הכנסות ועודפים של עשרות מ"ש לאוניברסיטאות מהבחינה הפסיכומטרית

הכנסות האוניברסיטאות מהבחינות הפסיכומטריות מסתכמות בעשרות מיליוני שקלים בשנה, הן מרוויחות מהן מיליוני שקלים ואף צברו עודפים של עשרות מיליונים לאורך השנים. כך מגלה פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, הקובע שהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה חייב במס על רווחיו.

המרכז הארצי הוא עמותה שהקימו בשנת 1983 שבע האוניברסיטאות הוותיקות: העברית, תל אביב, בר-אילן, חיפה, בן-גוריון, הטכניון ומכון ויצמן. המרכז מבצע עבורן את הבחינות הפסיכומטריות, המהוות אחד מתנאי הקבלה הכלליים ואשר הציון בהן הוא בין תנאי הקבלה הפרטניים לחלק מן המסלולים (כגון רפואה ומשפטים). במוסדות אקדמיים פרטיים, כגון אוניברסיטת רייכמן והמכללה למינהל, אין בחינות פסיכומטריות.

פסק הדין מגלה (21.1.25), כי בשנת 2014 היו למרכז הכנסות מדמי בחינות בסך 50 מיליון שקל ורווח לפני מס בסך 1.5 מיליון שקל; בשנת 2015 - 59 מיליון שקל ו-6.4 מיליון שקל; ובשנת 2016 - 60 מיליון שקל ו-8.5 מיליון שקל. בשנת 2017 הסתכמו ההכנסות ב-58 מיליון שקל, ובשנת 2019 - ב-62 מיליון שקל. בשנת 2016 היו למרכז נכסים ב-53 מיליון שקל, כולל תיק השקעות בניירות ערך ב-22 מיליון שקל ומזומנים ב-21 מיליון שקל.

עד 2013 היה המרכז רשום ברשות המיסים כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) וככזה היה פטור ממס. באותה שנה - בעקבות שינויי חקיקה - השתנה הסיווג למוסד ציבורי, ושנה לאחר מכן קבעה הרשות שאין לסווג אותו כמוסד שכזה הפטור ממס. בשנת 2019 הוציא פקיד שומה ירושלים 3 למרכז שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2016-2014, בסכום מס של 4.2 מיליון שקל ובסכום כולל של 5 מיליון שקל (עם הצמדה, ריבית וקנסות).

דורות דחה את ערעורו של המרכז על השומה לאחר שקבע, שכן אין להכיר בו כמוסד ציבורי. טענתו העיקרית של המרכז הייתה שהוא עוסק בחינוך, אך דורות אומר: "'חינוך' הוא, הלכה ולמעשה, התוויית דרך וערכים לתלמידים, הכוונת התנהגות, הקניית ידע והשכלה, מתן כלים להתנהלות נכונה בחיים ומטרה לא פחות חשובה, רכישת התלמיד כלים ('ארגז כלים' כלכלי או חברתי), בין היתר, על-מנת להתפרנס בכבוד... האם מתכון להצלחה באוניברסיטה הוא רק על-ידי הצלחה בבחינה הפסיכומטרית?! ידוע ומפורסם לכל, כי מוסדות אקדמיים רבים אינם מצריכים עמידה בבחינה הפסיכומטרית".

המרכז עצמו אישר, מוסיף דורות, כי הבחינה היא רק כלי לחיזוי ההצלחה בלימודים האקדמיים, וכי גם גורם חיצוני יכול לקיים אותה - ומכאן שאין המדובר במטרה ציבורית. "אין עסקינן בחינוך אלא בתנאי סף לכניסת התלמיד לפקולטה אותה בחר, על-מנת לקבל את התלמידים הטובים ביותר (לכאורה)", הוא קובע. עוד אומר דורות, כי המרכז אינו עומד במטרה הציבורית של "מדע" ואינו בגדר מי שמסייע למוסד ציבורי אחר, שכן פעילותו אינה מיטיבה עם הציבור.

עוד מעיר דורות: "יש לתהות, לאחר שצברה המערערת רזרבות בסכום של מעל 40 מיליון שקל, מדוע לא הפסיקה לצבור (שכן יש גבול כמה צריך לצבור למטרת בניית מבנה או קומה נוספים, או שינויי מערך הבחינה בקצב ההתקדמות הטכנולוגיה והדיגיטל) והוזילה, על דרך משל, את עלות הבחינה. שאלה זו, למרות שלא נשאלה, נותרה בחלל האוויר ולא מצאתי בטענות המערערת תשובה כדבעי לשאלה זו. העדר הסבר או תשובה המניחים את הדעת, עומדים למערערת לרועץ". הוא קובע, כי "היקף העודפים אינו סביר". את המרכז ייצגו עוה"ד אופיר לוי, ניר רוזנר ורוזה פלד, ואת פקיד השומה - עוה"ד בינה צמח-מאונר ורועי כהן.