מדד נובמבר נחתך ב-0.5%, האינפלציה השנתית מתמתנת ל-2.4% - מתחת לציפיות

מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.5% בחודש נובמבר 2025, והאינפלציה ב־12 החודשים האחרונים התמתנה ל־2.4%, כך פרסמה (15.12.25) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בירידה חדה יותר מהציפיות, והמדד ירד לרמה של 103.6 נקודות (בסיס: ממוצע 2024=100.0).

גם המדדים המנוכים רשמו ירידות: המדד ללא ירקות ופירות וללא אנרגיה ירד ב־0.4% כל אחד, והמדד ללא דיור ירד ב־0.7%. מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב־2.6%, נתון המלמד על האטה ברורה בקצב ההתייקרויות בהשוואה לחודשים הקודמים.

מה הוריד את המדד

הירידה החודשית נבעה בעיקר מסעיפים תנודתיים. ירקות ופירות טריים הוזלו ב־4.1%, תרבות ובידור ירד ב־2.5%, תחבורה ותקשורת ירד ב־1.6% וריהוט וציוד לבית ירד ב־1.1%. מנגד, סעיף המזון עלה ב־0.4% ובלם חלקית את הירידה במדד הכללי.

בסעיף התחבורה בלטה הוזלה חדה של נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ, שירדו ב־5.6% והיו מהגורמים המרכזיים לירידה במדד. גם מחירי הדלק והאנרגיה לכלי רכב ירדו ותרמו ללחץ כלפי מטה.

דיור ושכר דירה: יציבות במדד, עלייה בחוזים

מדד מחירי הדיור נותר ללא שינוי בנובמבר. עם זאת, שכר הדירה עלה ב־0.2%, בעוד שמדד שירותי דיור בבעלות הדיירים נותר יציב. בחלוקה לפי קבוצות שוכרים נרשמה עלייה של 2.8% בקרב שוכרים שחידשו חוזה, ועלייה חדה יותר של 4.7% בקרב שוכרים חדשים.

בלמ"ס מדגישים כי שיעורים אלה משקפים קירוב לשינוי השנתי, מאחר שמרבית השוכרים משלמים שכר דירה קבוע במסגרת חוזים קיימים, לרוב ללא מנגנוני הצמדה.

מחירי דירות: מחוץ למדד, אך בירידה

במקביל לפרסום המדד נמסר כי מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ב־0.5% בהשוואה דו־חודשית. במבט שנתי נרשמה עלייה מזערית של 0.1% בלבד - האטה ניכרת ביחס לשנים האחרונות.

בחינת המחוזות מצביעה על ירידות מחירים במחוז תל אביב ובמרכז, לצד עליות בירושלים ובצפון. מחירי הדירות החדשות ירדו ב־1.4% בהשוואה דו־חודשית וב־2.0% בהשוואה שנתית, כאשר שיעור העסקות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה והגיע ליותר משני חמישיות מכלל העסקות.

תשומות הבנייה: כיוון הפוך

בניגוד למדד הצרכן, מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה ב־0.6% בנובמבר, וב־12 החודשים האחרונים נרשמה בו עלייה של 5.3%. העלייה מוסברת בעיקר בהתייקרות חדה של שכר העבודה בענף, לצד עליות במחירי חומרים.

נתון זה מדגיש כי למרות הירידה ביוקר המחיה השוטף, לחצי העלויות בענף הבנייה נותרו משמעותיים ועלולים להשפיע בהמשך על מחירי הדיור והפיתוח.

המשמעות לציבור ולריבית

הירידה החדה במדד נובמבר, יחד עם אינפלציה שנתית של 2.4%, מציבה את האינפלציה בתוך תחום היעד ובחלקו התחתון. התפתחות זו מחזקת את ההערכה כי לבנק ישראל יש מרחב תמרון רחב יותר בהחלטות הריבית הקרובות, אם מגמת ההתמתנות תימשך.

עם זאת, הפער בין מדד הצרכן לבין מדדי תשומות הבנייה ושכר העבודה מחייב זהירות: בעוד מחירי הצריכה השוטפת מתמתנים, לחצי העלות במשק טרם נעלמו לחלוטין.