בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (ד', 7.7.04) בקשה לאישור תביעה יצוגית כנגד חברת הכבלים "תבל", וקבע כי אין להתיר המשך ניהול הליך של אישור תובענה כייצוגית כנגדה.
בחודש אוגוסט 2002 הגישו חטיב סלים ואח' בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד "תבל" וחברות כבלים נוספות' בטענה כי חברות הכבלים לא סיפקו את שירותיהן לתושבי הפריפריה במועד בו היו מחויבות לעשות כן.
הבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגשה ארבעה חודשים לאחר כניסתה של "תבל" להקפאת הליכים, וזאת מבלי לקבל את רשותו של בית המשפט שדן בהקפאת ההליכים כמתחייב בדין.
בחודש ינואר 2004, עם סיומה של הקפאת ההליכים כנגד "תבל" וכניסתו לתוקף של הסדר הנושים, הודיעה "תבל" לבית המשפט שדן בתביעה הייצוגית כי התביעה הייצוגית נגדה צריכה להפסק ולהתבטל, זאת בהתאם להוראות הסדר הנושים.
התובעים, התנגדו להפסקת התביעה כנגד "תבל" וביקשו להתיר להם להמשיך ולנהלה גם כנגד "תבל".
שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, ורדה אלשיך, שדחתה את הבקשה, קבעה בהחלטתה כי התביעה הייצוגית כנגד "תבל" הוגשה במהלך תקופת הקפאת ההליכים מבלי לקבל רשות מיוחדת לכך, וכן קבעה אלשיך, כי התביעה הוגשה באיחור ניכר ללא הצדקה.
עוד קבעה אלשיך כי אין להתיר הגשת תובענות ייצוגיות נגד חברה המצויה בהליכי חדלות פרעון, אלא במקרים חריגים. "מרגע שנקלעה חברה להליכי חדלות פרעון אין עומדים כל הרציונלים העומדים בבסיסו של מכשיר התובענה הייצוגית", קבעה אלשיך.
השופטת אלשיך הוסיפה כי "אל מול ציבור הצרכנים שנפגע, לכאורה מהתנהגות החברה, עומדים עתה נושיה של החברה אשר כנגדם אין להשתמש בנשק הבלתי קונבנציונלי, של תביעה ייצוגית".
האינטרס הציבורי, סיכמה אלשיך, כאשר מדברים בחברה חדלת פרעון, מחייב דווקא להימנע מהתרת הגשתן של תובענות ייצוגיות כנגד החברה "וממילא גם לא מתקיים במקרה כזה אחד התנאים לאישור הגשתה של תובענה ייצוגית, והוא כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לדון במחלוקת".
פש"ר 1361/02 בש"א 4557/04
