הנתונים מלמדים: טראמפ אינו מצליח לפגוע בסחר החוץ הסיני

מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מדינה אחת ספגה את עיקר זעמו: סין. המכסים על מוצריה הם מן הגבוהים ביותר שהטיל. הסכמי סחר עם מדינות בדרום-מזרח אסיה מתמקדים במוצרים שעל-פי החשד מקורם למעשה בסין. ארה"ב סומכת על האיחוד האירופי כתחליף לייבוא מתכות מסין. מדיניות הסחר של טראמפ בנויה משליפות; נסיונו לבודד את סין הוא החלק העקבי היחיד בה, מציין אקונומיסט.

שי ג'ינפינג הגיב במכסים משלו וכעת מחזר אחרי חלקים אחרים בעולם – כולל האיחוד האירופי, הודו, וייטנאם ומלזיה. בתחילת החודש הוא אירח כ-20 מנהיגים לוועידת פסגה בה הציב את סין כחלופה לארה"ב, וקרא למשתתפים "להתנגד לחשיבה ולבריונות של המלחמה הקרה".

מה המשמעות המעשית של כל אלה? מספר חודשים לאחר "יום השחרור" של טראמפ, נתוני הסחר מספקים רמז: הייצוא הסיני לארה"ב צנח בשליש בחודשים יוני-אוגוסט, ואילו הייצוא האמריקני ירד ב-15%. אבל טראמפ לא הצליח לפגוע בליבת מכונת הסחר הסינית: הייצוא הכולל עלה ב-6%, בזכות שווקים חילופיים. המכירות לאפריקה זינקו בשליש, לגוש דרום-מזרח אסיה ב-20% ולאירופה ב-10%. ארה"ב ואירופה היו שוות אשתקד בחלקן ברכישת הסחורות הסיניות; כיום חלקה של אירופה גדול ב-60%.

התחזקותה של סין בולו בעיקר בחצי הכדור הדרומי, בזכות "החגורה והדרך" שהושקה ב-2013, הואצה מאז שטראמפ חזר לבית הלבן והגיע לשיא של 120 מיליארד דולר בחוזים והשקעות במחצית הראשונה של 2025. למעלה ממחצית מחוזי הבנייה של המיזם הם באפריקה ומסתכמים ב-30 מיליארד דולר – פי חמישה מאשר אשתקד. הייצוא לניגריה עלה השנה ב-50%, מצרים נטלה הלוואות במסגרת "החגורה והדרך", קניה מתכוונת להמיר הלוואות בדולרים להלוואות ביואן.

במקביל, סין מבצרת את מעמדה בשרשרת האספקה, ממשיך אקונומיסט. הייצוא שלה לוויטנאם ותאילנד עלה ברבע ביוני-אוגוסט, במיוחד במוצרי אלקטרוניקה ומכונות שעלו ב-40%. סין מעבירה ייצור למדינות אחרות באזור – אינדונזיה, וייטנאם, מלזיה ותאילנד – וכך תעקוף את המכסים האמריקניים.

היוצא מן הכלל מצוי קרוב יותר לארה"ב: הייבוא המקסיקני מסין ירד ב-6% בחודשים מאי-יולי. הוא עשוי לרדת עוד יותר: הנשיאה קלאודיה שיינבאום הודיעה שתטיל מכס על מכוניות, טקסטיל ופלסטיק מסין – הן כדי להגן על חברות מקומיות והן כדי לרצות את טראמפ, השואף ליצור "מבצר צפון-אמריקני". אבל עליו לדעת, שמבצרים אינם סימן לביטחון עצמי. כאשר הקימה שושלת מינג את החומה הגדולה, סין החלה לשקוע. כאשר ארה"ב בונה חומה דומה, היא חוזרת על אותה טעות – כפי שנתוני הסחר כבר מלמדים.