|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לוין. לא לכל המתמחים הצלחנו לתת פתרון [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
תקופת ההתמחות בעריכת דין קוצרה במסגרת הוראת שעה
|
הכנסת אישרה הצעת חוק לקיצור תקופת ההתמחות לעורכי דין מ-18 חודשים ל-12 חודשים למתמחים שהחלו את ההתמחות מספטמבר 2023 ● הצעת החוק תוקנה כך שתחול עד סוף 2024, ולא 2025 ● הצעת החוק כוללת גם הוראה לפיה היעדרויות עקב המלחמה ייחשבו כזמן התמחות ●
ראש לשכת עורכי הדין אמר שהחוק לא היה צריך להגיע והוא יגרום לבעיות למעסיקים ולמתמחים
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 5.2.24) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 17 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תוקן ונקבעה הוראת שעה עד לסוף שנת 2024, שתיתן מענה למתמחים שהתחילו את התמחותם מחודש ספטמבר 2023, כך שמשך התמחותם של מתמחים אלה יקוצר מתקופה של 18 חודשים ל-12 חודשים. באופן האמור, יסיימו אותם המתמחים את מסלול ההכשרה שלהם למקצוע בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה. באשר למתמחים שהחלו את התמחותם מינואר 2023 ועד סוף אוגוסט 2023, מוצע לקבוע בהוראת מעבר כי תקופת התמחותם תקוצר ל-15 חודשים, וזאת לאחר שהתקבלה במליאה הסתייגות שהוגשה בנושא. נוסף על כך, היעדרויות אשר נסיבותיהן קשורות בזיקה ישירה ללחימה ולמצב המיוחד בעורף בהתאם לקטגוריות שנמנו בחוק, ייחשבו כהיעדרויות שנכללות בתוך תקופת ההתמחות של המתמחה ושאינן פוגעות ברציפות תקופת ההתמחות. שר המשפטים, ח"כ יריב לוין: "החוק הזה הוא בשורה ובא להקל על ציבור גדול של מתמחים, בשעה שרבים בגלל המלחמה גם כך נתקלים בקשיים גדולים. לא לכל המתמחים הצלחנו לתת פתרון. יש חורים מסוימים וקשה לכסות ב-100 אחוז לכולם. ניסינו לעשות הכי טוב שאפשר כדי להגיע לתוצאה כוללת ונכונה". בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח המצב האמור והמציאות השוררת בישראל בזמן זה, מתמחים רבים נאלצו להיעדר ממקום התמחותם, בין השאר בשל גיוסם למילואים, הוצאתם לחופשה ללא תשלום או בשל כך שמקום מגוריהם או מקום העבודה שלהם מצוי ביישובים בדרום או בצפון אשר פונו. כדי לצמצם את הקשיים האמורים, אשר התעוררו בשל הנסיבות האמורות, מוצע לתקן את חוק לשכת עורכי הדין ולתת מענה למתמחים. באופן האמור, יסיימו אותם המתמחים את מסלול ההכשרה שלהם למקצוע בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה". |
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
תחילה הוצע לקבוע בהוראת שעה לשנתיים כי תקופת ההתמחות למתמחים שהתחילו את התמחותם מחודש ספטמבר 2023 תקוצר לתקופת התמחות של 12 חודשים (במקום 18 חודשים). נוסף על כך, הוצע לקבוע כי היעדרויות אשר נסיבותיהן קשורות בזיקה ישירה ללחימה ולמצב המיוחד בעורף, ייחשבו כהיעדרויות שנכללות בתוך תקופת ההתמחות של המתמחה ושאינן פוגעות ברציפות תקופת ההתמחות. בעקבות דיוני ועדת החוקה, בשבוע שעבר, קבע היו"ר ח"כ שמחה רוטמן כי נוסח הצעת החוק ישונה, כאמור.רוטמן נימק את הסתייגותו שאושרה: "בדיון על הצעת החוק, העלו הח"כים אלהרר וסגלוביץ' בקשה שהחוק יחול רק עד סוף 2024 ולא על 2025. הצעתי היא שהשר יוכל באישור ועדה להאריך בצו את הוראת השעה במהלך תוקפה של הוראת השעה. בשיג ושיח עם נציגי יש עתיד הוחלט שאגיש את ההסתייגות כהסתייגות יו"ר". ח"כ קארין אלהרר: "אין ספק שצריך לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות. נראה שאתם רוצים לקצר חזרה את תקופת ההתמחות לשנה אז למה להעסיק את הכנסת בחקיקה כזו במקום לומר שזה מה שתעשו. אנחנו מבקשים ששנת 2025 לא תהיה כלולה בחוק ואם השר ירצה - יביא זאת שוב לדיון בוועדה. הקונסטלציה שנוצרה מאוד בעייתית. אנחנו רוצים לתת לכל אדם את זכות הבחירה ואותם מתמחים צריכים לומר אם הם רוצים קיצור או תקופה מלאה ויש כאלו שירצו זאת וחבל שלא מאפשרים את התקופה המלאה".
|
|
|
|
|
|
ח"כ גלעד קריב נימק את הסתייגותו, לפיה הוראת השעה תעמוד בתוקף עד תום 2024 ללא אפשרות להאריכה בצו: "מן הראוי היה שכל הנושא יטופל על דרך הסכמה מלאה בין משרד המשפטים ללשכת עורכי הדין. לטעמי לא היו ניסיונות מספקים וקשה להשתחרר מהתחושה שההצעה קודמה כחלק מסדר היום העוין של שר המשפטים כלפי הלשכה. לוודאות יש משקל ואסור להותיר את המתמחים והמאמנים בסימן שאלה לגבי מה יקרה ב-2025, ותפקיד הכנסת בתקופה כזו הוא לייצר ודאות. אני חרד מניצול חקיקה במצב חירום למטרות שאינן קשורות בטבורן למצב החירום. הוועדה הייתה צריכה לחסום זאת כי זה מדרון חלקלק ולתחום עד תום 2024. אם המצב לא נפתר היינו שבים ומחוקקים".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
עו"ד עמית בכר ראש לשכת עורכי הדין: "החוק לא היה צריך לבוא לעולם. הקושי הוא בין היתר במידיות כניסת החוק לתוקף ומכאן גם הצפי לחוסרים במאמנים ובמתמחים שמסתמכים עליהם ככוח עזר. ככל שנלך ל-16 חודשים הנזק יצומצם בהיבט של העומס במערכת המשפט. אם מדובר על 14 חודשים, המתמחה יסיים במאי ואם זה 16 חודשים, יסיים ביולי. החגים בין כך או כך הם זמן למידה. אם יסיימו ב-1.7 עדיין נתאים את הבחינה ונוכל לתת גם עוד ימי חופש בכל מקרה נצטרך לתת בחינה נוספת שנערכת כשלושה חודשים לאחר המחזור". עוד אמר: "כלל המעסיקים עובדים בצורה סדורה במעין גאנט שפעמיים בשנה המתמחים מתחילים ומסיימים. אני בעד לתת למתמחים את החלופה, להשאיר את האפשרות לבחירה ב-18, גם כדי שלא לכפות על המשרדים. לגבי החשש ללחץ על מתמחים - משרדים יוכלו לפנות כפי שקורה באופן נדיר גם היום, ולהציע למתמחים להישאר עוד מספר חודשים. ממילא מדובר על קבוצה קטנה שתבקש לממש את האופציה, ומי שיבקשו אתה נותן להם כוח לייצר בעיה בעיקר בפרקליטות ובבית המשפט".
|
|
|
|
|
|
היו"ר רוטמן: הצעת המשרד הייתה 16 חודשים ובדיון הצענו 14 ועלו גם הצעות ל-15. אני מעריך את אמירת ראש הלשכה על הוספת מועד בחינה מיוחד. אני מציע כי נשאיר את נוסח הצ"ח כפי שקראנו אותו אתמול ונדחה את ההסתייגויות הנוגעות לאפשרויות הקיצור ועד ההצבעה במליאה נגיע להסכמות". רוטמן הודה לחברי הוועדה על שיתוף הפעולה לאישור החוק והודה גם לראש לשכת עוה"ד: "אני יודע שבחוק הזה לא רוויתם נחת ומעריך מאוד ומוקיר את הנכונות שלכם להתגייס לטובת משרתי המילואים והאוכלוסיות המיוחדות".
|
|
| תאריך:
|
05/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+פריסת האנטנות הסלולריות מכסה 70% מהשטח בלבד, במקום 95% כנדרש
|
|
00:58 06/02/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מאז מרס 2023 נוספו 150 מוקדי שידור, אך עדיין יש אזורים רבים ללא קליטה סלולרית סבירה, בעיקר ביהודה ושומרון ובנגב ▪ משרד התקשורת מתקשה לקבל שיתוף פעולה מצד ראשי רשויות מקומיות בנוגע להצבת אנטנות חדשות ▪ הוועדה לצמצום פערים תפנה לשר התקשורת ולשרה להגנת הסביבה בבקשה לפעול בנושא
|
|
|
|
|
|
כביש 443. מקטעים ללא קליטה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+כ-120 מטופלים בלבד נחשפו לתקלת התרופות
|
|
23:28 05/02/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
זאת לאחר בדיקת 85% ממוסדות מערכת הבריאות ▪ יו"ר ועדת הבריאות: משרד הבריאות וחברת התוכנה מטפלים ברצינות בתקלה, אך אזרחים רבים מודאגים ובצדק - ועל המשרד להסביר היטב את ממדי התקלה, אבחנתה והטיפול בה
|
|
|
|
|
|
לכ-120 בלבד נרשמה התרופה [freeimagegenerator]
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: עובד בריאות הסביבה יורשה לאשר חידוש רישיון תברואתי לבית ספר
|
|
21:09 05/02/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 11) (מתן אישור בידי עובד בריאות הסביבה), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בהצעה תמכו 16 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע בה לקבוע כי בעוד שאישור למתן רישיון לראשונה או לחידוש רישיון לאחר העברת מבנה או לאחר תוספת למבנה או לחצרים, פיצול שלהם או הקטנה שלהם, יינתן רק על ידי רשות הבריאות, הרי שאישור לחידוש רישיון שאינו בנסיבות כאמור יכול שיינתן על ידי רשות הבריאות או על ידי עובד בריאות הסביבה שיאשרו שאין מניעה לתת רישיון כאמור מבחינה תברואתית ומבחינת דרישות חוק האפינפרין.
|
|
|
|
|
|
|
+נדחתה הצעת אי-האמון שהגישה סיעת יש עתיד
|
|
20:55 05/02/24 | עידן יוסף |
הצעת אי-האמון שהגישה סיעת יש עתיד נדחתה במליאת הכנסת. בהצעה "הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפות פוליטי" של סיעת יש עתיד תמכו 21 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש ועל כן נדחתה. ח"כ מאיר כהן נימק את ההצעה: "הממשלה הזו מעבירה תקציב כל כך מנותק מהעם בדרך כל כך מנותקת. אתם מעבירים תקציב לא אחראי ומסוכן עבור תושבי מדינת ישראל, זהו תקציב של חרפה לאומית. במקום להעביר כספים הממשלה מאשרת תקציב פוליטי שמשאיר משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים ופוגע קשות במשרדי הרווחה, החינוך והבריאות. הכל זהו עניין של סדרי עדיפות". בשם הממשלה השיב שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "חבריי המילואימניקים - אתם הגיבורים שלנו, אני ומדינה שלמה מצדיעים לכם. אנחנו כאן בשבילכם ונדאג שתקבלו כל מה שצריך. התקציב שאנו מביאים הוא טוב, אחראי, נותן מענה מלא לכל צרכי המלחמה במסגרת אחריות פיסקאלית גדולה ומחלק את הנטל בצורה חכמה. אני שר האוצר של כולם ואנו נותנים מענה לכולם - לכל תושבי הדרום והצפון, לכל בעלי העסקים, לכל מוסדות החינוך. ליהודים, ערבים ודרוזים".
|
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
תקופת ההתמחות בעריכת דין קוצרה במסגרת הוראת שעה
|
|
הוועדה לביטחון לאומי דנה (יום ב', 5.2.24) בנושא משפחות הנרצחים מהמסיבה ברעים. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, אמר בדיון הוועדה בנושא טענת משפחות הנרצחים מהמסיבה ברעים כי אינם מקבלים התייחסות מהגורמים הרשמיים: "לפסטיבלים לא נתנו מענה. חייב להיות גורם רשמי ולהראות שלמדינה הזאת יש גם לב ולא רק כסף, זאת תהיה ההמלצה וההנחיה של הוועדה לממשלה".
|
|
|
|
|
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל לוועדת החוץ והביטחון התכנסה השבוע לדיון במשך דחיית השירות לחניכי המכינות הקדם-צבאיות ושנת השירות, זאת בעקבות הודעת צה"ל על הקדמת גיוס לכ-1,300 חניכי מכינות קדם-צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות לגיוס מרס 2024. הקדמת הגיוס מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים מהמכינות הקדם-צבאיות וממסלולי שנת השירות ועוד כ-450 מקרב תלמידי הישיבות.
|
|
|
|
|
ועדת הבריאות של הכנסת סיירה (1.2.24) במרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, הקשר של המרכז עם המרפאות בקהילה הוא משמעותי, עמוק וחזק, המביא לשיפור במצב המטופלים, והיחס המכבד של המטפלים - במטופלים. הוא הבטיח לטפל מול משרדי האוצר והבריאות בסוגיית כוח האדם המומחה.
|
|
|
|
|
הוועדה לביטחון לאומי אישרה (31.1.24) את הצעת צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, המותיר 'תקן כליאה' של 14,500 כלואים על-כנו לתקופה של חצי שנה.
|
|
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון התכנסה (31.1.24) לדיון בעקבות הצעה לדיון מהיר בנושא: "הקמת כיתות כוננות בעוטף יהודה ושומרון". את ההצעה הגישו חברי הכנסת מאיר כהן, אוהד טל, מתן כהנא, יצחק פינדרוס ואברהם בצלאל.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
