|
|
|
“תהליכים של הנתקה”: לא רק דוד המלך, גם בן-גוריון וסנש
אליהו אמר: "בשנים האחרונות יש תהליכים של הנתקה שמנתקים את העם מהסיפור ההיסטורי שלו, לא רק מדוד המלך, אני מדבר גם על הנתקה שהיא לפעמים מכוונת אפילו מדוד בן-גוריון, מברל כצנלסון ומחנה סנש". הוא הוסיף טענה נוקבת על פער ידע בין דור לדור: "תשאלו נער בישראל מי הם האנשים שהזכרתי, רבים מהנערים ואפילו המבוגרים בישראל אינם יודעים על מה מדובר".
הטענה הזו קיבלה חיזוק נוסף בניסוח אחר שהופיע בפתיחת הסקירה: "לא יכול להיות שילד במדינה לא יהיה מחובר לסיפורים של המדינה". מבחינת אליהו, זו אינה הערה חינוכית בלבד אלא תשתית לחוסן לאומי.
מהו “משרד מורשת” לפי אליהו: ידע, שייכות, מחויבות
אליהו תיאר כיצד מצא משרד שממוקד בעיקר בשימור והיסטוריה טכנית: שחזור מבנים, אדריכלות וידע היסטורי “של הרומאים, של הבבלים”. לטענתו, זה חשוב אך לא מספיק. "הרבה פחות בשתי מדרגות נוספות - אחת זה הסיפור שלנו, המורשת היהודית היא הסיפור שלנו, זה לא רק היסטוריה, אלא מדובר בסיפור שלנו".
|
|
|
|
|
 [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
הוא הציג מבחן פנימי לכל מיזם: האם יש בו ידע היסטורי, האם הוא יודע לספר אותו, והאם הוא “יוצר שייכות והשראה”, עד כדי חזון ומחויבות. ואז הגיע המשפט שמסכם את תפיסתו האישית: "בלי מורשת, בלי החזון, בלי המחויבות, בלי תחושת שייכות, הרבה פעמים אני אהפוך להיות פלקט שטוח בלי עומק, כמו עץ בלי שורשים".
כדי להמחיש “שורשים” אליהו סיפר אנקדוטה על ביקור צ׳רצ׳יל בארץ ונטיעת עצים צעירים שנפלו, עם מסקנה אחת: עץ בלי שורשים לא מחזיק מעמד. הוא אף הקריא קטע שייחס לדוד בן-גוריון על שורשי הציונות במאבק ההיסטורי המתמשך של העם היהודי, והוסיף הערת ביניים על השימוש במילה “משיחית” אצל בן-גוריון.
“לתת לכולם לספר”: מי קובע מהו הסיפור הלאומי
בנקודה הזו הדיון עבר מאמירות כלליות והתמקד. השר אליהו טען לאי־איזון בין מוקדי מורשת שונים במדינה. הוא דיבר על “פער מטורף” בין השקעות במוזאון הפלמ"ח ובמוזאון ההגנה לבין מצבם של מוסדות אחרים: “הושקעו עשרות מיליונים והם מתחננים למאה אלף שקלים”. מבחינתו, זו לא רק בעיה תקציבית אלא שאלה מי מכתיב את הסיפור.
כאן נכנסה גם הדוגמה שהעלה על העלייה התימנית לעומת הביל"ויים, כולל השאלה שהציג לחברי הוועדה על מספר העולים ומי יודע מהו הסיפור. המסר היה ברור: בעיני השר, יש סיפורים שנדחקו לשוליים, ומשרד המורשת אמור להחזיר אותם למרכז. "משרד המורשת יתן לכולם לספר את הסיפורים".
|
|
|
“תיירות מוות” מול “תיירות של גבורה”
ואז הגיעה הנקודה שהציתה את הרוחות: מנכ"ל המשרד איתי גרנק הציג את אגף תקומה שהוקם לשימור, תיעוד ופיתוח מורשת חבל תקומה לאחר אירועי שבעה באוקטובר. לדבריו: "המשרד אסף 1,500 מכוניות שרופות מהנובה. חניון הרכבים הוא המקום הכי מתוייר בארץ עם למעלה מ־300,000 מבקרים בשנה".
חברת הכנסת יסמין פרידמן (יש עתיד) לא נתנה לדברים לעבור בשקט: "זאת תיירות מוות. אני שומעת מתושבי האזור שזה מורכב מאוד עבורם". התגובה של גרנק הייתה תקיפה לא פחות: "זאת תיירות של גבורה. גם באתרי מורשת קדומים, כמו מצדה, לא היו בהם תמיד דברים שמחים, וזה חלק מהמורשת".
העימות לא היה רק על ניסוח. הוא סימן מחלוקת עמוקה על גבולות ההנצחה: האם הצגת זירות אסון היא הכרח חינוכי שמחזק זהות ומחויבות, או סכנה של הפיכת טראומה למוקד תנועה המוני, עם מחיר נפשי וחברתי לתושבים החיים סביב האתר.
יהודה ושומרון, אונסקו ו“המאבק על הנרטיב”
השר אליהו הרחיב על זירה נוספת: מאבק על אתרי מורשת ביהודה ושומרון ועל הגדרת הסיפור הישראלי מול “שודדים” ו“שודדי אוצרות”, כלשונו. הוא תיאר הזנחה תקציבית של שנים וטען לזינוק בתקציבים בתחום הארכאולוגיה: מתקציב שנתי של 4 מיליון שקלים ל־56 מיליון שקלים בעקבות העברה תקציבית.
הוא קשר זאת ישירות לאונסקו: "הרשות הפלשתינית פנתה לאונסקו להכריז על 14 אתרים אתרי מורשת שלנו כאתרים פלשתינים. למה? מה הם מבינים שאנחנו פה לא מבינים". מבחינתו, אם צד אחד נלחם על הנרטיב, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה אדישות או “מציאות לא מאוזנת”.
|
|
|
במהלך חילופי הדברים נשמע גם עימות קצר סביב סילואן ועיר דוד, כשח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) העיר: “ספר את זה לתושבי סילואן, יש להם את עיר דוד”, ובתגובה יו"ר הוועדה צבי סוכות אמר שההתנגדות נובעת מ"חרדה" מפני חשיפת הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.
הדרוזים במרכז: “ברית חיים”, דרישה ללימוד חובה בבתי הספר
חבר הכנסת אכרם חסון בירך את השר וביקש להטמיע לימוד על המורשת הדרוזית והקשר הדרוזי־יהודי במערכת החינוך: "שכל תלמיד יהודי חייב ללמוד קצת במורשת שלו על הקשר הדרוזי־יהודי". הוא נתן דוגמה לשיח שהוא שומע מבני נוער ולפערי ידע, וביקש לחזק גאווה לאומית “קומה זקופה”.
|
|
|
|
אליהו השיב שהוא פועל מול מרכז המורשת הדרוזי וביקש להפוך אותו למקום שכל תלמיד בישראל יגיע אליו. הוא התחייב לתקצוב שכבר אושר אך הגדיר אותו כלא מספק: "העברנו בהחלטת ממשלה 4 מיליון שקלים. זה לא מספיק, אנחנו צריכים להעביר יותר". בתוך הדברים הוא גם חיבר זאת לעוד בקשה תקציבית רחבה, כולל אמירה שמשרד האוצר צריך “לשחרר” תקציבים לנושאים הללו.
פרידמן תוקפת: ליבה, גיוס ונתוני ביצוע. אליהו משיב: הסטנו לתקומה
פרידמן לא נשארה במישור הערכי בלבד. היא זרקה לדיון שתי עקיצות שהפכו מיד לנקודות רתיחה: אם “אין בית ספר בלי מורשת”, אז "גם יש בתי ספר ללא לימודי ליבה וזה גם צורם". ובהמשך, אם מורשת אמורה לחבר למילואים, היא הציעה בציניות להביא יותר חרדים לאתרי מורשת.
אליהו השיב שיש פעילות מול הציבור החרדי, כולל תקצוב סיורים של חסידויות והבאת “אלפי חרדים” לעוטף, ואף אמר במפורש: "אנחנו מאמינים שחרדים יהיו מחוברים למורשת, הם יעשו יותר מילואים וצבא". לצד זה הדגיש גבול עקרוני: "אי אפשר להעביר מורשת בכפייה. אי-אפשר להעביר ערכים בכפייה".
|
|
|
|
ואז הגיע מוקד נוסף: כסף וביצוע. פרידמן אמרה שלפי נתונים שבידה בשנים 2024-2023 היה תקציב חסר תקדים, אך הביצוע הנתפס אצלה נמוך, “רק 35%”. אליהו טען שהמשרד ביצע קרוב ל־100% בשנת 2025 והסביר את הפער ב־2024 כהסטת משאבים פנימית לטובת תקומה לפני שהגיעו תקציבי החלטות ממשלה: “לקחנו מהמזומן של המשרד ומהתקציבים השוטפים והסטנו לחבל התקומה”.
פרידמן לחצה גם על בקשה שהוגשה לקרן העושר בסך 25 מיליון שקלים ושאלה כיצד זה מתיישב עם מטרות הקרן. כאן נרשם רגע נדיר של הודאה בחוסר תשובה: המנכ"ל אמר שאין לו מענה מיידי כי הבקשה הוגשה דרך סמנכ"ל התקצוב, והתחייב לבדוק ולהשיב.
|
|
|
|
|
 [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
נעמי שמר, ז׳בוטינסקי והנצחה כתאגידים
גרנק ציין גם תוכניות קדימה: שימור אתר נעמי שמר בכנרת ומרכז מורשת ז׳בוטינסקי בעלות שצוינה כ־35 מיליון שקלים. אליהו, מנגד, הכניס לדיון רעיון נוסף שהציג כחלק מ“עבודת מטה” על הנצחה: הוא לעג לריבוי גופים ותאגידים סביב הנצחות והציע כיוון של צמצום ואיגוד: “לא לכל איש יש שם אלא לכל איש יש תאגיד”, והוסיף שהוא רוצה “צמצום של התאגידים, לייעל אותם ולתת להם כוח לחזק את המורשת”.
|
|
; פייסבוק 
מילביצקי. דורש בקרה על הוראות הרשות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
עילות הפסילה הורחבו [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
"לא להעמיד עובדי ציבור בפני שתי אפשרויות גרועות". אילן רום [צילום: ברוך גרינברג]
תפוס כינוי יחודי
![דרישה כדין? [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20f2e8797afa7c4966a2af31f67ed09eab.jpg)
ביהמ"ש קבע שההחלטה מתייחסת רק לפרסומים פרטיים על לוח המודעות העירוני, אך לדעתי הדברים נכונים קל וחומר גם על פרסום שלטים מסחריים ברשות הי...
