חקלאות או תעופה? המאבק שמסעיר את עמק יזרעאל

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, אמר כי לא מדובר בדיון האמור להחליף את מוסדות התכנון, אבל עדיין לא התקיימו הדיונים במוסדות התכנון - וזה אינו נמצא בהליך. "אני חושב שהראיה צריכה להיות רחבה, וכל עוד לא התקבלה החלטה, אי-אפשר לבוא ולעצור חבל ארץ שנמצא גם היום במשבר. מקבלים החלטות סטטוטוריות שמשמעותן עצירת בנייה ופיתוח כאשר המדינה משחקת את הפינג-פונג הזה 30 שנה, ואין אמירה ברורה היכן לפתח את שדה התעופה. עד אז זה לא נכון ולא ראוי להטיל את המגבלות הללו".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי, מיוזמי הדיון: "אני בתחושה שאנחנו בתקופה של מחדלים ומשברים בחינוך, בבריאות, בהגנת הסביבה בהגנה על האזרחים ואני חוששת כי שדה תעופה בעמק יזרעאל יצטרף למחדלים הללו וזו תהיה בכייה לדורות. זה פוגע בתוכניות הפיתוח בכל העמק כי יש כאן חוסר איזון והפרה בוטה של שימור מול פיתוח. יש לקיים את הפרויקט הזה בנגב. זה טוב ברמה הכלכלית האסטרטגית והפרחת הנגב כערך". ח"כ אלון שוסטר: "אפשר לשרטט ולהניח נמל תעופה. אבל יש כאן מחירים אדירים ולייצר הגבלות פיתוח, כלכלה ודמוגרפיה מבלי לדעת אם יהיה שם נמל תעופה. חייבים לוודא שיש חלופה ואפשרויות נוספות: כמו בנגב, בים. יש הרבה דברים לעשות לפני שמחרבים את העמק". ח"כ רם בן ברק: "ברור ששדה תעופה בינלאומי יחייב פינוי יישובים, כי הם לא יוכלו להתקיים בגלל הרעש. היו דיונים בחוץ וביטחון לפני שנתיים. על משרד הביטחון לבוא ולומר מה הוא צריך כדי לקיים את שדה התעופה בדרום. עד עכשיו זה טרם נעשה. כמובן צריך לקחת בחשבון את הפגיעה של מיליארדים שתיווצר כתוצאה מכך".

עו"ד שלומית שיחור רייכמן, ראש מועצת עמק יזרעאל, אמרה כי שדה תעופה בנגב הוא חשוב למדינת ישראל וראשי רשויות רוצים אותו כבר הרבה מאוד שנים, ויש התנגדות של חיל-האוויר לנבטים ולא ברור לנו מדוע וכיצד ניתן לתת פתרונות. "אין בוועדת העורכים התייחסות לבריאות הציבור. אין חבר של משרד הבריאות ואין התייחסות של משרד החקלאות. מישהו מבין את המשמעות של פגיעה ב-650 אלף דונם חקלאי, בעצירת תוכניות, נזקי רעש, טבע ועוד? יש חוסר שקיפות".

המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, נתנאל אייזק, ציין כי עמדת המשרד היא לתכנן שני שדות תעופה במקביל, כפי שמובא בהחלטת הממשלה. "אנו מדברים על התכנון ולא על המימוש בשלב זה". אמיר סיטבון מנתיבי ישראל הסביר, כי מדינת ישראל זקוקה לעוד שדות תעופה כאשר בשנת 2050 מדובר על 74 מיליון נוסעים. 40 מיליון נוסעים בנתב"ג והיתר בשדות התעופה המתוכננים. "20 מיליון נוסעים ברמת דוד וכ-15 מיליון נוסעים בנבטים. החלופות נדונות במסגרות שונות גם בממשלה הקודמת ובמוסדות התכנון. כדי לענות על הביקוש שתי התוכניות מקודמות במקביל".

מנכ"ל מנהל התכנון במשרד הפנים, רפי אלמליח, אמר כי המנהל ממשיך לקדם בהתאם להחלטת הממשלה שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג הן ברמת דוד והן בנבטים, זאת לאחר שנבחנו באופן מקצועי כלל החלופות. "לא ייתכן שמדינת ישראל תישאר עם שדה תעופה אחד כשהתחזית היא 75 מיליון נוסעים בשנה בשנת 2050. אם רוצים שכל תושב ייסע פעם אחת לחו"ל בשנה ושיצטרך להזמין מקום בנתב"ג שנה מראש כי נתב"ג לא יעמוד בעומס, אז אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. שטח שדה התעופה המתוכנן מצוי על שטח שדה התעופה הקיים רמת דוד, כך שהגבלות הבנייה החלות כיום הינן כמעט זהות להגבלות שיהיו בעתיד. בהתאם לכך, הטענות על פגיעה בחקלאות בעמק יזרעאל או עצירת פרויקטים הן לא יותר מדמגוגיה זולה".

בני ביטון, ראש עיריית דימונה, טען כי דנים למעלה מעשור בנושא הזה. יש גורמים ביטחוניים לשעבר וגם השרה להגנת הסביבה שאומרים כי אסור להקים את השדה ברמת דוד. יש קונצנזוס! גם בקרב יותר מ-100 חברי כנסת שרוצים להקים את זה בנבטים, אבל יש את צה"ל וחיל-האוויר שמתנגדים. הדבר לא יתקדם אם לא יביאו את שני החלופות".

אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה: "צריכים להיות שני שדות בנגב ובעמק". לדבריו, עפולה עיר גדולה אבל יש שני מיליון תושבים בצפון שאינם מיוצגים. "השדה יכניס ויקדם תעסוקה ותשתיות וקידמה. אין ספק שחלק ייפגע ונכון שצריך שיקום שדה גם בדרום. אבל ברמת דוד יש שדה תעופה ונשמח לשמוע רעש גם של מטוסי נוסעים שיקדם תיירות באזור שלנו".

יו"ר הוועדה, ח"כ אשר, ביקש לסיכום, כי תתבצע בחינה נוספת מול ראשי הרשויות ולא בהגבלות כוללות. "כשיש דברים המגיעים ממקור צבאי, אז עוצרים תוכניות ל-30 שנה. אנחנו רוצים לפתח את מדינת ישראל. לעצור זה הכי קל, אבל צריך לבחון את ההחלטות הללו מחדש". הוא הוסיף, כי יפנה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בבקשה לקיים דיון חסוי משותף במטרה לקבל תשובות ואת עמדת הגורמים הביטחוניים. בנוסף, ביקש היו"ר ממנהל התכנון נייר הבוחן מה ההשלכות על התוכניות הקיימות באזור ומנתיבי ישראל את התקדמות התסקיר הסביבתי לגבי חלופת 'נבטים'.