בן-גביר נימק את החלטתו שלא להאריך את כהונתה בשל חוסר אמון מוחלט, פערים שאינם ניתנים לגישור, ובעקבות כך שהנציבה נמנעה מלממש את מדיניות השר ואף פעלה בניגוד לה, בין היתר: ניהלה מו"מ עם מחבלי חמאס על תנאיהם, התנהלותה באירוע חמור שאירע בבית הסוהר רימונים, במהלכו ביקשה לטייח ולהסתיר מהשר את המתרחש. ההתנהלות הכושלת בטיפול ראש ארגון הפשיעה כוטייר, והחזרתו לתאו שבוע בלבד לאחר שהתרחשו התפרעויות בבית הסוהר.
השר הודה לנציבה על כהונתה בתפקיד, ואיחל לה הצלחה בהמשך דרכה. בתגובה להחלטה מסרה רב גונדר פרי: "החלטה לא מפתיעה של שר חסר אחריות המשולבת בטענות מופרכות וחסרות שחר, תלושות מהמציאות וילדותיות המראות את אי-הבנתו בשב"ס. הנציבה מודה על הזכות שניתנה לה להוביל את הארגון המשמעותי הזה, ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, ומודה לכלל סגל שירות בתי הסוהר על העשייה המדהימה והמשמעותית בשנות כהונתה וביתר שאת בעת הלחימה".
בעקבות טענות לפיהן באי הארכת הכהונה יש משום הפרה של ההסכם הקואליציוני בעניין המשך כהונת בכירים, נמסרה תגובה מהמחנה הממלכתי שבה אין התייחסות להסכמים הקואליציוניים ובה נכתב: "החלפת בעלי תפקידים בכירים בכלל, וראשי ארגונים ביטחוניים בפרט, בעת הזו, פוגעת בתפקוד המדינה בעת מלחמה ואינה נכונה. אנו מצפים מראש הממשלה למנוע את הפגיעה הזו בביטחון המדינה ולא לאפשר החלטות משיקולים פוליטיים בניהול המערכה". בסביבת בן-גביר אומרים: "אנחנו לא צד להסכם של גנץ ונתניהו ולא מחויבים אליו".
לבן-גביר יש כנראה מועמד משלו לתפקיד נציב שב"ס, אך בסופו של דבר, מי שיכריע בעניין מינוי מחליפה של פרי תהיה מליאת הממשלה. הצעה להחלטה להארכת כהונתה יכול להגיש כל שר בממשלה.