הנקמה הטובה ביותר מוגשת קרה – ועם ראיות. כך לומד משרד המשפטים האמריקני, כאשר בתי המשפט זורקים שוב ושוב הליכים שמנסה לנהל המשרד נגד יריביו של
דונלד טראמפ, מציין ניו-יורק טיימס.
בשבוע שעבר דחה חבר מושבעים גדול בפעם השנייה את בקשתו של המשרד להעמיד לדין את התובעת הכללית של ניו-יורק, לטישה ג'יימס. דחייה אחת היא נדירה מאוד; שתיים – נדירות עוד יותר. כמה שעות קודם לכן, שחרר שופט פדרלי במרילנד את קילמר גרסיה, מהגר שהפך לסמל למדיניות הנוקשה ואף הבלתי-חוקית של הממשל. בהמשך היום סירב שופט פדרלי לאשר הגשת כתב אישום מתוקן נגד ראש ה-FBI לשעבר,
ג'ים קומיי, והורה למחוק ממנו ראיות שהושגו ללא צו.
הבית הלבן מגלה, שמתן הוראות למשרד המשפטים (האמור להיות עצמאי לחלוטין בהליכים פליליים) הוא דבר אחד; שליטה בבתי המשפט היא דבר אחר לגמרי. יותר ויותר מושבעים ושופטים בבתי משפט פדרליים דוחות תביעות של המשרד, המוגשות במטרה לרצות את הבית הלבן, בנימוק של העדר ראיות או כשלים פרוצדורליים קשים. קודם לכן סירבו חברי מושבעים גדולים להעמיד לדין אישה שפרסמה איום על טראמפ באינסטרגם ואדם שזרק כריך על סוכן פדרלי.
השיא שייך לפרקליטת מחוז וושינגטון המקורבת לטראמפ, ג'ינין פירו, שנכשלה שלוש פעמים בניסיון להגיש כתב אישום נגד אישה שדחפה סוכן FBI בזמן הפגנה. כאשר אנשיה הפחיתו את האישומים לכאלה שאינם מצריכים אישור של חבר מושבעים גדול, חבר המושבעים זיכה אותה לחלוטין.
קשה לדעת כמה פעמים דחו חברי מושבעים גדולים בקשות של הממשל, שכן דיוניהם מתנהלים בדלתיים סגורות, אך ידוע שהיו עוד מקרים, במיוחד בערים שטראמפ הציף את רחובותיהן בסוכנים פדרליים. המינויים הפוליטיים שלו במשרד המשפטים יצאו נגד השופטים וטענו להטיה נגדו מצד מושבעים בוושינגטון הפרו-דמוקרטית, אבל במשרד גם יש הרגשה של הפעלת לחץ-יתר במקרים שוליים, במטרה להראות לטראמפ שנעשה מאמץ למלא את רצונו.
|
התגובה הקבועה: התקפה אישית על השופטים
|
|
|
|
|
גרסיה. עשרה חודשים של מאבק משפטי [צילום: חוזה לואיס מגנה/AP]
|
|
לא ברור האם המטרה האמיתית היא להשיג הרשעות, מציין הטיימס. אד מרטין, המוביל את החקירות נגד מי שחקרו את טראמפ, אמר שביוש פומבי שלהם הוא מטרה בפני עצמה. טראמפ עצמו אינו מתרשם משורת הכשלונות, ונראה שהיא רק גורמת לו להסלים את השימוש לרעה שהוא עושה במערכת המשפט כדי לרדוף את יריביו. המשרד ממשיך את החקירות, בין היתר נגד הסנאטור הדמוקרטי אדם שיף ובטענה ל"קונספירציה גדולה" נגד טראמפ מצד ממשלי אובמה וביידן.
כתבי האישום נגד ג'יימס וקומיי הוגשו לאחר שטראמפ פיטר את פרקליט המחוז בווירג'יניה, אריק סיברט (מינוי שלו), שקבע שאין די ראיות נגד השניים. הוא מינה במקומו את לינדזי הליגאן, שייצגה אותו בתחום הביטוח ושאין לה כל ניסיון בתחום הפלילי – אך בית המשפט קבע שמינויה היה בלתי חוקי.
השחרור של גרסיה בא לאחר שהבית הלבן הצהיר שלא יהלך לעולם חופשי על אדמת ארה"ב, בנימוק שהוא מהגר בלתי חוקי, ולאחר עשרה חודשים של הליכים משפטיים. ההוראה לשחררו התבססה חלקית על נקודה פורמלית מביכה: שופט ההגירה שדן בתיק מעולם לא הורה לגרשו מארה"ב ומשרד המשפטים מעולם לא טרח לבדוק.
אולם, השופטת הפדרלית פולה חיניס הצביעה גם על נקודה חמורה יותר: גרסיה הוחזק חודשים במעצר, הממשל לא מימש את הבטחתו החוזרת ונשנית לגרשו לקוסטה ריקה (בהסכמתו של גרסיה) והתעקש לגרשו למדינות באפריקה – למרות שאין לו כל קשר אליהן. הממשל, כדרכו, הגיב בהתקפה אישי על חיניס: היא "שופטת אקטיביסטית" כמו אחרים שפסקו נגדו. הממשל מתקשה מאוד להשלים עם פסיקות נגדו, מערער עליהן או מנסה לעקוף אותן.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
14/12/2025
|
|
|
עודכן: |
14/12/2025
|
|
|