סין סוגרת את הפער מול ארה"ב בהובלת המדע

מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת המדעי PNAS מצביע על שינוי עומק במבנה ההובלה המדעית בעולם. לפי הנתונים, סין מתקרבת במהירות לארצות הברית בהובלת צוותים בינלאומיים, וב־2023 כבר הובילו חוקרים ממוסדות סיניים כ־45% מהמחקרים המשותפים לשתי המדינות - לעומת 30% בלבד בשנת 2010. אם הקצב הנוכחי יימשך, צפוי שוויון מלא בין המדינות כבר ב־2027 או 2028.

המחקר התבסס על ניתוח של כ־6 מיליון מאמרים מדעיים שנכתבו ברחבי העולם, תוך שימוש במודל למידת מכונה שזיהה מי מבין החוקרים שימש ראש הצוות על-פי הצהרות תרומה וסדר שמות המחברים. לטענת החוקרים, השיטה מספקת מדד מדויק יותר להשפעה מדעית מאשר ספירת פרסומים או מדדי ציטוטים - משום שהיא בוחנת מי מכתיב את כיוון המחקר ולא רק כמה פעמים הוזכר שמו.

חוקרים מאוניברסיטת ווהאן, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואוניברסיטת שיקגו השתתפו בביצוע הניתוח. הם מצאו כי המגמה בולטת במיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה הקריטיים שעליהם מתמקדת הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית - בינה מלאכותית, אנרגיה, מדעי חומרים ומוליכים למחצה. לפי ההערכה, סין תשיג שוויון בהובלה בשמונה מתוך 11 תחומים כאלה עד סוף העשור.

הד"ר ואנג פנג מהאקדמיה למדעי החברה בבייג'ינג אמר כי המגמה אינה מקרית: "השקעות עתק של השלטונות במחקר ופיתוח, יחד עם מדיניות יציבה ותומכת, יצרו סביבה שמעודדת חדשנות ומושכת מדענים צעירים". לדבריו, השינויים במערכת החינוך הסינית טיפחו דור רחב של חוקרים בעלי הכשרה מעמיקה, המסוגלים להוביל צוותים בינלאומיים גדולים.

תרחיש של "ניתוק מדעי"

המחקר גם בחן תרחיש של "ניתוק מדעי" בין סין לארצות הברית - הפחתה דרמטית של שיתופי הפעולה או הפסקתם. התוצאה המפתיעה: חלקה של סין בהובלת מחקרים דווקא גדל, מאחר שחוקרים סינים נוטים להוביל שיתופי פעולה עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה יותר מאשר עם ארצות הברית.

הדוח מתאר כיצד תכנון החומש ה־15 של סין מחזק את הבסיס למחקר בסיסי, עם יעד מוצהר של הגדלת חלקו בתקציב הלאומי הכולל למו"פ. מאז 2012 הוקצו כ־33 מיליארד יואן להשכלת סטודנטים זרים, בעיקר מאפריקה ודרום אסיה, כחלק מיוזמת "החגורה והדרך" - וכתוצאה מכך, סין מובילה כיום את רוב שיתופי המחקר עם מדינות אלו.

על-פי החוקרים, התבססותה של סין כמוקד מדעי עולמי צפויה להעמיק את הרב־קוטביות במחקר העולמי, לשפר את פיזור משאבי החדשנות בין אזורים גאוגרפיים, ולהאיץ את קצב הפריצות המדעיות בתחומים המשפיעים על איכות החיים ברחבי העולם.