יש לקבוע תוואי ברור לשינוי מבני במערכת הבנקאות ובשווקים הפיננסיים, על מנת להקטין את הריכוזיות של המערכת הבנקאית ולהגביר את התחרותיות בה - בין היתר, ע"י פיתוח ערוצים חוץ-בנקאיים. כך אמר היום (ב', 19.7.04) נגיד בנק ישראל דוד קליין בוועדת הכלכלה של הכנסת.
לדבריו, זוהי הדרך הנכונה והיעילה, שתביא בסופו של דבר למתן שירותים בנקאיים ולקביעת מחיריהם (העמלות) בצורה תחרותית ואמיתית וזאת, על פי שיקוליהם העסקיים של הבנקים. "מבנה העמלות על שירותים בנקאיים כיום, הוא סימפטום אחד מני רבים להיעדר תחרות מספקת - במיוחד במגזר משקי הבית.
"התערבות פיקוחית בנושא עמלות הבנקים מוצדקת כל עוד התחרות במערכת הבנקאות לא הגיעה לרמה הנדרשת, ובלבד שזו ממוקדת ומזערית, ככל האפשר. אין להתפתות וליצור מעורבות פיקוחית גורפת, שכן היא לא תורמת לתחרות אלא להיפך.
"על כן, יש להגדיר את העילות להתערבות פיקוחית במחירי העמלות הבנקאיות. קיימות ארבע עילות כאלה:
1. עמלות המהוות כפילות או תוספת לעלות בה מחויב הלקוח מלכתחילה בגין אותו שירות: כגון, עמלות בגין רישום פעולה לחשבון, עריכת מסמכים, דמי גבייה חודשית של הלוואות וכד'.
ראוי לשקול את ביטולן של עמלות אלה.
2. עמלות שעלולות להוות חסם לתחרות: עמלות אשר גובהן או קיומן עלולים לייקר את האפשרות למעבר מבנק לבנק, או את האפשרות לבצע את השירות המבוקש באמצעות בנק אחר. למשל, ביטול הרשאה לחיוב חשבון, ביטול שיעבודים, ביטול הוראת קבע, החזרת שיקים דחויים ללקוח ועוד (חלק מעמלות אלה נמצאות כיום בפיקוח). כדי להסיר חסמים לתחרות צריך לקבוע את חיוניותן של עמלות אלה.
3. עמלות שבהן עלולה לא להתקיים תחרות בין הבנקים משום היעדר אלטרנטיבה ללקוח (לקוח "שבוי"): מדובר בעמלות בגין שירותים שהלקוח יכול לקבל רק בבנק שבו מתנהל חשבונו, שינויים בהתנהלות חשבון הלקוח ופעולות יזומות ע"י הבנק עקב חריגים בהתנהלות חשבון הלקוח. למשל, עמלות בגין משיכת דף חשבון, שאילתא אצל פקיד הבנק, שיחזור מידע על חשבונו, שינוי תנאי הלוואה, החזרת שיקים, חסימת כרטיס אשראי וכד'. על עמלות אלה מוצע לפקח, כדי לוודא שיתומחרו בצורה סבירה.
4. עמלות בגין שירותים בנקאיים חיוניים: פעילות הלקוחות הצרכניים בבנק מהווה שירות חיוני ביותר עבורם ורכיב עיקרי במערך התשלומים במשק. למערכת הבנקאות בלעדיות בחלק משירותים אלה. יתירה מכך, זכותו של לקוח לנהל חשבון עו"ש בבנק עוגנה בחוק ואין לפגוע בה באמצעות קביעת עמלות מרתיעות - בפרט לגבי האוכלוסיות בעלות ההכנסות הנמוכות. מדובר בעמלות בגין דמי ניהול חשבון, משיכת מזומנים, הוראת קבע, משיכה מחשבון באמצעות מכשירים אוטומטיים, חיובים עפ"י הרשאה ועוד (חלק מעמלות אלה נמצאות כבר בפיקוח).
לגבי עמלות אלה יש לקבוע נורמה מינימלית של כמות לתקופה ההולמת שרות חיוני, ועליהן מוצע לפקח כדי שיתומחרו בצורה סבירה", סבור קליין.
"יש, איפוא, להקנות לפיקוח על הבנקים סמכויות מפורשות בחוק - על מנת שיוכל לפקח על סבירותן של עמלות מסוימות, עפ"י הקריטריונים שצוינו.
"במקביל, יש להגדיר את אחריותו בנושא, את היעדים וגבולות ההתערבות, את הסמכות להגדיר את העילות לכך, את דרך פעולתו ואכיפת החלטותיו - לרבות הטלת קנסות מינהליים למפירים את הוראות הפיקוח על הבנקים בתחום זה - ואת המנגנון שדרכו ניתן לערער עליהן. החוק צריך להקנות לפיקוח על הבנקים גם סמכות להוציא כללים של גילוי נאות ללקוח.
"כיום, למרות הרושם המוטעה שנוצר לעיתים בשיח הציבורי, אין לפיקוח על הבנקים סמכויות בחוק להטיל פיקוח על עמלות בגין שירותים בנקאיים.
הסמכויות להטיל פיקוח על המחירים (לרבות עמלות הבנקים) מוקנות אך ורק למפקח על המחירים במשרד התמ"ת. עם זאת, פועל הפיקוח באופן נרחב ביותר בתחום זה במסגרת אחריותו בתחום יחסי בנק-לקוח, כמו גם יציבות המערכת הבנקאית - והוא עורך מעקב אחר עמלות הבנקים, מפרסם טבלאות השוואה של עמלות בין הבנקים, מתערב באופן לא פורמאלי בגובה עמלות חריגות לפי שיקול דעתו, יוזם הכנסת עמלות מסוימות לפיקוח, ע"י המפקח על המחירים, ופועל להגברת השקיפות של הבנקים כלפי לקוחותיו בנוגע לעמלות השונות.
"למרות פעילות ענפה זו, המצב הנוכחי של היעדר סמכויות בחוק לפיקוח על הבנקים להטיל פיקוח על עמלות הבנקים אינו תקין ויוצר אשלייה כאילו האחריות לנושא זה מוטלת על הפיקוח על הבנקים. אנו ממליצים, לכן, להסדיר זאת באמצעות חקיקה מפורשת", אמר קליין.
