בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על: "הפקעת מחירים מונופוליסטית בתקופת מלחמה"

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד חברת אל על, בטענה לנזקים שגרמה לציבור לקוחותיה בשל הפקעת מחירים מונופוליסטית אסורה בטיסות – "שירות חיוני בתקופת מלחמה וחירום", החל מיום 7 באוקטובר 2023 ועד היום.

בבקשה נאמר כי עד תום הרבעון הראשון של שנת 2025, הנזק הממוני שנגרם ללקוחות בשל התנהלות אל על וחברת-הבת סאן דור מוערך בכ-483 מיליון דולר, ונוסף לכך נגרם נזק בלתי ממוני של כ-115 מיליון דולר.

לדברי המבקש, עו"ד אילן ורדניקוב מחיפה, אל על מפרסמת נתונים רבעוניים הכוללים עלויות, הכנסות ורווחים ממוצעים לק"מ טיסה – הן לנוסעים בפועל והן למושבים שהוצעו. לטענתו, נתונים אלו מהווים הודאות בעל דין, ומוכיחים כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המחיר שגובה אל על לק"מ טיסה עלה, בעוד שהוצאותיה ירדו – וכתוצאה מכך שולי הרווח שלה גדלו דרמטית.

פערים דרמטיים ברווחיות מול תקופת השלום

מהנתונים שצורפו עולה כי ברבעוני המלחמה (אוקטובר 2023–מרס 2025) עלה המחיר הממוצע לכל נוסע לק"מ טיסה בכ-12%, בעוד שההוצאה ללק"מ ירדה ב-0.1%. שיעור הרווח הממוצע על טיסות נוסעים לפני הכנסות נוספות נסק פי 15. כאשר נכללות גם הכנסות נלוות (כגון בחירת מושב, כבודה וכו'), עלה שיעור הרווח פי 2.5 – מ-9.7% ל-24.9%, ואחרי נטרול מענק חריג ששולם לעובדים – פי 3.5, לכ-35%.

לדברי המבקש, עליית המחירים והרווחיות הגבוהה של אל על בשנת 2024 היו קיצוניות גם ביחס לשוק הבינלאומי. כך, בעוד ששיעור הרווחיות הכוללת של אל על עמד על 29.5%, הממוצע של עשר חברות תעופה ציבוריות זרות עמד על 6.1% בלבד – פי 4.8 פחות. זאת לעומת שנת 2022, אז עמד שיעור הרווחיות של אל על על 5.3%, כמעט זהה לממוצע הבינלאומי (5%).

חוות דעת מומחה: אל על מונופול מובהק ב-20 שווקים

לבקשה צורפה חוות דעתו של פרופ' דויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, אשר קובע כי בתקופת המלחמה הפכה אל על למונופול מובהק ב-20 מתוך 24 שווקים שנבדקו, עם נתח שוק העולה במובהק על 50%. עוד נקבע כי המחיר הממוצע לק"מ טיסה עלה ב-12.2%, אף שלא חל גידול בעלויות – אלא להפך: בשנת 2024 ירדו העלויות בכ-3% לעומת 2023, ובכ-11% לעומת 2022.

הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז–לוד באמצעות עורכי הדין ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון. נטען בה כי הנהלת אל על, עובדיה ובעלי מניותיה הפיקו רווחי הון ישירים מהפקעת המחירים: לעובדים שולם בשנת 2024 מענק בסך 103 מיליון דולר, ועלות העסקת המנהלים הבכירים עלתה מאז תחילת המלחמה. גם בעלי מניות ונושאי משרה בעלי אופציות "גרפו רווחי הון אדירים".

לדברי המבקש, חוסר ההוגנות של אל על בתקופת חירום "דוקר את העין", במיוחד לאור הסבסוד הציבורי ממנו נהנתה החברה. עוד נאמר כי גביית מחיר מופרז עבור שירות חיוני חסר תחליף בזמן מלחמה – בידיו של מונופול שנהנה ממימון ציבורי – היא פעולה בלתי מוסרית, בלתי חוקית וראויה לכל גנאי, בפרט "כאשר חיי אזרחים וחיילים נקטעים או נהרסים מן היסוד".