מכרז התמרוץ השלישי יצא לדרך: מענקים לפריסת סיבים באזורים שהשוק מוותר עליהם

משלימים את הפער הדיגיטלי. משרד התקשורת פרסם מכרז תמרוץ שלישי לפריסת רשת נייחת מתקדמת, במטרה לחבר את האזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לפריסת סיבים אופטיים. במשרד מציגים את המהלך כחלק מהשלמת פריסת הסיבים, לאחר שני מכרזי תמרוץ קודמים, שבמסגרתם הונגשו לסיבים יותר מ־200 אלף משקי בית באזורים שנכללו בתמרוץ.

לפי נתוני המשרד, כיום קרוב ל־95% ממשקי הבית כבר מונגשים לסיבים אופטיים. על בזק חלה חובת פריסה בכ־89% ממשקי הבית, וכ־11% מוגדרים כאזורי תמרוץ, כלומר אזורים שבהם המדינה נדרשת לתמרץ פריסה באמצעות מענקים משום שהשוק אינו ממהר להשקיע בהם.

בין האזורים המוזכרים בהודעת המשרד ככאלה שנכללים במכרז: ירושלים, ראש העין, בית שמש, ערד, וכן אל־רום, נמרוד, תלם, אדורה וביר הדאג' ויישובים נוספים. עם זאת, מנגנון המכרז מבוסס על חלוקה לאזורים סטטיסטיים, כך שבמקומות גדולים ייתכן שהמכרז מכוון לחלקים מסוימים ולא בהכרח לכל היישוב.

מה המדינה מקבלת תמורת המענק

המכרז בנוי כך שהמענק אינו תשלום אוטומטי, אלא תמריץ שמגיע רק בתמורה לביצוע בפועל. הזוכים יידרשו לפרוס רשת מתקדמת באזורי הזכייה, לעמוד בדרישות שירות, ולהעמיד על גבי התשתית גם אפשרות לשירות סיטונאי. המשמעות לציבור: התשתית אינה אמורה לשרת רק את מי שפרס אותה, אלא לאפשר גם לספקים נוספים לספק שירותים, ובכך לחזק תחרות.

במקרים שבהם הזוכה אינו רשאי לספק שירות ישיר לציבור, המנגנון מחייב אותו להעמיד שירות סיטונאי "לכל דורש" לפי התנאים שנקבעו. בשפה פשוטה: הרשת הופכת ל"כביש" שגם אחרים יכולים לנסוע עליו, ולא לדרך פרטית של חברה אחת.

איך מתנהלת התחרות במכרז

כל מציע מגיש הצעה כספית שמבוססת על אזורים סטטיסטיים. הוא מסמן באילו אזורים הוא מבקש לזכות, ולצד כל אזור נקוב סכום מענק מבוקש. הצעה יכולה לכלול גם אזור אחד בלבד, או רשימה רחבה של אזורים. התחרות, בפועל, היא על המחיר מול היקף המחויבות: מי יתחייב לפרוס באזורים שנחשבים קשים ולא־רווחיים, ובאיזה סכום.

הכסף מגיע רק אחרי ביצוע

נקודת המפתח במכרז היא שמדובר במענקים מותנים. הזכאות לקבלת מענק, או חלק ממנו, תלויה בעמידה באבני דרך ובתנאים מוקדמים, והבדיקה נעשית על בסיס הצעות שלמות בלבד. כלומר, המדינה מבקשת לוודא מראש שמדובר בהצעה מבוססת, ושבשטח נראית התקדמות אמיתית ולא רק כוונות.

בין התנאים המוקדמים נכללת גם דרישת מיפוי: הזוכה צריך להגיש דוח מיפוי מפורט של המבנים ומשקי הבית באזורים שביקש לזכות בהם, ולקבל אישור שהדוח תקין וסביר. מעבר לכך נקבע יעד שירות תפעולי שמטרתו לוודא שהחיבור אינו נגרר: חיבור של לפחות 80% ממשקי הבית שפנו להתחבר לרשת בתוך 14 ימים ממועד הפנייה.

לוחות זמנים והליך ההשתתפות

משרד התקשורת הודיע כי יקיים כנס מציעים, וכי נקבעו מועדים להגשת שאלות והערות למסמכי המכרז וכן להגשת ההצעות עצמן. זהו מנגנון מקובל במכרזים מורכבים, שמאפשר לספקים לקבל הבהרות, ובמקרים מסוימים גם מוביל לשינויים בנוסחים טרם הגשה סופית.

שר התקשורת שלמה קרעי הציג את המכרז כשלב שישלים את הפריסה "בכל נקודה בארץ, מהמרכז ועד אזורי הקצה" ואמר: "כפי שהבטחתי, בקרוב לא יישאר בישראל אף משק בית ללא נגישות לאינטרנט מהיר ומתקדם על גבי הסיבים האופטיים". מנכ"ל המשרד אלעד מקדסי הדגיש כי מדובר בהמשך ישיר לקו שהמשרד מוביל עד לחיבורו של "משק הבית האחרון". יו"ר ועדת התמרוץ נסיה יודיץ הצביעה על האתגר בפריסה באזורים מרוחקים וצורך בפתרונות מותאמים.

במונחים מעשיים, המכרז השלישי מיועד לסגור את הפער שנותר באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לפריסה, תוך שימוש במודל של תמרוץ כספי מול התחייבות לפריסה מלאה, דרישות שירות והנגשת התשתית לתחרות.