ניקרגואה נסוגה מהתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק

ניקרגואה נסוגה מהתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. במרס 2024, ניקרגואה הגישה תביעה נגד גרמניה בבית הדין, בטענה כי תמיכתה הצבאית והפיננסית של גרמניה בישראל מפרה את אמנת הג'נוסייד של 1948. ניקרגואה טענה כי על גרמניה להפסיק את משלוחי הנשק לישראל ולחדש את המימון לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלשתינים (UNRWA).

אלא שב-30 באפריל 2024, בית הדין דחה את בקשת ניקרגואה להוציא צו ביניים נגד גרמניה, בקובעו כי התנאים המשפטיים לכך לא התקיימו. ההחלטה התקבלה ברוב של 15 נגד 1.

מדינה תחת לחץ בינלאומי

נסיגתה של ניקרגואה מהתביעה מתרחשת ברקע לחץ גובר מצד הקהילה הבינלאומית כלפי המשטר במדינה, ובעיקר כלפי הנשיא דניאל אורטגה ורעייתו, רוסאריו מוריו, המחזיקה בתפקיד בכיר ובסמכויות שלטוניות המקבילות לאלו של הנשיא עצמו. דוח של קבוצת מומחי זכויות האדם של האו"ם, שהוצג ב-28 בפברואר 2025, מונה 54 בכירים במשטר כאחראים לעינויים, מעצרים שרירותיים ואף הוצאות להורג ללא משפט.

עוד קודם לכן, ב-22 בנובמבר 2024, העבירה האספה הלאומית של ניקרגואה תיקון חוקתי שהעניק לרוסאריו מוריו שליטה ישירה על הצבא. בכך הפכה מוריו לבעלת-סמכות זהה לבעלה בתחום הביטחוני, מהלך שפורש כשלב נוסף בביצור שלטון הדיקטטורה והכפפת מנגנוני השלטון לרצונם.

במרס 2025, השיק המשטר כוח פרה-צבאי חדש, המורכב מ-76,800 עובדי ציבור, אשר עברו הכשרה צבאית להגנה על המשטר. לפי דיווחים, חלקם גויסו בניגוד לרצונם. כוח זה מזכיר את הקבוצות האזרחיות האלימות שפעלו בדיכוי המחאות בשנת 2018.

עיצומים ומכות כלכליות

ניקרגואה ניצבת כיום בפני משבר כלכלי מתרחב. אמש, הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על הטלת מכסי מגן כלליים של 10% על כל המדינות הסוחרות עם ארה"ב. ניקרגואה, שנכללה ברשימת 58 מדינות יעד, ספגה את שיעור המכס הגבוה ביותר מבין מדינות מרכז אמריקה - 18%.

גם מחלקת ביטחון הפנים של ארה"ב הודיעה ב-25 במרס על סיום תוכניות הפרול עבור אזרחי ניקרגואה, קובה, האיטי וונצואלה - מהלך שצפוי להשפיע על אלפים המבקשים מקלט בארה"ב.

ההחלטה של ניקרגואה לסגת מהתביעה נתפסת כהודאה עקיפה בכך שהתביעה הייתה חסרת בסיס משפטי. שר החוץ גדעון סער הדגיש כי מדינות נוספות שהצטרפו לתביעה המופרכת נגד ישראל ותעו בדרכן מוזמנות כעת לשקול מחדש את עמדתן.

בנסיבות של משבר פוליטי חריף, חקירות פליליות מצד גופי זכויות אדם בינלאומיים ועיצומים כלכלייים כבדים, נראה כי נסיגתה של ניקרגואה מהתביעה נגד ישראל אינה רק משפטית - אלא גם פוליטית. צעד זה עשוי לבשר על התחזקות התמיכה הבינלאומית בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה, דווקא בזמן שניקרגואה עצמה עומדת בפני ביקורת חריפה על דיכוי פנימי מתמשך.