כשל ממסדי ותרבותי

אפשר להגיד הרבה על המשטרה. יש לה המון משימות. יש לה מחסור בכוח אדם. יש לה משאבים מוגבלים. היא נאבקת עם מחאה דמוקרטית מאז ינואר ברציפות על בסיס שבועי (ולפעמים יותר מכך). אבל יש לה גם אחריות על הנעשה במגזר הערבי. וכאן, מדיניות המשטרה היא משטרע. אתם באמת מדמיינים מצב שבו היו נרצחים 97 יהודים בישראל מאז חודש ינואר והמשטרה לא הייתה עוצרת, אוספת ראיות, חוקרת, מגישה כתבי אישום ואולי גם מעמידה כבר לדין מעורבים? אלו מביניכם היהודים, שקוראים את הדברים הללו, בוודאי חושבים לעצמם - זה לא מעניין אותנו. זה בתוך החברה הערבית. אז זהו, שלא רק. הפשע במגזר הערבי כבר מזמן יצא מגבולות היישובים והכפרים של הערבים. ובכיוון ההפוך, לא מעט יהודים נכנסים על בסיס יומי ליישובים ערביים לצורכי מסחר, תיירות, צריכה ועוד. הכשל הממסדי כאן זועק לשמיים. למשטרה יש אגף שלם לסיכול פשיעה במגזר הערבי. התוצאות - לא משהו בלשון המעטה. למה ? צריך לברר. לא הכל באשמת השר לביטחון לאומי, בן-גביר.

הפשיעה הייתה במגזר לפניו. היא תהיה גם אחריו. אבל הוא הכריז שהוא בא "לעשות סדר". והוא לא. אין לי מושג מהי המדיניות של בן-גביר כלפי המגזר הערבי. אני רק יודע שלהגיע לזירת פשע שבה נרצחים אזרחים ולהצטלם לערוצי הטלוויזיה זו לא מדיניות. גם המפכ"ל, יעקב שבתאי, לא יוצא נקי מהאירוע (כמו שלא יצא לטעמי נקי מאירוע הר מירון). העסק לא עובד מר שבתאי - יותר סוכנים, יותר בלשים, יותר אכיפה, יותר הידברות, יותר הרתעה. הכל יותר. במגזר הערבי. ויפה שעת אחת קודם. וכל זה לא קורה. ואם זה קורה, אז המשטרה עושה משהו לא נכון. עובדה. משפחות הפשע לא חוששות. לאור יום. בכל עיר, כפר ופינה. אין ביטחון אישי לאזרחים הערביים. האמת, גם הביטחון האישי של היהודים לא בשמיים.

אני לא יודע כמה נתניהו באמת נחוש להכניס את שב"כ לטיפול בפשיעה במגזר הערבי. יש לזה משמעויות כבדות על המשימות האחרות של שב"כ. אני רק מציע שממשלת ישראל תציג לציבור תוצאות ומהר בכל הנוגע למשילות. בחברה אלימה כמו שלנו, זהו צו השעה.

ומילה גם למגזר הערבי: לא הכל קשור בממסד. אני שומע מלא מעט ערבים שמשהו "בתרבות שלנו מקולקל". אולי. ואולי לא. אבל בדק בית בכל הנוגע לפתרון סכסוכים בין משפחות בכלל ובין משפחות פשע בפרט, מתחייב גם במגזר. עד עכשיו המגזר מקבל ציון נכשל. להפיל את כל התיק על הממסד (המשטרה והשר) זה לא נכון. הם אשמים, אבל אינם היחידים. כולנו בסופו של יום חיים באותה מדינה וכולנו רוצים לחיות. גם אם המשטרה תיכנס לעובי הקורה לטפל בפשיעה (עם שב"כ או בלעדיו) היא לא תוכל להיות כל הזמן בכל מקום. האחריות היא גם אישית וקבוצתית של האוכלוסייה הערבית בישראל. דיר באלכום! תשמרו על החיים. של כולנו. קדימה, לעבודה. יש הרבה מה לעשות.