תקציב התחבורה הציבורית: מיליארדים מוקצים, שירותים מתבטלים - אבל הכסף לא חוזר

תחקיר שפורסם ב-News1 חשף כי בשנת 2024 לא נוצלו מאות מיליוני שקלים מתקציב התחבורה הציבורית, וכי תחזיות ההכנסות התבררו כמנותקות מהמציאות. המידע הזה מקבל כעת חיזוק במסמך רשמי: משרד האוצר מבקש להעביר לשנת 2025 סכום של 629.7 מיליון ש"ח מהעודפים - מבלי לפרט מה בדיוק לא בוצע ולמה.

מסמך תקציבי רשמי שהוגש באחרונה לוועדת הכספים מגלה: מדובר בדיוק בסכום שתועד במסמך רשמי של משרד התחבורה כתקציב בלתי ממומש - כ־400 מיליון מתוך תקציב הסובסידיות לא הוצא, לצד חריגות עצומות בפער בין התחזיות לבין הביצוע בפועל מול חברות התחבורה הציבורית.

כעת, במקום להחזיר את התקציב לאוצר המדינה, או לפחות לקיים דיון פומבי על הסיבות לאי-הביצוע, מבקש המשרד להאריך את חיי התקציב - ולהעביר את הכסף לשנה הבאה. הכספים מיועדים, לפי המסמך, להמשך מימון תמיכות וסובסידיות למפעילי התחבורה הציבורית, ובכללם: תפעול רכבת ישראל, הרכבות הקלות והאוטובוסים.

למה נוצר העודף?

על-פי ההסברים שנלוו למסמך התקציבי, העודפים נוצרו בשל "התקשרויות שוטפות חוצות שנה" וכן בשל חוזים ארוכי טווח עם המפעילים. עוד נטען כי הנתונים שיקפו את שיעור הביצוע בפועל לעומת התחזיות - ושהבקשה מועברת רק כעת, בסוף השנה, לאחר התבהרות הנתונים.

במסמך נכתב כי התקציב המקורי נבנה בהתבסס על תרחישים מסוימים של הפעלה, אך בפועל לא כל השירותים מומשו - ולכן לא הוגשו דרישות תשלום. ככל הנראה מדובר בין היתר בביטולי נסיעות, עיכובים בפריסת שירותים חדשים, או חסמים תפעוליים מצד החברות (כמו מחסור בנהגים).

בהיסטוריה התקציבית של סעיף זה (795501 - סובסידיה לתחבורה ציבורית) ניכרת מגמת עלייה חדה: בעוד שב־2022 הועברו עודפים בגובה 136 מיליון ש"ח, וב־2023 עודפים של 348 מיליון - הרי שב־2024 מדובר כבר בכמעט 630 מיליון ש"ח.

הכנסת מבקשת תשובות - הציבור לא מקבל

ביום רביעי הקרוב (26.11.25) צפוי להתקיים דיון בוועדת הכספים בנושא בקשת ההעברה. מדובר בדיון חשוב, שעשוי להיות ההזדמנות הציבורית היחידה לבחון כיצד מנוהל תקציב התחבורה הציבורית - ומדוע חלקים משמעותיים ממנו נותרים על הנייר בלבד.

הלשכה המשפטית של הכנסת לא אישרה את הבקשה להעברת העודפים ככתבה וכלשונה. במסמך שהוגש לוועדה מופיעות שורת דרישות הבהרה:

• אילו חוזים יצרו את העודפים? נדרש פירוט מלא של סוגי ההתקשרויות, הספקים, גובה הסכומים, ומהות ההוצאה.

• למה התחזיות כשלו? נדרשת הבהרה איך נוצרו הפערים הגדולים בין התכנון לביצוע.

• למה מבקשים את ההעברה רק כעת? נשאל האם יש בכלל אפשרות מעשית לממש את ההוצאה בשנת 2025.

• טעות רישום חמורה: ההיסטוריה התקציבית בבקשה סומנה כ"0" - אף שבעבר הועברו מאות מיליונים. הלשכה דורשת תיקון.

העובדה שהשאלות האלו נשאלות רק בתוך הכנסת - ואינן מועלות לדיון ציבורי - מצביעה על הפער בין חובת הדיווח הציבורית לבין האופן שבו מתקבלות בפועל החלטות תקציביות מהותיות.

המסמך אינו מציין אילו שירותים בדיוק לא בוצעו, מה גובה ההוצאה שלא מומשה מול כל מפעיל, והאם יש תכנון מעודכן שיבטיח שהכסף ישמש בפועל ב־2025. גם לא ברור האם מתבצעת הפקת לקחים או התאמת התחזיות לשנה הקרובה - כדי להימנע מתרחיש של הקצאה שאינה מנוצלת.

במקביל, הנתונים אותם פרסמנו בתחקיר News1 מצביעים על תת-שירות מהותי: התחזיות להכנסות מתשלומי נוסעים וקנסות על מפעילים קרסו, וחברת אגד לבדה לא קיבלה 1.5 מיליארד ש"ח שתוקצבו לה. הציבור המשיך לשלם - אך המערכת לא סיפקה את השירות המתוכנן.

בלי שקיפות, בלי מחויבות

לפי חוק יסודות התקציב, רשאי שר האוצר להעביר עודפים משנה לשנה אם ועדת הכספים אינה מתנגדת לכך בתוך 21 ימים. בפועל, ברוב המקרים, הבקשות עוברות בשקט וללא דיון פתוח. מדובר בהליך חוקי - אך כזה שמעורר שאלות בדבר אחריות ציבורית. האם הגיוני להאריך חיים של תקציב שלא נוצל, מבלי להסביר לציבור מדוע לא מומש?

כמו-כן, בעוד שמשרד התחבורה מטיל את האחריות לתחזיות על משרד האוצר, והאוצר מפנה חזרה למשרד התחבורה - נותרת השאלה: מי באמת אחראי לכך שכסף רב כל כך לא שירת את התחבורה הציבורית בישראל?

בקשת ההעברה משקפת את מה שלא נאמר בגלוי: תת-ביצוע הפך לדבר שבשגרה. אבל במקום להפוך אותו להזדמנות לרפורמה או לדיון ציבורי, בוחרים במשרדי האוצר והתחבורה פשוט להמשיך הלאה - עם אותו תקציב, פחות שקיפות, ואפס התחייבות לשיפור השירות.