כמו O שלילי - רק נדיר פי אלף: התגלה סוג חדש של דם

בפעם הראשונה זה שנים, התווספה משפחה חדשה למפת קבוצות הדם העולמית: חוקרים בצרפת גילו לאחרונה סוג דם ייחודי, שזכה לשם "גוואדה שלילי" (Gwada-negative) - על שם מוצא האישה שנושאת אותו, מגוואדלופ שבאיים הקריביים.

הגילוי פורסם ביוני על-ידי האיגוד הבינלאומי להעברת דם (ISBT), שקבע רשמית כי מדובר במערכת קבוצות הדם ה־48 במספר. לפי המדענים, מדובר במקרה יוצא דופן שבו רק אדם אחד בעולם מוכר כבעל התכונה הזו, מה שהופך את ההתאמה הרפואית שלה למורכבת במיוחד.

כך התגלה הסוד - תשע שנים אחרי קבלת הדגימה

הסיפור החל עוד ב־2011, אז התקבלה במעבדה הלאומית לצריכת דם בצרפת (EFS) דגימת דם של אישה בת 54. בבדיקות שגרתיות עלה חשד שמדובר בקבוצת דם חריגה - אך רק ב־2019, בזכות ריצוף גנטי מתקדם, הצליחו החוקרים לפענח את רצף ה־דנ"א של הדגימה ולזהות שני אללים מוטנטיים - אחד מהאם ואחד מהאב.

המשמעות: מדובר במערכת אנטיגנים ייחודית שמעולם לא תועדה. "היא לא תוכל לקבל תרומת דם מאף אדם אחר - רק מעצמה", הסביר החוקר הראשי במכון לצריכת דם בצרפת. "מעולם לא ראינו דבר כזה".

למה זה חשוב?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, קבוצות הדם המוכרות - כמו ABO ו־Rh - הן רק חלק קטן מתוך מערך מסובך הרבה יותר. כיום ידועים עשרות אנטיגנים נוספים, וייתכן כי קיימות עוד עשרות קבוצות שטרם זוהו.

עבור חולים שפיתחו נוגדנים נגד אנטיגנים נדירים, או כאלה שעברו השתלות רבות, זיהוי מדויק של קבוצת הדם הוא לעיתים עניין של חיים ומוות. גילויים חדשים כמו זה עשויים לסייע לרופאים להתאים עירוי דם באופן מדויק יותר - ולצמצם סיכונים לסיבוכים חמורים.

לא המקרה הראשון - אבל נדיר במיוחד

בשנים האחרונות נוספו למפת הדם העולמית עוד שתי מערכות חדשות:

• MAL - קבוצת דם שזוהתה בבריטניה בשנת 2022.

• Er - קבוצה נוספת שאושרה על-ידי ISBT רק ב־2023.

אולם גוואדה שלילי שונה מהן - מפני שלא נמצאו עד כה אנשים נוספים שנושאים אותה. מדובר במערכת שהזיהוי שלה מתאפשר רק באמצעות ריצוף דנ"א - לא באמצעות בדיקות סרולוגיות שגרתיות.

לדברי הד"ר קלייר פִּירֶה־אֶזֶאן, מנהלת המחקר ב־EFS, "אנחנו צופים שבעשור הקרוב נגלה עוד קבוצות דם נדירות. כל גילוי כזה משפר את יכולת ההצלה שלנו - במיוחד במקרים קיצוניים של התאמה נדירה".

הגילוי המרעיש מצרפת מחזיר את תשומת הלב למורכבות המדהימה של הדם האנושי, ולעובדה שאנו רק בראשית הדרך בהבנת המגוון הגנטי שמרכיב אותו. עבור מערכות הבריאות - מדובר לא רק בהישג מדעי, אלא בתקווה מעשית לחולים נדירים שמחפשים התאמה מושלמת, ולמערכות תרומת הדם שמבקשות לשפר את רמת הבטיחות. ייתכן שבעתיד הלא רחוק נגלה שיש יותר "יחידים מסוגם" ממה שחשבנו.