החלטת בית הדין בהאג תפורסם ביום ו' הקרוב

בית הדין הבינלאומי בצדק בהאג יפרסם מחרתיים (26.1.24, בשעה 14:00 שעון ישראל) את החלטתו בבקשתה של דרום אפריקה להורות לישראל להפסיק מיידית את הפעולות הצבאיות בעזה, בטענה שהיא מבצעת רצח עם - הודיע (24.1.24) בית הדין. ההערכות המוקדמות הן, שבית הדין יימנע מצו גורף שכזה, ויסתפק בצו שידרוש מישראל לשמור על דיני המלחמה או להגדיל את הסיוע ההומניטרי לעזה.

ההחלטה תפורסם בדיון פומבי של בית הדין, בו חברים 15 שופטים קבועים בראשות ג'ואן דונהיו האמריקנית. ישראל ודרום אפריקה צירפו שופטים זמניים מטעמן; נציג ישראל הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. החלטות בית הדין מושפעות במידה רבה משיקולים פוליטיים, במיוחד מצד מדינות סמכותניות כמו סין ורוסיה ומדינות עוינות לישראל כמו לבנון ואוגנדה. השאלה היא האם יימצא רוב של תשעה שופטים למתן צווי ביניים, ואם כן - מה ייאמר בהם.

דרום אפריקה טענה, כי פעולותיה של ישראל ברצועה הן מעשים של רצח עם, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מהתקפתו של חמאס ומעשי הזוועה שביצע ומכך שהוא משתמש במכוון בתושבי עזה כמגנים אנושיים. כפי שהראתה ישראל, דרום אפריקה - בעלת עמדת עוינת קיצונית נגד ישראל ותומכת חמאס - גם לא התייחסה למאמציה הניכרים של ישראל למנוע אבידות אזרחיות ולהעביר סיוע הומניטרי.

דרום אפריקה התבססה בין היתר על אמירות של בכירים ישראלים, של ידוענים ושל חיילים - אשר חלקן הוצאו מהקשרן וחלקן היו של מי שאין להם כל משקל בקבלת ההחלטות. במקביל, היא לא ציטטה את ההתבטאויות והפקודות הרבות של הדרג המדיני והדרג הביטחוני, בדבר החובה לשמור על כללי המלחמה ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים, כאשר כאמור חמאס הוא המנצל אותם בצורה צינית למטרותיו.

ישראל הוסיפה וטענה, כי יש לדחות על הסף את התביעה משום שדרום אפריקה לא פעלה כנדרש במישור הדו-מדינתי בטרם הגישה אותה. הסיכוי שעמדה זו תתקבל הוא אפסי, וכאמור השאלה המרכזית היא מה ייאמר בצווי הביניים (הכרעה בתביעה לגופה תינתן, אם בכלל, בעוד שנים רבות). לבית הדין אין אמצעי אכיפה משלו, אך סירוב להישמע לצווים שלו עלול לפגוע קשות במעמדה הדיפלומטי והציבורי של ישראל (שנפגע ממילא בשל טענות הכזב של דרום אפריקה), ואף עלול להוביל לפגיעה באספקת הנשק מצד מדינות שונות, אם כי לא מצד ארה"ב - שהבהירה שאין ממש בטענותיה של דרום אפריקה.