העליון דחה בקשת רשות ערר על תפיסת רכב מרצדס - המבקש חשוד בעבירות מס והלבנת הון

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה את בקשת רשות הערר בתיק רעת"ח 77105-11-25 שהגיש רזיאל בזל על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק בע"ח 68284-05-25 מיום (28.10.25), שבמסגרתה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע בתיק בה"ת 53204-03-25 מיום (3.5.25) בעניין תפיסת רכב מסוג מרצדס.

המבקש נעצר ביום (3.3.25) בחשד לביצוע עבירות מס, מרמה והלבנת הון. יחד עם המעצר תפסה המשיבה רכוש של המבקש, ובין היתר את הרכב. בבקשה לשחרור הרכב טען המבקש כי הרכב משועבד לחברת מימון שחובו כלפיה עולה על שוויו - ולכן אין לרכב פוטנציאל חילוט ואין תכלית לתפיסתו. עוד טען כי הראיות שבידי המשיבה אינן מוכיחות אף לכאורה את החשדות המיוחסים לו.

בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי קיים חשש סביר לעבירות המיוחסות למבקש - וכי האינטרס הציבורי בהמשך החזקת הרכב לשם הבטחת החילוט גובר על זכויותיו. נקבע כי המבקש יוכל לקבל את הרכב בחזרה בתנאי שיפקיד כסף מזומן בשווי 25% מערכו, יירשם צו איסור דיספוזיציה ושפוליסת הביטוח תשועבד לטובת משטרת ישראל.

ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה מהנימוקים שעמד עליהם בית משפט השלום - תוך שהוצג חומר חקירה נוסף המחזק את התשתית הראייתית. בבקשה לעליון טען המבקש כי התפיסה נעשתה לתכלית ענישתית בלבד, בעוד עומדת לו חזקת החפות ונגרמים לו נזקים משמעותיים.

השופט מינץ קבע כי רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים - או כאשר קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. נקבע כי מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. עוד צוין כי גם לגופו של עניין האיזון שערך בית משפט השלום בין האינטרס הציבורי לבין זכויות המבקש מקובל - וכי המדינה רשאית לתפוס את הרכב לשם חילוט עתידי גם אם הוא משועבד.

הבקשה נדחתה. ההחלטה ניתנה 04.12.25