דרישה לפקטור ולבחינה הוגנת: 70% לא הצליחו לענות נכונה על 9 שאלות קריטיות

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "מתחילת תפקידי כיו"ר הוועדה, התקיימו כ-10 בחינות ואף פעם לא התקבלו כל כך הרבה פניות מהציבור והח"כים. בעבר לא קיימתי דיון אחרי כל בחינה וניסינו להגיע להסכמות ופתרונות כי אני לא רוצה לנהל את ועדת החוקה כוועדת ערר. יום לאחר הבחינה האחרונה, היה ברור שיש לפנינו מצב לא תקין.

"אחת הסיבות שאנחנו שומעים הרבה טענות היא כי הבחינה נעשית אחרי ההתמחות. אנשים שעבדו שנה כמתמחים זה לא דבר שקורה למשל בראיית חשבון, והתוצאה של כך היא שאנשים לא יכולים לעבוד בעבודה סטודנטיאלית או אחרת, וכל עתידם מושקע בתוצאות הבחינה, והם בתוך מסלול ואת הדבר הזה יש לשקול".

ח"כ ארז מלול: "עברתי על המבחן האחרון, הוא לא היה משפטי אלא אולי מדעי. התקופה הנוכחית בה יש עקורים, מילואימניקים, מצב חירום, להקשות בעת הזו זו אטימות. יש מצטייני דיקן אפילו שלא עברו. קיבלתי מאות וטסאפים, אבל אחד נכנס לי כמו סכין בלב, של אם חד-הורית שקיבלה 53, למדה ימים ולילות ונמנעו דברים בסיסיים לילדיה".

ח"כ איימן עודה: "עברתי את הבחינה לפני שנים אבל אני זוכר את הקושי והמתח. לפגוע במי שהיו אמורים לעבור במתכוון, זו פגיעה איומה. יש ארבעה צעדי עוול שנגרמו להם - חז"ל צדקו כשאמרו שאין גוזרים על הציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה. השני, לא משנים כללי משחק באמצע משחק. זו פגיעה מכוונת ומעמדה מוסרית. אתה לא יכול לעבור שלב ולהפיל את הסולם כדי שאחרים לא יעלו בו. זה מה שקרה בבחינה הזו. העוול האחרון הוא מה שקרה הבוקר, בפסילת 4 שאלות בלבד. הבחינה המקוצרת זו רמאות. נאמר שבגלל שזו מלחמה, יקלו, אבל במציאות הקשו במתכוון. בשם סיעת חד"ש תע"ל אנחנו מבקשים פקטור של 15 נקודות. יש לבדוק את הבחינה ואת מכלול הבחינות מדעית ולנהל אותן בצורה יותר כנה ויותר צודקת".

ח"כ אחמד טיבי: "הישיבה חשובה ומכרעת וההוכחה היא שניסו לרוקן אותה מתוכן הבוקר. שיעור ההצלחה 32% כשבבחינה קודמת לאחר עררים כ-62%. לפני העררים - 59%. הייתי פה בדיון לאחר הקורונה, אז הורידו את שיעור המעבר מ-65 ל-60, גילו הבנה. הייתה לי הצ"ח להורדת שיעור המעבר, ועצם העלאתה גרמה להבנה שיש שוט. רבים מהקואליציה והאופוזיציה מבינים שיש כאןדרגת קושי חריגה. כדי להיות הגון אומר שלא רק הוועדה הבוחנת נושאת באחריות. אני קובע שללשכת עוה"ד יש קשר לוועדה הבוחנת ואחריות עליה, למרות שהם ממונים ע"י משרד המשפטים. יש החושבים שאפשר לסנן בגלל המצב בשוק ו"ההצפה", על-ידי הכשלה מכוונת של מתמחים בבחינה וזה לא צודק ולא הגון.

"דיקני הרפואה בישראל הורידו את רף ציון המעבר בשנה שעברה ב-3 נקודות, בשל המלחמה. גם בעבר עשו דברים דומים בראיית חשבון. כאן הייתה רמת קושי חריגה. כל אחד מאיתנו קיבל עשרות סיפורים קורעי לב. מי שקיבל ציונים מאוד נמוכים הורדת הרף לא תעזור לו. פסילת שאלות נוספות תהיה רק אקמול למחלה רצינית. בנוסף, צריך להוסיף מועדי בחינה נוספים".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "הקושי הפעם חריג, אבל בבחינה כולה יש בעייתיות שדורשת הסתכלות לעומק וכן סטנדרטיזציה של הבחינה, של חלוקת המקצועות, השאלות וכמה משקל לכל חלק. איך שלא נמדוד את תוצאות הבחינה ברור שהיא הייתה קשה במיוחד. יש להתייחס גם לפערים בין האוניברסיטאות למכללות. לגבי מבנה הבחינה - נושאים שלא לקחו כ"כ הרבה תשומת לב בבחינות קודמות בלטו הפעם- 34 שאלות מבוססות פסיקה חוק ופרשנות, כשבעבר לא היו יותר מ-20 שאלות כאלו. יש לדון על פסילת שאלות אבל גם על פקטור".

ח"כ יוסף טייב: "לצערי, מתוך כ-30 עולים שניגשו לבחינה רק ארבעה עברו. המדינה כמדינה יהודית יש לה אחריות גדולה אם לא הגדולה ביותר כלפי יהדות התפוצות, ולחשוב איך באים לקראתם ולא תוקעים להם מקלות בגלגלים. מדובר על עו"ד שעובדים במקצוע עשרות שנים וזה שהם לא עוברים את הבחינה זה דבר הזוי".

ח"כ יוסף עטאונה: "על הבחינה לענות על תכלית של בחינת רמת הידע וכן תכלית של התאמה למקצוע שיעסקו בו והבחינה הנוכחית לא עונה על שתי תכליות אלו. ההחלטה מהבוקר נגועה בחוסר תום לב, ומצטרפת לחוסר תום הלב של הוועדה בכל הקשור לבחינה הזו, אחרת אי-אפשר להסביר איך כל שנה יש את אותו ויכוח. הוועדה מחליטה בחוסר תום לב שיש יותר מדי עו"ד, והבחינה נכתבת בהתאם.

"ביחס לסטודנטים הערבים - הקושי השפתי שיש בבחינה לא מבטא את הידע בחוק. הבחינה אמורה להיות הוגנת לכולם, והיא לא הוגנת כלל. הגיע הזמן לחשוב כלשכה איך מתמודדים, איך עושים את הסינון וגם שתהיה רמה. יש לתת פקטור מידי. הניסיון העלוב בבוקר להסיר 4 שאלות מראה שנכשלתם כוועדה להכין את השאלות, ואין שום לגיטימציה לתוצאות הבחינה. אלו שיעברו דרך הפקטור- השוק יכריע אם הם ראויים או לא. יש לקיים דיון מעמיק כדי לא לשוב ולקיים אותה ישיבה שוב ושוב".

עו"ד דנה בלום, ראש מערך ההתמחות וההסמכה בלשכת עוה"ד, השיבה לשאלת היו"ר רוטמן על אחוז העוברים בקרב המילואימניקים: "לפני פסילת ארבע שאלות - 45.71% במתכונת המקוצרת ומקרב חיילי המילואים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה 57.14%". עוד הוסיפה כי אחוזי המעבר בבחינה המקוצרת עלו ב-12% לאחר פסילת השאלות הבוקר, מ-23% ל-35%.

היו"ר רוטמן: "משרתי המילואים בפעם הקודמת עברו ב-80%. זו קבוצה שאיכויותיה הנדירות ידועות, אנשים ערכיים עם יכולות, ואם שם מזוהה פער של מעל 30%, מבינים את עוצמת המחדל. יש הצעת חוק פרטית שלי עם כמה ח"כים, שהונחה בתחילת המלחמה לגבי מועד מיוחד למשרתי מילואים. ככל שלא נמצא פה פתרון אני מתכוון להלביש עליה את הדיון ולקדמה בהליך חקיקה מהיר".

אביאל אבני, משרת מילואים: "אחת הבעיות היא שקיפות הוועדה הבוחנת. הפרסום האחרון הוא מלפני 10 שנים. השקיפות תאפשר פיקוח והבנה מה קורה מאחורי הקלעים. אחוזי המעבר של הבחינה המקוצרת בה נבחנו משרתי מילואים ומפוני הצפון הם 23%. כיום היא מונה 20 שאלות בכל פרק, כך שמשקל הסגולי של כל שאלה הוא 2 נקודות. רבים ממשרתי המילואים לא לקחו את האפשרות הזו. חרף כל ההבטחות, כרגע לא ניתנו פתרונות לנשות המילואימניקים".

עו"ד אורן טסלר, מנהל קורס הכנה לבחינות לשכה, חבר ועד מחוז מרכז "ומלווה את המתמחים בעתירות לבית המשפט כל שנה: את הבחינה ניתן להכתיר לפי הנתונים העובדתיים כקשה ביותר בתולדות לשכת עוה"ד. הדומה לה הייתה ביוני 2018 שאז הורידו את רף המעבר מ-65 ל-60. אחוז המעבר של האוניברסיטה העברית בספטמבר -94% ולעומת זאת בדצמבר 81%. חיילי המילואים שאמרו שיקלו איתם, קראו לבחינה מקוצרת, אבל קיצרו להם את החיים. אם משווים ל-2018, אז נפסלו עם הפתרון 11 שאלות שטעו בהן הכי הרבה אנשים. לאחר מכן התקבלו השגות ונפסלו עוד 2 שאלות ובבית המשפט נפסלה עוד שאלה. סה"כ 14 פסילות, הורידו את ציון המעבר מ-65 ל-60 ועברו עוד 400. אין שום סיבה שלא נקבל את אותם אחוזי מעבר. אנחנו רוצים סעד שיעלה את אחוזי המעבר ל-60% לפני המועד להגשת עררים. אם תוך 48 שעות לא יעלו את אחוזי המעבר, נבקש שתקודם חקיקה".

השופט בדימוס עודד מודריק, יו"ר הוועדה הבוחנת הנכנס: "הבחינה ללא ספק הייתה כנראה קשה מהרגיל, ורואים זאת דרך תוצאות נבחני האוניברסיטאות שירדו באחוזי המעבר. מדובר ברישוי מקצועי, זו לא בחינה של קורס באוניברסיטה. רופא שעבר את הסטאז', לא יכול לעשות הרבה דברים שרופא מומחה יכול, אך עו"ד שקיבל רישיונו יכול לחרוץ גורלות של רבים שנתונים בידיו, ויכול להכשיל ללא כוונה רעה ולגרום נזקים, ולכן יש להיזהר מהורדת הציון שקובע את המעבר. הפקטור של 15 נקודות עליו דובר משמעו שטענות שונות על הבחינה לבקשת אותו פקטור יגיעו תמיד. בנוסף, כשאתה קובע ציון מעבר נמוך יותר, זו נקודת היעד של התלמידים הבאים, ולכן הלימוד שלהם יהיה פחות טוב. הם יודעים שיוכלו להסתפק ב-50% תשובות נכונות במקום ב-80-70%. אני לא מסנגר על הבחינה או מי שערכו אותה. נקודת המוצא היא שהייתה בחינה קשה וצריך למצוא פתרון".

היו"ר רוטמן: "גם באוניברסיטאות אמרו בסופו של דבר שבבחינות במשפטים שאינן מדע מדויק, מנרמלים את תוצאות הבחינות, כך שאם נעשתה בחינה קשה מדי ממוצע אמור להיות נניח 80, נותנים פקטור בהתאם. אם הממוצע בשנים האחרונות עומד על כ-62 63, והממוצע בבחינה הזו הוא 52, אמורים לתת פקטור של 10 נקודות. אין צורך לחכות לחקיקה או תקנות אלא לנרמל".

השופט מודריק: "הפקולטות מנרמלות בגלל התואר השני. יש לזכור שזה לא עוד קורס באוניברסיטה אלא בחינת הסמכה. החלטנו להוסיף משהו ששווה פחות או יותר לארבע נקודות נוספות. זה העלה ב-10% את המעבר. הדבר היחיד שנותר בידי הוועדה, הוא דיון על העררים. ראשית, אפשר יהיה למשוך עררים, ודבר שני- נחרדתי כששמעתי שכשאדם מגיש ערר הוא מסכן עצמו בהורדת הציון. אין לזה הצדקה וזה לא ייעשה. בנוסף, אכנס את הוועדה לבדוק אם יש עוד אפשרות לפסילה של שאלות לפני העררים".

ח"כ עודה: "הוועדה הבוחנת רואה שיש התגייסות מקיר לקיר בכנסת, והיא לא מחפשת צדק של ממש, אלא איך לזרוק כמה ציונים וכך לפתור את הבעיה ואני מבקש שנלך לדרך של צדק, לבדוק את הפערים בשני המועדים האחרונים ולסגור אותם. מגיע להם צדק".

עו"ד נוי חסון, משרד המשפטים: "השר פנה ללשכה ולוועדה הבוחנת לבדוק אפשרות למתן פקטור. לאחר בחינה של הנתונים ותוצאות הבחינה, התברר שיש פער בין אחוזי המעבר בין מועד דצמבר לבחינות העבר, ועל הוועדה הבוחנת לבדוק אם נפלו פגמים המצדיקים מתן פקטור. בהינתן ההקלות שניתנו יש מקום לבחון את מקור הפער ביחס לבחינות הקודמות. ככל שלאחר בדיקת הבחינות לא ישתנה אחוז המעבר, ישקול השר את תיקון התקנות. בסמכות הוועדה הבוחנת יש אפשרות לתת פקטור ובסמכות השר לשנות בתקנות את ציון המעבר. ב-2018, היה שינוי במתכונת הבחינה ולכן הורידו את ציון המעבר מ-65 ל-60, ונעשה תיקון בתקנות שמסמיך את הוועדה לתת פקטור".

היו"ר רוטמן: "אבקש תשובה חוץ מארבע שאלות שנפסלו, על כמה שאלות לא ענו נכונה 80% ועל כמה-70% לא ענו נכונה. בהנחה שהשאלות הללו נפסלות, מה יהיה אחוז המעבר.

"אם אני מבין נכון וזו גם המלצתי: יש לכם יכולת לפסול שאלות ולתת פקטור וכן פקטור שונה בין הבחינה המקוצרת לרגילה כי אלו שתי בחינות שונות שיש הבדל ענייני ביניהן. לקבוע את אחוז המעבר שנראה לכם הגיוני ואני ממליץ בחום שתעשו את זה לפני המועד האחרון להגשת ערר כי יש ציבור גדול שמחכה לתשובות וכן תחסכו את כמות העררים שתצטרכו לדון בהם.

"הבחינה לא סבירה, ואני ממליץ שתיקחו את ממוצע המעבר של הבחינות הקודמות ותייצרו אחוז מעבר דומה. לא יכול להיות הבדל של 30-20%".

עו"ד דנה בלום: "מספר השאלות ש-70% ענו עליהן לא נכון הוא 9 שאלות מתוכן 4 שנפסלו.

לשאלת היו"ר רוטמן מה יהיה אחוז המעבר אם יבוטלו 5 השאלות הנוספות, השיבה עו"ד בלום "בקירוב 60%".

היו"ר רוטמן: "אם השופט מודריק יקבע בהגדרה ששאלה ש-70% נכשלו בה אינה הוגנת, אחוז המעבר יעלה לכ-60% ותחסכו גם את כמות העררים. אם אחרי זה עדיין לא יינתן מענה לבחינה המקוצרת, אני ממליץ לייצר פקטור שיעביר לפחות 60%, כי לא הגיוני שההטבה שניתנה להם תתנגש בהם. זה לא שולל את הבחינה של פסילת שאלות נוספות בעקבות העררים. אני פונה ומבקש לעשות זאת בשם כל חברי הוועדה והח"כים הנמצאים פה. יכול השר לקבוע אחרי כל זאת ציון מעבר אחר".

ראש לשכת עוה"ד, עמית בכר: "טקס ההסמכה קבוע הרבה זמן מראש ולא ניתן להזיזו מהרגע להרגע. כדי לעזור לחברים, שלא יצטרכו לחכות לטקס הבא לעסוק במקצוע, הם יוכלו להתחיל לקבל את הרישיון וכך לא נפגע גם באלו שכבר עברו. עמדת לשכת עוה"ד היא שהבחינה צריכה להיות הוגנת. רף הכניסה למקצוע משתכלל בלימודים, בהתמחות ובבחינה. מטרת הבחינה להעמיד רף ראוי אך בשום אופן לא להכשיל בכוונה. הוועדה היא ועדה עצמאית, מכובדת וצריך גם לשמור על כבוד חברי הוועדה. אני לא חושב שאיש מהם עשה משהו במכוון או משהו לא כשר. אני מסכים שהבחינה הייתה קשה באופן חריג וצריך לתת מענה. בוודאות היה כשל, אך אני מציע לא להטיל דופי.

"במקרה הספציפי הזה בגלל הרקע המיוחד של המלחמה, כשחברים רבים שנגשו לבחינה היו תחת אש, או במילואים, הצעתו של ח"כ רוטמן, וההצעה לפסול שאלות שיש עליהן רף מענה נמוך במיוחד, יכולות לתת מענה לבחינה הזו. יש לבחון מה הרף המצביע על אי-תקינות של שאלה, ואז להשוות את הפער, ואני בטוח שהוא יצטמצם. הסמכות והשיקול הם של הוועדה. סינון לא יכול להיות בשלב של אחרי ההתמחות, היו בעבר הרבה הסכמות על שינוי מתכונת הבחינה, כמו להקדים לשנה א' וזו הזדמנות ושעת כושר, הקשיים של עולים ונוספים חוזרים מפעם לפעם. שינוי מתכונת הבחינה מחייב את שיתוף הפעולה של הכנסת, כדי שעו"ד יהיו רק כאלו המתאימים לייצג את הציבור, כי לכלול מי שאינו מתאים זו פגיעה קודם כל בחלשים כי החזקים תמיד יגיעו למצטיינים. כשיש הבדלי אחוזי מעבר זה מראה שזה לא אקראי.

"לגבי המילואימניקים, ההקלות צריכות להינתן לא על חשבון כלל הנבחנים. גם פה פעלנו בצורה חסרת תקדים, כשכינסנו את קמל"ר ויו"ר הוועדה הבוחנת לתת הטבה של בחינות בעל פה. אני לא רואה פסול וזה לשיקול דעת הוועדה, שבבחינה הזו יתבצע נרמול של הציון בהתאם לממוצע הבחינות. אין מחזור אחד דומה לשני והשופט מודריק יכנס את הוועדה. אני קורא לוועדה לבחון בימים הקרובים פסילת עוד שאלות ואם ייוותר פער גדול אפשר לשוב ולהתכנס".

עו"ד ואיל חלאילה, יו"ר ועדת ההתמחות הארצית: מתוך 649 נבחנים ערבים עברו רק 10%. יש בבחינה בעיה מובנית ועלינו לחשוב יחד מה ניתן לעשות בעניין".

מ"מ היו"ר ח"כ ארז מלול קרא את החלטת הוועדה: "הוועדה קוראת לפסול את כל השאלות ש-70% ענו עליהן תשובה שגויה. בסמכות הוועדה לקבוע פקטור שיביא לממוצע הבחינות הקודמות ולחילופי חילופין, נמליץ לשר המשפטים לשנות את התקנות בעניין ציון המעבר, והוועדה תקבע דיון מעקב. בנוסף, הוועדה קוראת לראש לשכת עוה"ד לקבוע מועד נוסף".