חוק הגיוס: הקרב על הגדרת "חרדי" ממשיך לחולל סערה

הייעוץ המשפטי לוועדה הציג את עמדתו, לפיה הצעת החוק מבקשת לאמץ את ההגדרה שנקבעה בתיקון 19 לחוק שירות ביטחון, לפיה כל מי שלמד במוסד חינוך חרדי בין גיל 14 לגיל 18 במשך לפחות שנתיים ייחשב ל"בוגר מוסד חינוך חרדי". עם זאת, צוין כי בית המשפט העליון קבע שהגדרה זו רחבה מדי ועלולה לכלול גם מי שאינו מקיים אורח חיים חרדי בפועל ביום גיוסו. בפסק הדין שהוזכר בדיון, השופטת המנוחה מרים נאור התריעה כי ייתכן מצב שבו אדם שלמד בישיבה שנתיים בלבד בגיל צעיר, אך לא חי כחרדי בהמשך, ייחשב חרדי לעניין הגיוס - דבר המערער את הרציונל של החוק.

עוד ציין הייעוץ המשפטי את מסקנות דוח ועדת נומה, לפיהן ההגדרה הקיימת מביאה לכך שגם חילונים שבאו מרקע חרדי אך אינם מנהלים אורח חיים חרדי ייספרו בתוך היעדים. במסגרת הדוח הומלץ לעדכן את רשימת מוסדות החינוך החרדיים המוכרים ולבחון מחדש את התבחינים להגדרת חרדי בהצעת החוק החדשה.

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התריע בדיון כי הצעת החוק עלולה ליצור אי-שוויון מהותי בגיוס: "המצב המשפטי כיום קובע חובת גיוס לכולם. הצבא אינו יכול לגייס את כולם בבת אחת, אך ההצעה הנוכחית מחזקת את אי-השוויון בכך שהיא מעניקה לקבוצה מסוימת את האפשרות לבחור אם להתגייס או לא. אם רוצים ליצור מערכת יעדים אמיתית, חובת הגיוס צריכה להיות אישית".

לימון גם הדגיש את חשיבות האפקטיביות של עיצומים כלפי משתמטים וציין כי ראש אגף תקציבים במשרד האוצר הבהיר כי ללא חובת גיוס אישית, לא ניתן יהיה ליישם מדיניות גיוס אפקטיבית.

ריקי ברקוביץ', אמו של איל שנהרג במלחמת חרבות ברזל, זעמה על הסחבת בדיונים: "כבר חצי שנה אתם דנים בחוק הזה ושום דבר לא השתנה. הציבור המשרת קורס תחת הנטל, ואין תזוזה מהצד החרדי - להפך, העמדות רק מתבצרות. הציבור החרדי היקר, תחליטו אם אתם אזרחי המדינה או אורחים כאן".

הד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה חשף כי נתוני הגיוס אינם משקפים בהכרח גיוס אמיתי של חרדים: "כל שנה אנחנו מוציאים נתונים על מספר החרדים שהתגייסו, וזאת על בסיס נתוני המדינה. בשנים האחרונות המספר עומד באזור 1,200, אבל כשבדקנו מקרב המשרתים הסתבר שרק 32% מאלה שהתגייסו כחרדים מגדירים את עצמם כחרדים בזמן השירות. הנתונים לא משקפים בהכרח את המציאות".

אלי אדלר, חרדי ששירת 40 שנה בסדיר ובמילואים, הציג עמדה נחרצת בנוגע להתפתחויות בנושא: "היה גידול בגיוס החרדים והוא נעצר ב-2013, כי מאותו רגע התחילו לדבר על גיוס לכולם והחרדים נכנסו למגננה. בתחילת חרבות ברזל הייתה הסתערות של חרדים על צה"ל בבקשה להתגייס, אבל זה נגמר כשהתחילו לדבר שוב על גיוס חובה".

הד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הזהירה מהשלכות ציבוריות רחבות שעלולות לערער את המוטיבציה לשירות: "צה"ל הוא צבא העם, ואם יעבור חוק שייתפס כחותר לאי-צדק, תהיה לכך השפעה ישירה על המוטיבציה לשירות. בסקרים שקיימנו נמצא כי אם יעבור חוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי מגיוס, 68% מהציבור היהודי סבורים שזה יפגע במוטיבציה לשירות קרבי, ו-41% יראו בו מכשיר להשתמטות".

הדיון הבא: חובת גיוס אישית

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, ציין כי הגדרת החרדי נותרה סוגיה קריטית בכל ניסוחי חוקי הגיוס: "חייבים להגדיר מי הוא חרדי אחרת לא נדע על מי היעדים חלים. בכל הגלגולים של חוקי הגיוס חזרו שוב ושוב לאותה הגדרה. אי-אפשר לאפשר מצב שבו כל אדם יקום בבוקר, ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה למד במוסד חרדי - ייחשב ככזה".

בתום הדיון ציין היו"ר ח"כ יולי אדלשטיין כי הנושא מוצה בשלב זה, והישיבה הבאה תתמקד בהיבטים נוספים של חובת הגיוס האישית ובמודלים חלופיים לפתרון הסוגיה. הדיונים בוועדה צפויים להימשך.