יש להימנע ממצב בו היועצת המשפטית לממשלה מאשרת בדיעבד חריגה מהזמן המירבי לטיפול בתיקים פליליים הקבוע על-פי החוק - מתריע (20.2.24) שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, בהסכמת השופטים
נעם סולברג ו
יעל וילנר.
בשנת 2019 הוכנס תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע: "משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו
התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". התיקון נומק בצורך למנוע עינוי דין של חשודים, ואלרון מוסיף שהוא פועל גם לטובתם של נפגעי עבירה וגם לטובת האינטרס הציבורי, המחייב חקירות יעילות.
כתב האישום נגד ישי אהרוני, אשר ביצע עבירות מין בגיסתו כאשר הייתה בת שמונה-עשר, הוגש באיחור של מספר חודשים ביחס למועדים המירביים. למרות שאלרון דחה את ערעורו של אהרוני, אשר בין היתר יצא נגד איחור זה, הוא אומר: תכליתו של התיקון "נועדה למנוע בדיוק מצבים מעין אלה שבהם משך החקירה והטיפול בהליך הפלילי מתארך ומתארך. מתן אישור בדיעבד על-ידי היועצת המשפטית לממשלה חוטא במידה רבה לתכלית זו, בפרט בהתחשב בחשש כי היועצת תתקשה להתעלם מהעובדה שהתיק נוהל מתחילתו ועד סופו. מוטב יהיה אפוא לו פגמים מעין אלה לא יישנו - כך דורש הדין וכך דורשות זכויותיהם של חשודים ונחקרים".
אהרוני ערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו - 6.5 שנות מאסר - וכאמור הערעור נדחה. וילנר אף מותחת ביקורת על בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים רפי כרמל,
אריה רומנוב ו
מרים ליפשיץ-פריבס) באומרה: "העונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המערער, וכך גם מתחם העונש שנקבע בעניינו - רחוקים מלשקף את מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בכגון דא. העונש שנגזר על המערער הינו מקל באופן חריג, ואינו הולם, אף לא בקירוב, את חומרת מעשיו - זאת, גם בהתחשב בחלוף הזמן ובקשיים בהתנהלות המשיבה".
בית המשפט התיר לפרסם את שמו של אהרוני, למרות שמדובר בעבירות מין במשפחה, וזאת בהסכמתה של נפגעת העבירה (ילידת 1998) ולמרות התנגדות הסניגור. את אהרוני ייצג עו"ד מוטי אדטו, את המדינה ייצגה עו"ד עינת גדעוני, ואת הנפגעת - עו"ד הדר עזרא-וייזל.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
