רוב נפגעי 'תסמונת אספרגר' בישראל אינם מאובחנים

רוב נפגעי 'תסמונת אספרגר' בישראל אינם מאובחנים ואף אינם מוכרים לשלטונות הרווחה והטיפול השונים. כמו-כן, כ-0.6% עד 0.8% מהאוכלוסיה בארץ סובלת מהתסמונת ואולם רק חלק קטן מהם מאובחנים. כך עולה (יום ג', 20.7.04) מבדיקה שערכה סטודנטית בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

ד"ר רוני יורן-הגש, מנהלת מרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה אמרה, כי תסמונת אספרגר שייכת לקבוצת הפרעות התפתחות רחבות הכוללות: ליקוי ביכולת ליצור יחסים חברתיים הדדיים, היעדר יכולת לפתח יחסים, היעדר הצורך הספונטני לחלק חוויות, בעיות בכללי התנהגות בסיסיים וכו'.

תופעות נוספות הקשורות לתסמונת אספרגר נוגעות לדברי הורים שהשתתפו בבדיקה של אוניברסיטת דרבי, להתנהגות כגון: כפייתיות, קושי בשימוש בביגוד, בעיות במימוש, התנהגות שנשמעת כחוצפה, התעלמות מאנשים ובני משפחה ועוד.

על-פי הערכות פסיכולוגים ואנשי עמותת אספרגר, התסמונת פוגעת במישרין בתפקוד הכולל למרות שאין, בדרך כלל, פגיעה משמעותית בשפה או בהתפתחות השכלית.

יו"ר עמותת 'אפי' המטפלת בתסמונת אספרגר, שמואלה וידברג, מסרה: "משרדי החינוך והבריאות מהווים כישלון מוחלט בכל הקשור לטיפול בתסמונת. לעומתם, משרד הרווחה והביטוח הלאומי מפתיעים לטובה ומתייחסים לתסמונת ברצינות".

להערכת הסטודנטית, משרדי החינוך והבריאות לא ערים לנושא ולא באמת מבינים את מהותו.

בארץ קיימים כיום שבעה מרכזים המטפלים באבחון התסמונת: בית החולים גהה; בית החולים שיבא תל השומר; בית החולים שערי צדק; בית החולים סורוקה; בית חולים אסף הרופא; מרכז לבריאות הנפש בנס ציונה ובית מלמן.

מהבדיקה עולה, כי חלק גדול מבעיית האבחנה מתמקדת בהכחשת התסמונת על-ידי ההורים ובהדחקתה. למרות שבארץ פרוסים מרכזי אבחון, רוב החולים לא הגיעו לאבחון ולכן אין מידע בדוק על היקף המחלה ואין טיפול של ממש במרבית החולים.

יצוין, כי חולים מבוגרים ברובם לא מאובחנים ולכן חולים מבוגרים סובלים מהתסמונת בצורה חריפה יחסית בשל חוסר טיפול ואבחון בגיל צעיר יותר.

מהבדיקה עוד עולה, כי בקרב הנוער הלוקה בתסמונת יש בעיות כמו: אכילת מזון מסוג אחד באופן קבוע ללא רצון לשנות בסוג והרכב האוכל; צורך ללבוש בגדים מכותנה ולא מבד תעשייתי, כיוון שנגרמות בעיות של אלרגיה וגירוד בעור; התמקדות בלתי פוסקת בשידורי טלוויזיה או במשחקי אינטרנט ספציפיים ללא יכולת לגוון בין נושאי השידור והמשחקים; התמקדות של ילדים במשחק קבוע אחד (פאזל) לאורך שנים עד בגרות.

יצוין, כי הסטודנטית הינה אם לילד החולה בתסמונת זו. בנה של הסטודנטית, נער ממשפחה מבוססת, מתקשה ליצור קשרים חברתיים מינימלים ואינו משחק עם חברים או פעיל במסגרת חברתית כלשהי. חולים נוספים שנבדקו זהים לו ואינם פעילים חברתית וסובלים אף הם מהתנהגות כפייתית בתחומים רבים.

מאוניברסיטת דרבי נמסר, כי רק בלחץ המשפחות הוקמה לאחרונה כיתת חינוך מיוחד בחיפה המאפשרת טיפול ספציפי בנוער הסובל מתסמונת אספרגר.