לפני 5.1.24 - אם כי בית המשפט העליון הפדרלי יכול להורות למדינה לעכב את ההכנות לבחירות עד להכרעתו הסופית.
עיקר חשיבותו של פסק הדין בקולורדו היא, שכעת ככל הנראה תגיע הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון הפדרלי, אשר הכרעתו תשפיע על יכולתו של טראמפ להתמודד בבחירות המוקדמות של הרפובליקנים. אם בית המשפט העליון הפדרלי יאשרר את הפסיקה בקולורדו, יהיו חייבים בתי המשפט בכל המדינות לקבל עתירות דומות וכך יימנע בפועל מטראמפ להתמודד בבחירות הכלליות - אלא אם כן ירוץ כמועמד עצמאי.
קולורדו מעניקה תשעה בלבד מבין 538 האלקטורים והיא מעוז דמוקרטי:
ג'ו ביידן גבר בה על טראמפ בשנת 2020 בפער של קרוב ל-15 נקודות האחוז. לכן, מבחינה נקודתית, אפילו אם טראמפ ייפסל בשלב כלשהו גם מהתמודדות בבחירות הכלליות בה - ההשפעה על התוצאות בשנה הבאה תהיה שולית. השאלה המרכזית היא האם מדינות אחרות - שהן מדינות מפתח (בהן ההתמודדות בדרך כלל צמודה) או אפילו מעוזים רפובליקניים - יפסלו אותו. נכון לעכשיו, טראמפ מוביל על ביידן בכמה אחוזים בכל הסקרים, אך בפילוח לאלקטורים ובבחינת מדינות המפתח - ההתמודדות צמודה.
ההכרעה בקולורדו נשענת על סעיף 3 בתיקון ה-14 לחוקה, המונע התמודדות למשרה פדרלית ממי שנשבע להגן על החוקה ולאחר מכן התקומם נגדה. התיקון אושר ב-1865 ונועד להרחיק מן הממשל הפדרלי את מי שהיו בכירים במדינות הדרום המנוצח במלחמת האזרחים. הטענה היא, שטראמפ עמד מאחורי הסתערות תומכיו של הקפיטול ב-7 בינואר 2020, כאשר הללו ניסו למנוע את אשרור נצחונו של ביידן, ולכן היה מעורב בהתקוממות.
פסק הדין בקולורדו ניתן ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה. "לא הגענו בקלות למסקנות אלו", נאמר בדעת הרוב. "אנחנו ערים לעוצמתן ומשקלן של השאלות הניצבות בפנינו. בה במידה, אנו מודעים לחובתנו ליישם את החוק, ללא מורא ומשוא פנים, ומבלי להיות מושפעים מתגובת הציבור להחלטות שהחוק מחייב אותנו להגיע אליהן". בית המשפט בקולורדו עיכב מיוזמתו את מימוש ההחלטה כדי לאפשר לטראמפ לערער.
סביר להניח שבית המשפט העליון בוושינגטון יסכים לדון בערעור; ערכאה זו בוחרת באלו תיקים לדון והיא עוסקת רק בכאלה שיש בהן שאלות חוקתיות. השאלה המכרעת במקרה זה היא, מה גובר: הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, או קביעת החוקה לפיה ניהול הבחירות לנשיאות הוא בסמכותן של המדינות. לצד זאת, עשוי בית המשפט להכריע עקרונית בשאלה האם ניתן לייחס לטראמפ התקוממות והאם בתי משפט מדינתיים יכולים לאכוף את התיקון בלא חקיקה פדרלית, ובכך להנחות את בתי המשפט המדינתיים בעתירות נוספות נגד התמודדותו. בתי המשפט במינסוטה וניו-המפשייר כבר דחו תביעות כאלו בנימוקים פרוצדורליים, וזו גם הייתה דעתם של שופטי המיעוט בקולורדו.
בבית המשפט העליון יש רוב של שישה שופטים שמרנים מול שלושה ליברלים, כולל שלושה שמרנים אשר מונו בידי טראמפ. עם זאת, כל התשעה דחו על הסף עתירות של טראמפ נגד תוצאות הבחירות בשלהי 2020. הם צפויים להידרש בקרוב לעוד סוגיות הנוגעות אליו, ובראשן טענתו לפיה יש לו חסינות מהליכים פליליים בגין פעולותיו ערב 6 בינואר משום שהיה הנשיא באותה עת.
בית המשפט בקולורדו הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי בעיר דנבר בחודש שעבר, בה נקבע שטראמפ אומנם היה מעורב בהתקוממות בשל 6 בינואר, אך שהתיקון ה-14 אינו חל על התמודדות לנשיאות. תפקיד הנשיא אינו מוזכר במפורש בתיקון, והשאלה החוקתית היא האם מדובר בלקונה שאותה רשאי בית המשפט להשלים (ולו מכוח קל וחומר), או שיש לדבוק בלשון התיקון. הגישה השמרנית לחוקה אומרת כי ככל הניתן - יש לפרש אותה בצורה מילולית. הרוב השמרני בבית המשפט העליון בוושינגטון עשוי לדבוק בגישה זו ובכך למנוע שימוש בתיקון ה-14 נגד טראמפ.
קמפיין טראמפ אמר בתגובה: "באופן בלתי מפתיע, בית המשפט העליון בקולורדו - שכל חבריו מונו בידי דמוקרטים - פסק נגד טראמפ ובעד המזימה של קבוצה שמאלנית הממומנת בידי ג'ורג' סורוס להתערב בבחירות לטובתו של ביידן המושחת, באמצעות מניעת זכותם של תושבי קולורדו לבחור במועמד המועדף עליהם. אנחנו משוכנעים שבית המשפט העליון של ארה"ב יפסוק במהירות לטובתנו וישים קץ לתביעות הבלתי-אמריקניות הללו".
