היקף חסר תקדים של תלונות הציבור בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוגשו אל משרד
מבקר המדינה. בדוח שפורסם השבוע והוצג (25.6.24) בוועדה לביקורת המדינה עולה כי שיא במספר התלונות מאז הקמת הנציבות שקיבלה בשנת 2023 22,356 מכתבי תלונה על גופים ציבוריים - גידול של 57% במספר התלונות מאז 2019.
43% מהתלונות מוצדקות או באו על תיקונן. מלחמת חרבות ברזל: 55% מהתלונות הנוגעות למצב החירום באו על תיקונן. כשליש מכלל התלונות ב-2023 עסקו בשירות לציבור - ומחציתן התגלו כמוצדקות. הוועדה התכנסה לדיון בנושא יחד עם נציגי משרד המבקר, מנהלי מחלקות פניות ציבור במשרדי הממשלה, עיריות ועוד.
יו"ר הוועדה, ח"כ
מיקי לוי, יו"ר הוועדה ביקש לפתוח עם התלונות המגיעות בנוגע לפקחים בתחבורה הציבורית אשר לדבריו הן מוצדקות ונכונות. "לא ייתכן שאנשים נכים, מבוגרים, פעמים גם קשיי יום, שנצרכים לנסוע בתחבורה הציבורית ויחד עם כל
יוקר המחיה, עליהם לשלם סכומים מופרכים על תקלות שקורות באי תיקוף הנסיעה ועוד לשמוע שיש לפקחים תמרוץ עבור זה. זה איום ונורא".
עידן מועלם, ראש
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ו
דוד יוסף ראש אגף בקרה ופיקוח ברשות, הגיבו לנושא ואמר כי סוגיית התמריצים לפקחים נמצאת בטיפול המחלקה המשפטית וכי עד ה-1 בספטמבר הנושא עתיד להיפתר. הם לא פירטו כיצד, אך הדגישו כי
משרד התחבורה מתנגד למודל התמריצים לפקחים. מועלם סיפר כי נועד עם כל מפעילי התחבורה הציבורית, שלדבריו נקנסים 170 מיליון שקלים בשנה, והשווה זאת לתמרוץ ראש אגף הבקרה על קנס שניתן למפעיל.
מועלם: "הכסף של הדוחות מגיע לאוצר או למפעילים. אין למשרד התחבורה שום אינטרס. הפקחים לא כפופים למשרד התחבורה, הם כפופים למפעילי התחבורה הציבורית. אין לנו יכולת אכיפה עליהם. משרד התחבורה התחיל בתקופה האחרונה לעשות בקרה על הכשרת הפקחים.
"אחרי עבודת מטה שערכנו במשרד התחבורה, אנו תומכים בהפחתת הקנס הקיים ב-50%, לנוסעים שברשותם כרטיס תקופתי המשולם מראש, כגון חופשי-שנתי, חופשי-חודשי או חופשי-יומי, ו
בתום לב לא תיקפו את הכרטיס. מאמין שבקרוב ממש נוכל לבשר על כך״.
ראש הראת"צ סיפר שפרסום נוהל הבקרים בתחבורה הציבורית מתעכב משום שקיימת מחלוקת מול אגף התקציבים במשרד האוצר, ולבקשת הוועדה המיוחדת העניין צפוי להיפתר בתוך חודש.
עוד אמר מועלם: "אנחנו מעודדים תלונות ציבור כדי לפקח על המפעילים בהעדר כלים טכנולוגיים, ובמטרה לפתח את הקשר עם הציבור. צריך להדגיש כי אומנם משרד התחבורה נמצא במקום הראשון בדוח תלונות הציבור, אך בתלונות המוצדקות הוא מקום אחרון". נציגת משרד המבקר ביקשה להעמיד דברים על דיוקם וציינה כי שיעור של 31.7% תלונות מוצדקות כלל אינו נמוך, ביחס לממוצע העומד על 43%, וכי במקום האחרון ניצב המוסד לביטוח לאומי עם 8.7% תלונות מוצדקות.
|
תחזית רשות המיסים: שכר הפיצויים על נזקי המלחמה יגיע ל-22 מיליארד שקל
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
נורית יצחק, מנהלת אגף לפניות הציבור במוסד לביטוח לאומי, אמרה בדיון: "בשנים האחרונות חלה ירידה במספר' התלונות שהוגשו כלפינו. אנו מטפלים בקבוצות שונות באוכלוסייה וכן אנו גובים תשלומים תמורת הזכויות שאנו מעניקים. העובדה שאנשים נשענים עלינו כמקור מחיה עיקרי והציפיה של האזרח שיינתן מענה מיידי יוצרת מצוקה ומכאן הפניות הרבות המוגשות כלפינו. רק 49 תלונות נמצאו מוצדקות. נוספו לנו בבת אחת מפרוץ המלחמה מאות אלפי אזרחים באופן שוטף כגון: נפגעי פעולות איבה באופן פיזי ובאופן נפשי, משפחות חטופים ונעדרים בנוסף למשפחות השכולות, מפונים בצפון ובדרום שאנו צריכים לשלם מענק חוסן, טיפול בזכויות המפונים השוהים בבתי המלון, תגמולי מילואים בגובה הריאלי מיד ללא המתנה לסיום התקופה. יש תיקוני חקיקה אינסופיים כדי להרחיב את הזכויות בנוסף לנושאים השוטפים. יש הרבה תלונות כי המצוקה גדולה מאוד. אנו מברכים על כל תלונה ועל הקשר הטוב עם נציבות תלונות הציבור כי אנו רוצים למצות זכויות".
אמיר דהן, מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים, עדכן בדיון כי "בתחילת הלחימה מספר התלונות היה גבוה יותר, אך בחודשיים האחרונים שדרגנו את שיטת העבודה ויושבים אחד על אחד כדי לפתור בעיות. אנו נתקלים גם בכתובות לא מעודכנות בעסקים שיש על כך השלכות. שילמנו 1.1 מיליארד שקל בנזק הישיר, שלהערכתנו יגמר ב-2.5 מיליארד שקל. 14 מיליארד שקל שילמנו בנזק העקיף, ואנו משערים שנסיים עם 22 מיליארד שקל.
|
|