בהחלטה תקדימית מסוגה, הכיר בית המשפט המחוזי בתל אביב במעמדם המשפטי של ההורים המאמצים של "תינוק המריבה", וקבע כי הגם שהם אינם "צד" להליך המשפטי, יש לתת להם "מעמד" בהליכים על קביעת גורלו. בכך, התקבל ערעורם של ההורים המאמצים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה.
מדובר, אם כן, בהחלטה פרוצדורלית שאינה נוגעת להחלטה המהותית בעניין גורלו של התינוק. בינתיים, התינוק יישאר אצל ההורים המאמצים, כפי שקבע בית המשפט לפני כשבועיים, והדיון יתחדש ב-7 ביולי. פרקליטי ההורים הביולוגיים כבר הודיעו, כי יערערו לבית המשפט העליון על ההחלטה.
אינטרס ממשי של ההורים המאמצים יכול להיפגע
בהחלטתם היום, קבעו השופטים סביונה רוטלוי, יהודית שטופמן וישעיהו שנלר, כי "נראה כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בעת שלא נעתר לבקשת המערערים לממש את זכות השימוע והטיעון שלהם, בעת שזכויותיהם והאינטרסים שלהם היו צפויים להיפגע והסתפק במסירת מידע חלקי בשלב מאוחר של הדיון".
"גם אם החוק איננו מסדיר את מעמדם של ההורים המיועדים לאימוץ בשלבים השונים של תהליך האימוץ, אין בכך כדי לומר, שהם חסרי מעמד. מאידך, אין בכך, בהכרח, כדי להכיר במעמדם כצד לכל דבר ועניין, אם יהיה בכך כדי לעקר את תכלית חוק האימוץ ואת הסדריו הדיוניים המשמשים את תכליתו", קבעה השופטת רוטלוי.
השופטים קיבלו את טענת פרקליטיהם של ההורים המאמצים, עורכי הדין שמואל מורן ושמעון שובר, לפיה אלה "מגדלים את הקטין מאז היותו בן 10 ימים, בתוקף החלטה של בית משפט מוסמך", והם "ידעו כי האם נתנה הסכמתה לאימוצו של הקטין וכי זהות האב אינה ידועה. במצב דברים זה ניתן לומר, כי הם היו מצויים במצב הקרוב ביותר האפשרי על-פי החוק לקבלת צו אימוץ. בכך ניטעו בלבם תקוות וציפיות, שכעבור ששת החודשים הנקובים בסעיף 6 לחוק האימוץ, יוכרו הם כהוריו המאמצים של הקטין לכל דבר ועניין".
"המערערים אכן לא היו "צד" פורמלי להליך שבמסגרתו ניתנה ההחלטה ובית משפט קמא כלל לא דן בעתירתם להצטרף כצד להליך. בכך נפגעה זכותם להישמע, המהווה חלק מכללי הצדק הטבעי. ההליך של בימ"ש קמא יש בו כדי להשפיע באופן ישיר על מעמדם כלפי הקטין ועל זכויותיהם העתידות כלפיו כמי שעתידים היו לאמצו, ומשום כך, לדעתי, יש להעניק להם הזכות להשיג על החלטת בית משפט קמא".
עם זאת, קבעו השופטים, המעמד המשפטי שניתן להורים המאמצים יהיה מוגבל: אסור לבאי כוחם לחקור בחקירה נגדית את ההורים הביולוגים וההורים עצמם אינם זכאים לקבל פרטים מתיק האימוץ ואת חומר הגלם ששימש לקביעת מסוגלותם ההורית של ההורים הביולוגיים להחזיק בילד, אלא רק באי כוחם יעיינו בחומר.
מדובר בתסקיר שהגישה מומחית שמונתה לבדוק את רצונם של ההורים הביולוגים לגדל את הקטין ביחד או לחוד; את הזוגיות והקשר ביניהן ומסוגלותם לגדלו ביחד, ובין לחוד, לרבות תוך קבלת עזרה מצד בני משפחה; את סוגיית טובת הקטין, היינו, האם להעבירו מהמשפחה המאמצת למשפחה הביולוגית או למי מההורים.
ביקורת על ההורים המאמצים שחשפו את התינוק לתקשורת והשתהו בהגשת הערעור
בהחלטתם, מתחו השופטים גם ביקורת על ההורים המאמצים, בשתי נקודות עיקריות. הראשונה, על שאיפשרו לצלם את הקטין, "עובדה היכולה להשליך על תפיסת טובת הקטין בעיניהם". הנקודה השנייה נוגעת לשיהוי בערעור שהגישו, משום שגם כאשר ידעו שאותר האב והחל הליך משפטי ויש סכנה שהתינוק יוצא מחזקתם, לא הזדרזו להגיש בקשה לשמירת התינוק בחזקתם.
"המערערים לא מצאו לנכון לפנות לבית המשפט אלא בשלב מתקדם של הדיון הגם שהם ידעו כי מתנהל דיון הקשור לילד וכי יכול ותוצאותיו כי הילד יוצא מחזקתם... עבור הזמן יכול ויהיה בו להשפיע על תוצאת ההליך, בחינת קביעת טובת הילד".
השופט שנלר ציין, כי "העובדות הכלליות במקרה דנן, נפרשו גם נפרשו. לצערנו, לא נזקקו הצדדים לבית המשפט אלא כפי שצויין כבר על-ידנו, אמצעי התקשורת חשפו כמעט כל אשר ניתן היה להחשף כאילו לית דין ולית דיין, יהיו המקורות אשר מסרו את המידע, אשר יהיו".
השופטים היו מודעים לתקדימיות שבהחלטה, ולכן סייגו אותה לנסיבות המקרה הזה. "מתן המעמד במקרה זה אין פירושו, כי בכל מקרה ובכל שלב בהליכי האימוץ יש ליתן מעמד להורים המועמדים לאמץ. אני סבורה, כי המקרה שבפנינו הינו יוצא דופן מבחינת נסיבותיו ומבחינת ההליך השיפוטי שננקט בו ואין לקביעת המעמד במקרה זה כדי להשליך על כלל ההורים המיועדים לאמץ. כפי שכבר ציינתי לעיל, ראוי לשמור מכל משמר על אופי הליך האימוץ, שהינו הליך חסוי המתנהל בין המדינה לבין הורים ביולוגים".
ההורים המאמצים הם "ההורים הפסיכולוגיים" של התינוק
השופטת יהודית שטופמן הוסיפה מספר הערות להחלטתה של רוטלוי, ובין היתר כתבה: "אין ספק שהמערערים הם 'הוריו הפסיכולוגים' של הקטין המקיימים 'הורות דה-פקטו'. בחזקתם נמצא הקטין מאז מלאות לו 10 ימים, הם המטפלים בו במסירות, דואגים לכל מחסורו, מרעיפים עליו אהבה וחום והם, אין חולק, הדמויות הקרובות ביותר לקטין".
"משבאים אנו לבחון את הזכות ההומנית של ההורות הפסיכולוגית, לעומת זכות ההורות הביולוגית, סבורה אני כי אין אנו רשאים לקבוע שהוריו הפסיכולוגים של הקטין, במאובחן מהוריו הביולוגים, חסרי כל מעמד בהליכים שבפנינו, ואיננו רשאים למנוע מהם את זכות הגישה לבית המשפט. אין ספק כי מבין כל הגורמים כולם, המעורבים בהליכים, המערערים הם אלה אשר להם הקשר הקרוב וההדוק ביותר עם הקטין".
השתלשלות הפרשה
"תינוק המריבה" נולד ב-12 למאי 2003, ושמונה ימים לאחר לידתו חתמה אימו על הסכמתה למסרו לאימוץ, כשהיא מסרבת לומר את זהות האב. יומיים לאחר מכן, הועבר התינוק על-ידי פקידת הסעד אל ההורים המאמצים, שם הוא שוהה עד היום. 5 ימים אחר כך, הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, להכריז על הילד כ"בר אימוץ" כלפי אביו, בהיעדר אפשרות סבירה לזהות את האב, למוצאו ולברר דעתו בעניין אימוץ בנו.
השופטת חנה רוטשילד נענתה לבקשת היועץ ואישרה את פעולת פקידת הסעד. חוק אימוץ ילדים קובע, כי על המאומץ להיות סמוך על שולחן אלה שמבקשים לאמצו במשך 6 חודשים, ורק בסופם יינתן צו אימוץ סופי, בו אין אפשרות להורים הביולוגיים לחזור בהם. במשך תקופה זו, פקידת הסעד היא האפוטרופוס החוקי של המאומץ.
לקראת סוף חודש יולי פנתה האם הביולוגית לשירות למען הילד והביעה חרטה על מסירת הקטין, ובמהלך חודש אוגוסט נודע לאב הביולוגי מפי האם על דבר הלידה ועל-כך שהקטין נמסר לאימוץ. ואולם, רק ב-9 לאוקטובר נזכרה האם הביולוגית לפנות לבית המשפט, בבקשה לחזור בה מהסכמתה, כאשר מנגד התייצב בא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לאפשר לה לחזור בה מההסכמה.
רק ב-30 לאוקטובר יידע השירות למען הילד את ההורים המועמדים לאמץ בדבר הגשת הבקשה מטעם האם הביולוגית. רק במועד הדיון הראשון בבקשתה, בחודש פברואר השנה, הגיש האב הביולוגי בקשה לביטול הכרזת הקטין כבר-אימוץ, וזאת כשישה חודשים לאחר שנודע לו מפי האם על דבר הלידה, וכתשעה חודשים לאחר לידת הקטין.
כזכור, לפני כשלושה שבועות הורה בית המשפט לענייני משפחה להעביר את התינוק בן 13 החודשים לידי הוריו הביולוגיים, לאחר שהורה על ביטול הכרזתו כ"בר אימוץ" כלפי אביו. ההורים המאמצים ביקשו לערער על ההחלטה, אולם בית המשפט קיבל את טענת ההורים הביולוגיים, המיוצגים בידי עורכי הדין דין עדני ומוטי כהן, לפיה אין להם כלל מעמד משפטי בדיון.
בדיון האחרון שנערך, הציעו השופטים לצדדים הצעת פשרה פרוצדורלית, שפרטיה נאסרו לפרסום. ההורים הביולוגים דחו את ההצעה ואילו ההורים המאמצים הודיעו, כי הם מוכנים לקבלה בתנאים מסויימים. כעת, אישר בית המשפט להורים מעמד בהליך המשפטי.
ע"מ 4/04 פלונית ופלוני - ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
