הגיל הרך. ללא מסגרת
המועצה לגיל הרך הוקמה ב-2018 - אבל עדיין לא החלה את פעילותה |
ועדת החינוך החלה לדון בהצעת החוק להקמת רשות לאומית לגיל הרך, שתאחד את כלל הסמכויות תחת גוף אחד ● במשרד החינוך ובמשרד האוצר מתנגדים בטענה שמדובר בכפילות ביורוקרטית שתכביד על התקציב ● במקביל, עשרות אלפי ילדים נותרים ללא מסגרת והמטפלות אינן מקבלות שכר בזמן |
ועדת החינוך, התרבות והספורט החלה (יום ב', 10.3.25) לדון בהצעת חוק הרשות לגיל הרך, כהכנה לקריאה ראשונה. במשרד החינוך ובמשרד האוצר הביעו התנגדות נחרצת להצעה, בטענה להכבדה על התקציב וליצירת כפילות מבנית.
החוק שלא יושם - והמועצה שהתפרקה
ב-2017 חוקקה הכנסת את החוק להקמת מועצה לגיל הרך, אך בפועל היא לא מתפקדת. המועצה שהוקמה בנובמבר 2018 מינתה 22 חברים, אך מינויים פקע לאחר ארבע שנים, ולא חודשו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד החינוך בנובמבר 2024 כדי לברר מדוע המועצה אינה פועלת, אך עד כה לא נתקבלה תשובה. גם ועדת השרים לענייני הגיל הרך, שאמורה הייתה לקום, לא הוקמה. למרות שהוקצה לה תקציב של 6 מיליון ש"ח, הוא כמעט ולא נוצל.
כיום, אין גוף ממשלתי אחד שמרכז את תחום החינוך והטיפול בילדים עד גיל 3. הצעת החוק, שעליה חתומים 24 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, מבקשת להקים רשות לאומית לגיל הרך שתאחד את כלל הסמכויות והפעילות בתחום. הרשות תכלול מועצה בראשות שר העבודה, ותורכב ממומחים בתחום, נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הורים ונציגי ציבור נוספים. יוזם ההצעה, ח"כ ינון אזולאי, ציין כי מטרת הרשות היא "לשפר את איכות השירותים הניתנים לילדים ולהוריהם, ולספק את המשאבים הנדרשים".
במשרד האוצר מתנגדים להקמת הרשות החדשה. נטע בר זיו מאגף תקציבים טענה כי "הממשלה פועלת לצמצום גופים, בעוד שהצעת החוק מציעה להקים גוף נוסף - מהלך הפוך לחלוטין למגמה הנוכחית". לדבריה, עלות הקמת הרשות החדשה תנוע בין 50 ל-60 מיליון ש"ח: "מדובר בהוצאות על לשכות, כוח אדם, תפעול, מחשוב ואבטחה - כפילות מול פעילות קיימת במשרדי הממשלה". ח"כ טייב דרש ממשרד האוצר להציג הערכה תקציבית שתפריד בין עלויות ההקמה לעלויות השוטפות.
גם משרד החינוך מתנגד להצעת החוק. נציגת הייעוץ המשפטי במשרד, שרית חאיק שפיגלשטיין, אמרה כי "אם מדובר על רשות עצמאית עם תקציב ופיקוח נפרדים - זה מהלך בעייתי. יש לאחד את כלל השירותים תחת משרד החינוך, ולא להקים גוף עצמאי חדש". סמדר פרידמן ממשרד המשפטים הצטרפה לביקורת: "תאגיד סטטוטורי מקימים כדי להפריט את מדיניות הממשלה - וזה לא המקרה כאן".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, הדגיש כי המדינה מחויבת לטיפול מסודר בגיל הרך: "מאז שמעונות היום עברו לאחריות משרד החינוך חלה התקדמות משמעותית, אבל עדיין יש אתגרים עצומים. נקים רשות לגיל הרך - אנחנו הולכים על זה בכל הכוח".
ח"כ אזולאי סיפר כי ניסה להגיע להבנות עם משרד החינוך, אך מאחר שלא הושגו הסכמות, יזם את החוק: "משרד החינוך לא מתפקד בתחום המעונות. אם ישתפו פעולה - הרשות תהיה תחתם. אם לא, היא תעבור למשרד העבודה".
החוק שלא יושם - והמועצה שהתפרקה
ב-2017 חוקקה הכנסת את החוק להקמת מועצה לגיל הרך, אך בפועל היא לא מתפקדת. המועצה שהוקמה בנובמבר 2018 מינתה 22 חברים, אך מינויים פקע לאחר ארבע שנים, ולא חודשו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד החינוך בנובמבר 2024 כדי לברר מדוע המועצה אינה פועלת, אך עד כה לא נתקבלה תשובה. גם ועדת השרים לענייני הגיל הרך, שאמורה הייתה לקום, לא הוקמה. למרות שהוקצה לה תקציב של 6 מיליון ש"ח, הוא כמעט ולא נוצל.
כיום, אין גוף ממשלתי אחד שמרכז את תחום החינוך והטיפול בילדים עד גיל 3. הצעת החוק, שעליה חתומים 24 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, מבקשת להקים רשות לאומית לגיל הרך שתאחד את כלל הסמכויות והפעילות בתחום. הרשות תכלול מועצה בראשות שר העבודה, ותורכב ממומחים בתחום, נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הורים ונציגי ציבור נוספים. יוזם ההצעה, ח"כ ינון אזולאי, ציין כי מטרת הרשות היא "לשפר את איכות השירותים הניתנים לילדים ולהוריהם, ולספק את המשאבים הנדרשים".
במשרד האוצר מתנגדים להקמת הרשות החדשה. נטע בר זיו מאגף תקציבים טענה כי "הממשלה פועלת לצמצום גופים, בעוד שהצעת החוק מציעה להקים גוף נוסף - מהלך הפוך לחלוטין למגמה הנוכחית". לדבריה, עלות הקמת הרשות החדשה תנוע בין 50 ל-60 מיליון ש"ח: "מדובר בהוצאות על לשכות, כוח אדם, תפעול, מחשוב ואבטחה - כפילות מול פעילות קיימת במשרדי הממשלה". ח"כ טייב דרש ממשרד האוצר להציג הערכה תקציבית שתפריד בין עלויות ההקמה לעלויות השוטפות.
גם משרד החינוך מתנגד להצעת החוק. נציגת הייעוץ המשפטי במשרד, שרית חאיק שפיגלשטיין, אמרה כי "אם מדובר על רשות עצמאית עם תקציב ופיקוח נפרדים - זה מהלך בעייתי. יש לאחד את כלל השירותים תחת משרד החינוך, ולא להקים גוף עצמאי חדש". סמדר פרידמן ממשרד המשפטים הצטרפה לביקורת: "תאגיד סטטוטורי מקימים כדי להפריט את מדיניות הממשלה - וזה לא המקרה כאן".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, הדגיש כי המדינה מחויבת לטיפול מסודר בגיל הרך: "מאז שמעונות היום עברו לאחריות משרד החינוך חלה התקדמות משמעותית, אבל עדיין יש אתגרים עצומים. נקים רשות לגיל הרך - אנחנו הולכים על זה בכל הכוח".
ח"כ אזולאי סיפר כי ניסה להגיע להבנות עם משרד החינוך, אך מאחר שלא הושגו הסכמות, יזם את החוק: "משרד החינוך לא מתפקד בתחום המעונות. אם ישתפו פעולה - הרשות תהיה תחתם. אם לא, היא תעבור למשרד העבודה".
| יישום חוק המועצה לגיל הרך – מסמך עדכון / מבט על | ||
|
סקירת עבודת המועצה לגיל הרך ופעילותה (10 עמ')
|
אתי וייסבלאי
●
מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
|
||
|
|
+אושר בוועדה: עסקים לא יוכלו לדרוש קנייה בסכום מינימלי כדי לאפשר תשלום באשראי
14:15 11/03/25 | מירב ארד
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ אליהו ברוכי לתקן חוק הגנת הצרכן ולאסור על עסקים לחייב לקוחות המבקשים לשלם באשראי לבצע קנייה בסכום מינימלי. לפי ההצעה שאושרה, עוסק שמאפשר לצרכנים לבצע תשלום בכרטיסי חיוב לא יוכל להתנות את אפשרות התשלום בקניה בסכום מזערי. עוד אושר כי שר הכלכלה רשאי, בהסכמת שרי המשפטים והאוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום נוספים שאינם כרטיס חיוב. עוסק יחיד שיפר את החוק צפוי לעיצום כספי של כ-7,000 שקלים ותאגיד שיפר את החוק צפוי לעיצום כספי של למעלה מ-22,530 שקלים על כל הפרה. הצעת החוק תיכנס לתוקף כבר בשבועות הקרובים, לאחר אישורה הסופי במליאה ועם פרסומה ברשומות.
+אושר בוועדה: הבנקים הגדולים יחויבו לאפשר הפקדת פקדונות גם ללקוחות ללא חשבון עו"ש
13:20 11/03/25 | מירב ארד | לרשימה המלאה
[צילום: דריו סנצ'ז, פלאש 90]
הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר השנה, והמפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה ▪ יוזם החוק ח"כ בוארון: ההצעה מביאה בושרה חשובה לצרכנים שעד היום היו שבויים בפקדונות העו"ש שלהם
[צילום: דריו סנצ'ז, פלאש 90]
+לפיד הציג תוכנית כלכלית: "המשבר נובע משוחד פוליטי וניהול חובבני"
11:49 11/03/25 | מירב ארד
ראש האופוזיציה יאיר לפידד הציג (יום ג') תוכנית כלכלית בת 26 צעדים מבניים שלדבריו נותנת מענה ל"אתגרי יסוד בכלכלה הישראלית" ותוביל ליצירת ודאות למשק, להורדת יוקר המחייה, ולהתמודדות עם בעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. התוכנית כוללת צעדים מבניים ובהם: הורדת מיסים, ביטול כספים קואליציוניים, צמצום משרדי ממשלה פרוייקטים לשיקום הדרום והצפון וכן שינוי בחינוך ובהכשרות
"המשבר הנוכחי נובע מניהול כושל וחסר אחריות. הוא נובע משוחד פוליטי בהיקפים חסרי תקדים, מפגיעה במערכת המשפט, מניהול חובבני ולא ענייני של הממשלה", טען לפיד.
"המשבר הנוכחי נובע מניהול כושל וחסר אחריות. הוא נובע משוחד פוליטי בהיקפים חסרי תקדים, מפגיעה במערכת המשפט, מניהול חובבני ולא ענייני של הממשלה", טען לפיד.
+עתירה: המדינה תפסה מיכלית בטענה שגויה לסיוע לטרור
07:13 11/03/25 | איתמר לוין, יצחק דנון | לרשימה המלאה
ההכנסות נועדו למימון חיזבאללה [צילום: בילאל חוסיין, AP]
גלנט הורה לתפוס את המיכלית ביולי שעבר, בטענה ששנתיים לפני כן העבירה נפט עבור כוח קודס וחיזבאללה ▪ הבעלים הנוכחיים מכחישים, מזכירים שלא הייתה בבעלותם וטוענים שהסחבת בעניין נובעת מהיחסים הרעועים עם טורקיה
ההכנסות נועדו למימון חיזבאללה [צילום: בילאל חוסיין, AP]
+לוחמים שנפצעו בפעילות מבצעית יוכלו לקבל רישיון נשק גם לפני גיל 21
23:38 10/03/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25), התשפ"ה-2025, שיזם ח"כ יצחק קרויזר. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.
החוק החדש יאפשר למי שטרם מלאו לו 21 שנים, אך שוחרר מהצבא עקב פציעה בפעילות מבצעית או מסיבות רפואיות בעת שירותו כלוחם, להגיש בקשה לרישיון נשק. לשם כך יידרש אישור ועדה רפואית והמלצה מקצין מוסמך בצה"ל.
ח"כ קרויזר אמר לאחר אישור החוק: "זהו מסר ללוחמים שלנו - אתם לא לבד". בדברי ההסבר נכתב כי מטרת החוק היא לאפשר לחיילים שנפצעו להגן על עצמם ועל סביבתם, גם אם לא השלימו שירות צבאי מלא.
החוק החדש יאפשר למי שטרם מלאו לו 21 שנים, אך שוחרר מהצבא עקב פציעה בפעילות מבצעית או מסיבות רפואיות בעת שירותו כלוחם, להגיש בקשה לרישיון נשק. לשם כך יידרש אישור ועדה רפואית והמלצה מקצין מוסמך בצה"ל.
ח"כ קרויזר אמר לאחר אישור החוק: "זהו מסר ללוחמים שלנו - אתם לא לבד". בדברי ההסבר נכתב כי מטרת החוק היא לאפשר לחיילים שנפצעו להגן על עצמם ועל סביבתם, גם אם לא השלימו שירות צבאי מלא.
+בקריאה ראשונה: קטינים ובעלי מוגבלות יהיו זכאים לנוכחות עורך דין במהלך חקירה
23:35 10/03/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025. 31 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע בה כי קטינים ואנשים עם מוגבלות יהיו זכאים לנוכחות עורך דין במהלך חקירתם, אלא אם כן הם מוותרים על הזכות בכתב ומתוך מודעות להשלכות. כמו כן, החוק מפרט את ההגבלות והחריגים בנוגע לנוכחות עורך דין, כגון במקרים של חקירות דחופות או חקירות של חשודים בעבירות ביטחון.
מוצע בה כי קטינים ואנשים עם מוגבלות יהיו זכאים לנוכחות עורך דין במהלך חקירתם, אלא אם כן הם מוותרים על הזכות בכתב ומתוך מודעות להשלכות. כמו כן, החוק מפרט את ההגבלות והחריגים בנוגע לנוכחות עורך דין, כגון במקרים של חקירות דחופות או חקירות של חשודים בעבירות ביטחון.
+לוח הזמנים החדש: הכנסת תקיים את כנס הקיץ עד סוף יולי, המושב הרביעי ייפתח באוקטובר
23:32 10/03/25 | עידן יוסף
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה יביא לאישור ועדת הכנסת את מועדי פעילות הכנסת לשנה הקרובה. כנס החורף של המושב השלישי החל ב-27 באוקטובר 2024 ויסתיים ב-2 באפריל 2025. כנס הקיץ ייפתח ב-4 במאי ויסתיים ב-27 ביולי 2025. חג השבועות, שיחול ב-1-2 ביוני, יביא לכך שלא תתקיים ישיבת כנסת ביום שני.
המושב הרביעי של הכנסת ה-25 צפוי להיפתח ב-19 באוקטובר 2025.
המושב הרביעי של הכנסת ה-25 צפוי להיפתח ב-19 באוקטובר 2025.
+מתווה סער-לוין קורם עור וגידים: כך ייבחרו שופטים בעתיד
23:19 10/03/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
אוריאל לין, גבי לסקי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת החוקה של הכנסת השלימה את הקראת סעיפי הרפורמה לבחירת שופטים, במסגרת מתווה סער-לוין ▪ ההצעה מציעה שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, קביעת מנגנון הכרעה חדש והוספת נציגי ציבור ▪ רוטמן: "ההכרעה תשקף את רצון הציבור" ▪ ח"כ קריב: "מדובר במחטף פוליטי"
אוריאל לין, גבי לסקי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+חשש מהתערבות בינלאומית: ועדת הבריאות בוחנת יציאה מה-WHO
20:52 10/03/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
אושר שקלים, אריאל קלנר ולימור סון הר מלך [צילום: ערוץ כנסת]
ועדת הבריאות דנה באפשרות פרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי ▪ התומכים טוענים שהארגון אנטי-ישראלי ומאיים על ריבונות המדינה, בעוד מתנגדים מזהירים מהשלכות חמורות על הבריאות הציבורית והמחקר הרפואי
אושר שקלים, אריאל קלנר ולימור סון הר מלך [צילום: ערוץ כנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המועצה לגיל הרך הוקמה ב-2018 - אבל עדיין לא החלה את פעילותה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

