תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 שהגיש שר האוצר
בצלאל סמוטריץ' אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. שר האוצר
בצלאל סמוטריץ' נפגש עם ראש הממשלה ופתר את המשבר לפני ההצבעה על התקציב בכנסת, זאת לאחר ששר החקלאות
אבי דיכטר וחברי כנסת נוספים מהליכוד שלא לתמוך בתקציב.
סמוטריץ' הודיע כי "לא ייכנע לסחטנות פוליטית" ולא יפתח מחדש את התקציב. "אנחנו מעבירים היום בע״ה תקציב מלחמה טוב עבור מדינת ישראל. אני מודה לראש הממשלה ולשרי הממשלה על ההתגייסות ועל העבודה המשותפת", מסר השר סמוטריץ'.
תקציב המדינה המעודכן, שאושר ברוב של 62 ח"כים מול 55, עומד על כ-582 מיליארד שקל ומשקף גידול של כ-70 מיליארד שקל במסגרת ההוצאה. העידכון מעגן גירעון חזוי של כ-6.6% תוצר לשנת 2024, וכולל התאמות בסך של כ-20 מיליארד שקל ב-2024 וב-2025.
ראש האופוזיציה
יאיר לפיד אמר בסיכום הדיון במליאה כי ״התקציב הזה, שמונח היום על שולחנה של הכנסת, קורע את המסיכה מעל כל דיבורי האחדות של הממשלה. אתם לא רוצים אחדות, אתם רוצים שישלמו עליכם. אתם לא רוצים לחיות ביחד, אתם רוצים לחיות על חשבון הציבור". לפיד הוסיף: "אתם מגדילים לשיא של כל הזמנים את התקציב לישיבות, מגדילים לשיא של כל הזמנים את הכספים הקואליציוניים, מגדילים לשיא של כל הזמנים את מספר המשרדים המיותרים עם השרים המיותרים. חזרתם לכל החטאים הישנים, אבל על סטרואידים, כאילו הכלכלה לא מתפרקת לנגד עינינו. אתם אומרים לעם ישראל - ביחד ננצח אבל לחוד נשלם את המחיר".
יו״ר
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ביקר גם כן את הממשלה ואמר במליאה: ״התקציב שאנחנו מצביעים עליו הוא פשוט לא רלוונטי. הדבר הראשון שבולט הוא הגדלת הגירעון, אנחנו נצטרך שוב ושוב לבצע תיקונים והגירעון רק יגדל". ליברמן טען כי "לקחו מעובדים את יום ההבראה כדי לסבסד כספים קואליציוניים, לא לשום דבר אחר. לכן ההתנהלות הכלכלית היא בדיוק כמו ההתנהלות ביטחונית לפני 7 באוקטובר. כל מה שניתן לקלקל מקלקלים כל מה שאפשר להרוס הורסים״.
ראשית, אושרה הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024. לפי הצעת החוק תעמוד מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 על 584.1 מיליארד שקל. בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל", תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 בכ-70.4 מיליארד שקל (14.55%): 55 מיליארד שקל (11.35%) למימון צרכים צבאיים, ו-15.5 מיליארד שקל (3.2%) למימון צרכים אזרחיים. בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד ש"ח (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד ש"ח (35%).
עוד אושרה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024. הצעת החוק מגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25% (כפי שאושר במאי 2023). ההפרש ביעדי הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד ש"ח, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מן המלחמה.
כמו-כן, אושרו ההצעות הבאות כחלק מהתוכנית להשגת יעדי התקציב לשנת 2024 ועל-רקע הוצאות המלחמה:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 244 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, לפיה מוצע לקבוע כי השכר הממוצע לעניין שיעורי גביית דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנת 2025 יהיה השכר הממוצע נכון ליום 31 בדצמבר 2024, וזאת לשם הגדלת דמי הביטוח שיגבו בשנת 2025.
הצעת חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-2024, לפיה יוקפא מחיר דמי ההבראה בשנת 2024 ויופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים. לגבי עובד שהכנסתו הממוצעת אינה עולה על 6000 שקל וזכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה תופחת רק מחצית יום הבראה.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, לפיה מוצע להעלות החל משנת 2025 את שיעור דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), ולגבי הכנסות של עובדים ועצמאיים שעד 60% מהשכר הממוצע – להעלותו לשיעור של 3.235% (במקום 3.1% כיום).
הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לפיה ייקבע, במסגרת הוראת שעה, כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן – ישלם לאוצר המדינה בשנים 2024 ו-2025 סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה השנה.
נוסף על אלו, אושרה גם החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה מס' 9), התשפ"ד-2024 שעניינו העלאת המס על סיגריות ומוצרי עישון, וכן השוואת המיסוי גם על סיגריות אלקטרוניות, החל מחודש יולי הקרוב.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
