ביידן וטראמפ מתחרים מי פחות בלתי אהוד

אם תשאלו מצביעים אמריקנים על מצבה של ארה"ב, תקבלו מצב רוח עגום בצורה יוצאת דופן. בספטמבר השנה אמרו 65% מהנשאלים בסקר של מכון Pew שהפוליטיקה המקומית מתישה אותם; 55% הוסיפו שהיא מרגיזה אותם; רק 10% אמרו שיש להם הבזקים של תקווה; 4% בלבד אמרו שהם מתלהבים ממנה. כאשר התבקשו לתאר את הפוליטיקה במילה אחת, רבים בחרו ב"פלגנית", "מושחתת", "מבולגנת" או "רעה". השנה הקרובה רק תעמיק רגשות אלו – צופה עורך אקונומיסט לענייני ארה"ב, אידריס חאלון, ב-The World Ahead 2024.

לפי כל הסימנים, הבחירות לנשיאות יהיו שוב בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ, והן יתמקדו לא בכלכלה או במדיניות חוץ אלא בכשירותם של השניים לתפקיד הנשיא. מבחן חוסר-הפופולריות יימשך שנה, וביידן יטען שקודמו הוא איום קיומי למדינה. טראמפ – שאינו נפגע מאירועי 6 בינואר ומארבעת כתבי האישום נגדו – יטען שביידן זקן מדי וחלש מדי. שניהם יתארו זה את זה כתחילת הסוף של ארה"ב ורוב חברי מפלגותיהם ילכו בעקבותיהם.

ביידן ידגיש את מדיניות הכלכלית, אשר זכתה לכינוי Bidenomics, ויטען שההוצאה העצומה על תשתיות שיפרה את חייהם של העובדים. טראמפ יצביע על מורת הרוח בנושא האינפלציה, שפגעה משמעותית בהכנסה הריאלית מאז שביידן נכנס לתפקידו, ועל הגידול הניכר בחוב הלאומי. הצעותיו של טראמפ עצמו אינן צפויות לשפר את המצב הפיסקלי: הוא מתכנן לקצץ במיסים אך לא בתקציב ולנהל מלחמת סחר עם שאר העולם. אבל שניהם צודקים כאשר הם רואים את הדרך לבית הלבן עוברת דרך המצביעים בשכבות העובדות, ושניהם יזכו לתמיכה בלי קשר להיתכנות האמיתית של תוכניותיהם הכלכליות.

האסטרטגיה של טראמפ תהיה להכניס את הרפובליקנים למצב רוח של השתוללות, צופה חאלון: ביידן יהרוס את ארה"ב משום שאינו מאבטח את הגבול עם מקסיקו, נכשל במאבק בפשיעה ונכנס לשמאלנים במפלגתו המבקשים להפוך את ארה"ב לגן עדן להפלות, פושעים, ביורוקרטיה מכילה וטרנסג'נדרים. כאשר החלופה לחדר הסגלגל היא תא כלא, הרטוריקה שלו תהיה עוד יותר קיצונית ועוד יותר מסוכנת לדמוקרטיה מאשר ב-2020.

יש כמובן הבדלי מדיניות אמיתיים בין השניים, אך בעיקר בתחומים מהם רוב הבוחרים מתעלמים. כך למשל במדיניות החוץ: שניהם פרוטקציוניסטים, אך ביידן אינו בדלן כמו טראמפ. לאחר שהימין הקיצוני השתלט על המפלגה הרפובליקנית, דומה שהיא מוכנה להפסיק את התמיכה באוקראינה. למרות הגישה הניצית של שתי המפלגות כלפי סין, לא ברור האם טראמפ ישלח כוחות להגנת טייוואן. בעלות הברית באירופה מוטרדות מן הכרסום המתמשך בתפקידה המרכזי של ארה"ב בנאט"ו.

התמודדות עם האגרופנות של טראמפ מצריך מרץ שאין לביידן, ואשר יחסר לו עוד יותר ככל שהבחירות יתקרבו. תומכיו של ביידן מקווים שטראמפ יביס את עצמו – דרך תזכורות מתמידות ל-6 בינואר וחוסר הפופולריות של העמדה הרפובליקנית בנושא ההפלות. הפערים בבחירות בארה"ב נוטים להיות קטנים והתוצאה אינה ניתנת לחיזוי שנה מראש, אם כי בהחלט צפויה עלייה ברמת הכעס והעוינות ההדדיים.