|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הצוללת שירה שרשרת עוגן של ספינת הצי האמריני שגרמה נזק 2016 [צילום: אהוד גלילי]
|
|
|
לראשונה בישראל: אתר תת-ימי סומן כאתר היסטורי
|
צוללת איטלקית ממלחמת העולם השנייה, שהוטבעה על-ידי הבריטים, סומנה כאתר היסטורי בישראל
הצוללת, "שירה", השתתפה במספר תקיפות נגד מטרות בריטיות, כולל הפשיטה על נמל אלכסנדריה ● הטבעת הצוללת הביאה למותם של כ-60 אנשי צוותה
|
|
|
מימין לשמאל ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל רוני שדה פרופ' אהוד גלילי ומנכ"ל המועצה לשימור אתרים עמרי שלמון [צילום: יעל אטקין]
|
|
|
|
|
לראשונה בישראל: אתר תת-ימי סומן כאתר היסטורי. מדובר בצוללת האיטלקית "שירה" (Scire), שהוטבעה על-ידי הבריטים באזור מפרץ חיפה במהלך מלחמת העולם השנייה. סימונה של "שירה" כאתר היסטורי נעשה ביוזמתו של הפרופסור אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, ובהובלה משותפת של האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וזאת כשלב ראשון ממהלך שמטרתו הכרה סטטוטורית של המדינה באתר זה, ובאתרים נוספים שהיו חלק ממערך ההגנה הבריטי באזור חיפה.
"שירה", צוללת במשקל של כ-680 טונות, הושקה בשנת 1938 ובמהלך מלחמת העולם השנייה לקחה חלק במספר תקיפות ופשיטות נגד שורה של מטרות בריטיות. הבולטת בהן הייתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה בדצמבר 1941, במסגרתה הצליחה להטביע מספר כלי שיט בריטים, כולל שתי אניות מערכה.
בעקבות פשיטה זו, התקינו הבריטים מערכות גילוי תת-מימיות בכמה מנמלי הים התיכון האחרים שבשליטתם, כולל בנמל חיפה. בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, אליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות. המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויי ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף.
ב-10 באוגוסט 1942, זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על-ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות סטלה מאריס, הביאו להטבעתה של הצוללת האיטלקית ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.
מקום טביעתה של "שירה", כ-30 מטר מתחת לפני הים, היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל-הים הישראלי לצי האיטלקי. בשנת 1963, ביוזמת משפחות מלחי הצוללת, הגיעה לחיפה חברה אזרחית איטלקית, שביצעה צלילות במקום אולם דיווחה שלא הצליחה לאתר שרידי אדם. חלקים מהצוללת נמשו והועברו לאיטליה, שם הוצבו במספר אתרי זיכרון, אולם אנשי הצוות עצמם נחשבו נעדרים במשך קרוב ל-40 שנה.
|
|
|
|
|
הצוללת שירה 2 [צילום: חגי נתיב]
|
|
|
בשנת 1982, במסגרת צלילת סקר שערך, הצליח אהוד גלילי, מבכירי הארכיאולוגים הימיים בישראל, להיכנס אל תוך חדר הטורפדו האחורי של "שירה", ובין היתר איתר ותיעד שם שרידים של עשרות מאנשי הצוות. גלילי דיווח מיד על הממצאים לרשויות באיטליה, ובשנת 1984 חולצו מהצוללת שרידיהם של 42 איש, ונקברו באתר הנצחה בעיר בארי. שאר אנשי הצוות עדיין מוגדרים נעדרים.
מאז שנות ה-80', פועל גלילי, יחד עם הצי האיטלקי וגורמים רשמיים נוספים, במטרה להגן על "שירה" ולהכיר בה כאתר מורשת וזיכרון, וכן כחוליה חשובה בהיסטוריה של האזור והקרבות שהתחוללו בו. עם השנים, הלכו וגברו הצורך והחשיבות בהשלמת צעדים אלה לאור פגיעות ב"שירה", ובראשם נזקים כבדים שנגרמו לגוף הצוללת ולגשר הפיקוד בשנת 2002, במהלך תמרון משותף של הצי האמריקני וחיל-הים הישראלי, מה שהוביל למחאה רשמית של איטליה בפני ממשלות ישראל וארה"ב.
בשנת 2022, פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל, וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת, המהווה אתר היסטורי ואתר זיכרון רב משמעות. במסגרת מאמצים אלה, פנה בקיץ האחרון פרופ' גלילי לרוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, ולמועצה לשימור אתרים, על-מנת לקדם מהלך להכריז על "שירה" כאתר היסטורי תת-ימי. הצורך במהלך זה גבר מאוד לאחרונה, עקב העבודות בנמל המפרץ החדש והרחבת אזורי העגינה שלו. לדברי גלילי, לא רק שהמפרץ הוא אזור פעיל שהתנועה בו רבה, ושהוא אינו מוגדר כשמורת טבע או כאתר עתיקות מוכרז ולכן אינו מוגן סטטוטורית - הסכנה העיקרית לצוללת שיצר המצב החדש בשטח היא האפשרות שעוגן שתטיל אחת האניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל.
|
|
|
|
|
[צילום: אהוד גלילי]
|
|
|
|
|
|
| הצוללת שירה חדר הטורפדו האחורי ועצמות אדם 1982 | |
|
|
|
בעקבות המהלך המשותף, עודכן מיקומה המדויק של "שירה" במפות הימיות האלקטרוניות של מפ"י, ובקרוב יעודכנו בהתאם גם שאר המפות. סימון הצוללת יסייע לשימור האתר ומניעת פגיעה בו על-ידי אניות עוגנות.
הפרופסור אהוד גלילי, אוניברסיטת חיפה: "אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה - הכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת-ימיות בים - מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, יחד עם המרכז למיפוי ישראל, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור".
רוני שדה, ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל: "זהו מהלך מעשי ותודעתי ראשון וחשוב, לשימור פיסת היסטוריה המונחת על קרקעית הים של ישראל. כחלק ממשימותיו של האגף למיפוי ימי, אנו מנהלים מאגר נתונים מקיף על המרחב הימי, ומצויים בקשרי עבודה עם גופים מקבילים בחו"ל, לרבות האדמירליות הבריטית. שמחנו לשתף פעולה עם הפרופסור גלילי והמועצה לשימור אתרים, ואנו נערכים להוביל במשותף הכרזות נוספות של אתרי עניין תת-ימיים".
|
|
|
|
|
[צילום: באדיבות המרכז למיפוי ישראל]
|
|
|
יעל אטקין, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים ומי שהובילה את הנושא מטעמה: "אין ספק, שהמהלך שקודם הוא ציון דרך במהלך כלל ארצי מבורך לקידום ההכרה באתרים תת-ימיים ושרידיהם כאתרי מורשת, והכרה סטטוטורית של גופי המדינה באתרים אלה. האתגר העומד בפנינו כעת, לאחר תקדים "שירה", יהיה הכרה בשרידים אלה מתוקף התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה - כלומר כאלה שיזכו לא רק לסימון במפות, אלא גם להגנה חוקית מטעם המדינה".
|
|
|
הצוללת שירה 1 [צילום: חגי נתיב]
|
|
|
|
| תאריך:
|
31/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
31/01/2024
|
|
יפעת גדות
|
|
לראשונה בישראל: אתר תת-ימי סומן כאתר היסטורי
|
|
לוחמי יחידת האיסוף 414 של חיל הגנת הגבולות באוגדת עזה, פועלים בעומק הרצועה. מתחילת התמרון, לוחמי היחידה איתרו למעלה מ-100 פירי מנהרות, השמידו כ-200 תשתיות אויב, עשרות משגרי תמ״ס ובשילוב תאי התקיפה האוגדתיים תקפו מחבלים וחוליות נ״ט באמצעות רחפני תקיפה וכלי חיל-האוויר.
|
|
|
|
|
הותר לפרסום (יום ד', 31.1.24) שמו של קצין צה"ל שנפל. ההרוג הוא רס״ן (מיל׳) יצהר הופמן ז"ל הי"ד מאשחר. הוא היה מפקד פלגה ביחידת שלדג, ונפל בקרב בצפון רצועת עזה. בן 36 היה בנופלו.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש (31.1.24) עם נציגי משפחות החטופים במשרדו בירושלים. "אנחנו עושים כל מאמץ", הבטיח למשפחות, "ככל שהמאמץ הזה מקבל פומביות הוא מתרחק, וככל שהמאמץ הזה נשמר בדיסקרטיות - יש לו סיכויים גדולים יותר להצליח".
|
|
|
|
|
ההצעה מרחיקת הלכת של הליכוד להרחבת הקואליציה: לאחרונה פנה שר בכיר בליכוד לחברי כנסת ביש עתיד, והציע הצעה שעד לפני כמה חודשים נשמעה דמיונית. על-פי ההצעה, שפורסמה לראשונה (31.1.24) בכאן חדשות, הליכוד יוותר על תיק המשפטים שמוחזק על-ידי השר יריב לוין, והתיק יועבר ליש עתיד תמורת כניסתה לקואליציה והרחבת בסיס הממשלה.
|
|
|
|
|
בג"ץ מתבקש (31.1.24) לבטל את הכרזתו של אלוף פיקוד דרום, ירון פינלקמן, על מעבר כרם שלום כשטח צבאי סגור, בשל נסיונות של משפחות חטופים ומפגינים אחרים לחסום את מעבר משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועה. העתירה הוגשה בידי אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע שבנו אליקים מוחזק בידי חמאס; הרצל ומירב חג'אג', הוריה של הקצינה שיר שנרצחה בירושלים ב-2017; והיחצ"ן יעקב סלע.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
