מנכ"לי חברות הביטוח: ערוכים להיכנס לעולם הבנקאות - אבל מחכים לרגולציה

מנכ"לי חברות הביטוח הגדולות טוענים כי הענף ערוך או לכל הפחות מכין את עצמו לכניסה אפשרית לתחום הבנקאות. בפאנל מנכ"לי חברות הביטוח שנערך (יום ד', 10.12.25) במסגרת ועידת עדיף 2025, התייחסו לסוגיה כמו גם להשפעת הרגולציה ולמהפכת ה-AI. בפאנל השתתפו יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח, וניר כהן, מנכ"ל הראל ביטוח ופיננסים, שענו לשאלותיו של מנכ"ל עדיף, יובל נוריאל.

קלמן אמר כי מנורה מבטחים ערוכה להיכנס לעולם הבנקאות, אך הדגיש שהשאלה המרכזית היא הערך המוסף ללקוח. "בנושא הבנקאות הקווים מטשטשים כי כולנו חברות פיננסיות. אנחנו ערוכים לעשות זאת, יש לנו את התשתיות והמוצרים הבנקאיים הם מאוד פשוטים ביחס למה שאנחנו עושים. אבל השאלה היא מה הערך שנוכל להביא למשחק הזה?", ציין והוסיף כי הפרטים מאוד משמעותיים. "אם לא נוכל להביא ערך ללקוחות לא ניכנס לתחום הבנקאות", הצהיר.

גם נוה וכלל ביטוח ופיננסים מתכוננים לאפשרות של מהלך כזה, אך ממתינים להתבהרות מסגרת הכללים. "עד שלא ייצקו תוכן לרגולציה, קשה להגיד שנפנה לבנקאות. אנחנו ערוכים, מוכנים ומחכים אבל כרגע זה לא במספרים", אמר. כהן, מנכ"ל הראל ביטוח ופיננסים, ציין כי להראל יש יתרון גודל וערוצי הפצה חזקים, "וזאת הסיבה למה אנחנו יכולים להיכנס לתחום הבנקאות. אבל כרגע אין לנו יכולת להשתמש ביתרונות האלה".

בדיון על הרגולציה נשאלו המנהלים האם ריבוי ההתערבויות, איחוד המוצרים וההתערבות בתעריפים אכן משרתים את הצרכן. נוה השיב כי להבנתו ההתערבות סביב התעריפים מהירה מדי. הוא ציין כי יש תחרות בשוק, והוסיף כי ההתערבות סביב המיקום הגאוגרפי מדאיגה יותר, משום שליבת הביטוח נשענת על דיפרנציאציה, גם גאוגרפית. לדבריו, אין לראות בכך גורם מפלה, אלא ביטוי לסיכון.

כהן אמר כי ברור שעדיף תחרות חופשית, אבל צריך לעשות הכל כדי לשמור על אמון הציבור ברגולטור ולכן אני לא שותף להתקפות עליו. הוא הדגיש כי הרגולטור אמור להיות בצד הצרכן ולכן יש לתת לו גיבוי. עוד ציין כי הרגולטור משפיע על הביקוש בכל המוצרים, ובמקום כזה הוא יכול לטפל גם בהיצע בלי קשר לכוחות השוק.

נוריאל שאל גם על עתיד מודל בתי הסוכן מול החברות. קלמן השיב כי השינוי בענף הוא "בדרך ולא במהות". לדבריו, הענף מבוסס על אמון, יציבות ומקצועיות, ולכן תפקיד הסוכן נותר מרכזי. הוא תיאר מעבר ממצב של חוסר מידע ללקוח לעודף מידע שמבלבל את הציבור, והדגיש כי תפקיד הסוכן כבר מזמן אינו רק מכירת מוצרים או הפצה, אלא ייעוץ: לפשט את המורכבות, לנתח סיכונים וללוות את הלקוח. תפקיד החברה, לדבריו, הוא להעניק לסוכן כלים, לפשט את הסרבול ולהנגיש מידע.

נוה הוסיף כי בכלל ביטוח ופיננסים מדברים על "שיווק היברידי", שבו כל לקוח וסוכן יכולים לעבוד בצורה המתאימה להם, וכל המודלים זכאים לזכות קיום. לדבריו, לחברה יש תחומי פעילות רבים עם מאפיינים שונים, ויש מקום גם לסוכנים פרטיים בכל גודל. לכן החברה מפתחת פעילויות לכל סוגי הסוכנים, תוך בניית "ארכיטקטורה פתוחה ומאפשרת". כהן הדגיש כי היתרון היחסי של הסוכנים הוא הזיקה והקשר האישי ללקוחות, אך בעידן משתנה הם נדרשים להשקיע רבות בטכנולוגיה כדי לשרוד, ושם נכנסות החברות, שיכולות להשקיע עבורם בתשתיות טכנולוגיות.

במבט קדימה, הציגו המנכ"לים את היעדים לשנת 2026. נוה אמר כי הענף הגיע לרמות גבוהות וכעת האתגר המרכזי הוא להראות יציבות והמשך צמיחה, דווקא בשנה שבה הרוח הגבית תהיה חלשה יותר. לכן, לדבריו, יש לשמור על המשך צמיחה ולהתמקד ביעילות תפעולית תוך ניהול קבוצת אחזקות פיננסיות מאוזנת, שבה אף תחום פעילות אינו עולה על כ-25%. קלמן הדגיש כי "הנכס הכי גדול שלנו זה הלקוחות" וציין את החשיבות של התייחסות שונה לכל סוג לקוח, והיכולת לעבור ממבט כללי לסגמנטציה מדויקת.

לקראת סיום הפאנל עסקו המנהלים במהפכת ה-AI. קלמן אמר כי בעידן ה-AI, העבודה תהיה יותר מהירה ואוטומטית, אבל ה-AI לא יחליף אנשים, אלא את המשימות - ניהול סיכונים, אינטראקציות בינאישיות מורכבות ועוד. לדבריו, יש להיערך לכך כבר עכשיו, לעזור לעובדים להבין את השינויים, לא לפחד מהם ולגדול איתם. הוא הוסיף כי כל פעילות עסקית תהיה בעולם הדאטא, וכל התהליכים העסקיים יונעו מתוך נתונים.

נוה ציין כי המבחן של כולנו יהיה אם המהפכה תתורגם ליעילות תפעולית טובה יותר, שתתגלגל ללקוחות. בצדדים התפעוליים יש מקום ליותר יעילות. כהן סיכם ואמר: "כולנו חווים את קפיצת ה-AI ואנחנו מחויבים לראות איך אנחנו מכניסים אותו לביזנס".