אירופה נכנסת ל-2026 בלחצים כבדים משלושה כיוונים; אל תצפו לצעדים נועזים

אירופה נכנסת ל-2026 תחת לחץ מכל הכיוונים. עליה למצוא את הכסף כדי לבנות מחדש את עוצמתה הצבאית מול רוסיה הנעשית יותר ויותר עוינת, במקביל להגדלת הסיוע לרוסיה בשל נסיגתה של ארה"ב. עליה לחדש את הצמיחה הכלכלית אל מול התגברות הפרוטקציוניזם, או להסתכן בכך שבוחרים ממורמרים יפנו לימין הקיצוני. ועליה לבסס את מדיניות האקלים מול עוינות הימין הפופוליסטי. כל משימה כזו קשה בפני עצמה; יחדיו הן סיוט, קובע אקונומיסט ב-The World Ahead 2026.

לאחר פלישתה לרוסיה, רוסיה הפכה ליותר פרואקטיבית: מנתקת כבלים תת-ימיים במדינות הבלטיות, מנהלת מסעות חבלה ורצח ברחבי היבשת ומפרה בעקביות את הריבונות האווירית של מדינות נאט"ו. כל אלו יימשכו ויחמירו בשנה הבאה. הגישה הדו-ערכית של דונלד טראמפ כלפי בעלות בריתה האירופיות של ארה"ב מעודדת את ולדימיר פוטין, כך שהוא ינסה להמשיך ולפלג את נאט"ו.

כמעט כל חברות נאט"ו עומדות כעת ביעד של תקציב ביטחון בשיעור 2% תוצר שנקבע ב-2014, אך כעת היעד הוא 3.5%. רובן טרם התחילו להסביר לאזרחיהן כיצד יעמדו בו. גרמניה היא המתקדמת ביותר, בעוד ספרד הודיעה שאינה מחויבת ליעד. ב-2026 אירופה תוציא על ביטחון את הסכום הגבוה ביותר מאז המלחמה הקרה, אך היא רחוקה מלהשיג את מה שעמנואל מקרון מכנה "אוטונומיה אסטרטגית". לכן, בשנה הקרובה יתנהלו ויכוחים על מקור המימון לביטחון ולרוסיה.

זוהי גם שנת מבחן נוספות למשקי אירופה. האינפלציה יורדת וכמוה הריבית, אך הצמיחה עודנה איטית והגדלת תקציבי הביטחון לא תסייע. התפוקה אינה עולה, כוח העבודה המזדקן מושך אותה כלפי מטה, והון סיכון ומשרות פונים לאמריקה ואסיה. החובות הלאומיים האמירו בשל הקורונה, סובסידיות ירוקות וכעת הוצאות הביטחון, והמצב יחמיר ב-2026 משום שממשלות חלשות אינן מסוגלות לקצץ ברווחה ולהעלות מיסים. מקרון עשוי להקדים את הבחירות בניסיון לפתור את הבעיה.

תוכניתה של גרמניה להשקיע 500 מיליארד אירו בתשתיות תתחיל לשנות מעט את מצב הרוח. כבישים, מסילות ותחנות כוח ימשכו השקעות פרטיות. בגוש האירו צפויה צמיחה מתונה, אבל רק 1.2% לעומת 0.8% השנה. היצואנים האירופים ימשיכו להיתקל במכסים אמריקניים, השוק הגדול ביותר שלהם.

כיוון הלחץ השלישי הוא במדיניות האקלים, ממשיך אקונומיסט. היעדים השאפתניים של האיחוד האירופי להפחתת גזי החממה נתקלים בהתנגדות, במיוחד מצד הימין הקיצוני שכוחו הולך ועולה. ייתכן שבשנה הקרובה ייאלצו ממשלות לחשוב מחדש, במיוחד אם הימין הקיצוני ינצח בבחירות בצרפת.

אירופה הצליחה בעבר להפוך סכנה להזדמנות. משבר האירו הוביל לצעדים הראשונים לקראת איחוד בנקאי ולמלווה חדש לשעת חירום; הקורונה יצרה את האג"ח המשותפות; המלחמה ברוסיה קידמה אינטגרציה ביטחונית. האם ב-2026 נהיה עדים לצעד כה נועז? סביר להניח שלא.